האיטלקית הלבנה

בעוד חברתי האהובה מ' יוצאת מפגישה עם הדיאטנית שלה חמושה בהבטחות ובתקוות גדולות לעתיד טוב וחטוב יותר, וגם בפנטזיות על הסלט המפואר שתזמין לעצמה ברגע שתגיע לשכתה, הפתעתי אותה בהצעה מפתה שהיא התקשתה לסרב לה: לחקור את העסקית של "קיארה", מסעדה חדשה שצצה לאחרונה על חורבות "פארידה" במרינה וילג' בהרצליה (סמוך לקניון ארנה). מ', שטרודה כעת בקידום ספרה השנון "האל"ף-בי"ת של הדיאטה", היתה זקוקה לפסק הזמן הזה. אמנם הוא היה כרוך בחריגה מהדיאטה, אבל הרי לחרב חלומות הצטמקות של אחרים זהו תחום התמחותי.

מאחורי קיארה (בהירה, באיטלקית) ניצב השף בועז קווינטנר, שנמנה עם מחוללי המהפכה האיטלקית בישראל של שלהי האייטיז (מסעדת קפריצ'יוזה הזכורה לטוב ברחוב שינקין בתל אביב) ואחרי (יחד עם אחיו שלומי והחבר בזוקה) לאגדת "ביג מאמא", וגם לגזרתי העגלגלה. באוגוסט 1990 הקים קווינטנר - בוגר הסניף האיטלקי של "קורדון בלו" ברומא ומסעדת הדגים בעיר בארי – בחורבה בשוק הכרמל את הפיצריה שהביאה ללבנט את בשורת הפיצה הדקיקה והמתוחכמת עם התוספות העשירות שחרגו משגרת הזיתים-תירס-פטריות.

החתום מעלה נהג לחנוך שם את הבילויים הליליים שלו. אחת התמונות שנצרבו בזכרוני מאותה תקופה מסעירה היא של בועז, בפנים מאובקות בקמח, מגיח מאחורי התנור ומשגר ללקוחות את חיוכו המאיר. מאז עברו הרבה פיצות בתנור, ובעוד ביג מאמא צמחה לרשת והפכה שם נרדף לפיצה אנינה, בועז המשיך הלאה. הוא עקר למצפה בצפון והחל לטפח עסקים בחיפה, שהבולט בהם הוא מסעדת "איזבלה" הנהדרת. מאחר שהוא לא הטיפוס שקופא על שמריו, בשלב מסוים החליט שהגיע הזמן להגשים את חלומו להקים מקום מול הים, וכך הוא שוב פועל באזור המרכז.

קיארה, כשמה כן היא: בהירה ויפה. היא צבועה בלבן בוהק, הווילונות לבנים, וכך גם הנברשות והריהוט. נגיעות קלות של ירוק שוברות את הלוק הכללי הצחור. החלל גדול, אבל לא מנוכר. להיפך, הוא מאד סימפטי ומזמין. האסתטיקה המוקפדת לא נגמרת בעיצוב החלל: גם הצלחות מגיעות לשולחן בטוב טעם סטייליסטי כמו באיטליה.

קיארה מציעה שלוש עסקיות, והמחיר משתנה בהתאם למנה העיקרית. בשלושתן תוכלו לבחור מנה ראשונה מתוך כמה. הראשונה היא סלט קלמרי משובח במשרה לימונים - הקלמרי היה פריך בדיוק כמו שצריך, לא צמיגי, והשתלב היטב עם הארוגולה והלימונים הכבושים. מנה נוספת היא פטה כבדים עם ריבת שזיפים. "מנה הורסת", אמרה מ', "המרקם מושלם". המפגש בין עדינות הכבדים למתיקות המרקחת הסב לנו נחת. הקן קדאיף בליווי לבנה, אבוקדו ורימונים, מנה שעל הנייר נשמעת פלצנית, היא דוגמה מצוינת ליצירתיות השף - מעניינת, רעננה, ומשלבת טעמים ומרקמים מנוגדים שמתלכדים להרמוניה ים-תיכונית. פסחנו רק על חציל הבלאדי ברוטב עגבניות, אותו השארנו לביקור הבא.

אחרי ההנאה מהראשונות, המשכנו לעיקריות. במסלול ה-49 שקל הימרנו היטב הלינגוויני קוקי סן ז'אק ואספרגוס היה ללא ספק המנה הכי טעימה בארוחה. אפילו מ', שהיתה פעם מלכת הפסטות והפליאה לבשלן במטבחה, פצחה בזמר: "מהמם. הרוטב על בסיס שמנת וחמאה מושלם ואיננו מכביד" (לא מפתיע: קמח הדורום מיובא מאיטליה, והפסטות טריות).

במסלול ה-59 שקל העדפנו להתנסות בהמבורגר ברוטב קברנה על פני הפרגית ברוטב לימון ופטריות יער. מ' סברה שההמבורגר הוא המנה הכי מפתיעה לטובה: "מפתיע שבמסעדה שאיננה מסעדת בשרים רשמית מקבלים קציצה מפוארת, טחונה גס, עשויה במידה הראויה, גם בלי שנשאלים על כך". גם אני התרשמתי לטובה אבל נסחפתי פחות. לעומת זאת, התפעמתי מגלילת פילה ובצל ירוק, ותה אפשר לבחור בעסקית היקרה יותר (69 שקל) - מנה מושקעת מאד שמתאימה לחובבי הטעמים המתוקים: הגלילות טבלו ברוטבי יינות, כולל מרסלה.

תמורת תוספת של 15 שקל תוכלו להתרשם מקינוח היום. במקרה שלנו זה היה קרם ברולה. "אוף דה רקורד, הקרם ברולה מומלץ בטירוף", היללה מ', "רשמית, לא אכלתי אותו". אני התעמקתי בעונג הקרמי המרחף ובנוף המרינה הקוסמופוליטי, ותהיתי כמה קלוריות ספגנו במהלך הארוחה. "מי סופר", נאנחה מ' וחתמה: "לספר הבא שלי אקרא 'שקרים שסיפרתי לדיאטנית שלי'".

"קיארה", מרינה וילג', הרצליה, טל': 09-9579070

מחיר העסקית: 49 שקל, 59 שקל, 69 שקל.

מטבח: איטלקי, ים-תיכוני.

ואם חורגים מהדיל: קינוח היום (15 שקל), יין.

שעות: א'-ה', 16:30-12:00.

חניה: חניון סמוך (חינם).

ציון: 9.