סיפורי בריאות: מה נכון, מה אולי ומה בכלל לא
האם לסובלים מכולסטרול גבוה אסור לאכול ביצים? האם מים מינרליים בריאים יותר ממי ברז? האם דגני בוקר הם ארוחת הבוקר הטובה ביותר, והאם בריא לשתות מיץ טבעי? ניסינו בעזרת מומחים לעשות סדר בים המסרים הבריאותיים שנדמה לנו שאנחנו יודעים או שמבטיחים לנו יצרני מוצרי המזון, ולהבחין בין אמיתות מדעיות, חצאי-אמיתות וסיפורי סבתא מוחלטים
המזון איננו רק קלוריות, הוא הפך להיות גם תרופה מסוימת. למחלות מסוימות, כמו מחלות לב, כליה, מעיים, פרקים ואפילו עיוורון, קיימות לפעמים תשובות תזונתיות, כך אומר פרופ' פייר זינגר, מנהל יחידת טיפול נמרץ במרכז הרפואי על שם רבין בפתח-תקוה. אלא שלעומת קביעות מדעיות על חשיבות המזון שמתגלות במחקרים, עומדים צרכני המזון ביומיום מול מבול של הבטחות בריאותיות שמבטיחים מוצרים שונים, שברובן אינן תקפות או שאין לצרכנים כלים לבחון אותן.
כדי לעשות מעט סדר, הכנו לקט של מיתוסים, חצאי אמיתות וגם קביעות בריאותיות המעוגנות במחקרים. את הלקט ערכנו בסיוע פרופ' זינגר, ליאורה חוברה, מרכזת הדיאטניות ברשת המרפאות מכבי טבעי של קופת-חולים מכבי, מריאנה אורבך, מנהלת היחידה לתזונה ודיאטה במחוז דן ופתח-תקוה בשירותי בריאות כללית, דר דורית ניצן-קלוסקי, מנהלת שירות המזון במשרד הבריאות, והדיאטנית רות משה.
אגב, בשירות המזון של משרד הבריאות מוכנים לייעץ לצרכנים שרוצים לוודא אמיתותם של מסרים שונים בתחום התזונה. אפשר לפנות בכתב לגב' נימה עמית, האגף להבטחת איכות, משרד הבריאות, תל-אביב, או בדואר אלקטרוני: dalya.hanufa@moh.health.gov.il
סיפורי סבתא
למי שסובל מכולסטרול גבוה אסור לאכול ביצים: לא נכון. הגוף מצויד במנגנון המווסת את כמות הכולסטרול. אם כולסטרול לא נכנס כלל לגוף, תהיה אמנם ירידה בשלב ראשון, אבל אחר-כך ינסה הגוף להשלים את החסר, מה שעלול לגרום לנזקים. לסובלים מכולסטרול גבוה מומלצת צריכה של 3-2 ביצים לשבוע. הביצה נחשבת דווקא מקור טוב של כולסטרול, כי כמות השומן הרווי בה איננה גבוהה יחסית למקורות אחרים של כולסטרול, כמו בשר שמן או איברים פנימיים כמו כבד.
שתיית מיץ טבעי סחוט מספקת לגוף ויטמין סי בכמות הנחוצה: תלוי איזה מיץ. חשיפת ויטמין סי לחמצן גורמת לכך שתוך חצי שעה מתחסלת כמחצית מכמותו. לכן, מיץ טבעי אמיתי הוא זה שמכינים בבית ושותים מיד. בכלל, פרי עדיף על מיץ, גם מבחינת תכולת הסיבים וגם בגלל מרכיבים נוספים. המיץ מתאים למי שאינם מוכנים כלל לאכול פירות, כמו ילדים, וגם אז, כאמור, עדיף מיץ שנסחט בבית ונשתה מיד.
מזון מועשר עדיף על מזון רגיל: לא כל תוספת מעשירה את בריאותנו. עודף ברזל, לדוגמה, עלול להיות מסוכן אצל אנשים מסוימים שנוטים לאגור ברזל. צריכה יומית מעבר לסף של 45 מ”ג עלולה לגרום לעצירות או לשלשול, בחילה, הקאות, ואפילו נזקים אפשריים לכבד ולאיברים פנימיים נוספים. צריכה מתמדת של כמויות גדולות של ויטמין סי (הרף היומי העליון הוא 2,000 מ”ג) עלולה לגרום לשלשולים, התכווצויות בטן, בחילה, ואפילו גידול בסיכון לאבנים בכליות. צריכת יתר של סידן (יותר מ-2,500 מ”ג ליום באופן קבוע) עלולה לפגוע בספיגת מרכיבים תזונתיים אחרים ואפילו לפגוע בכליות. כדאי להיזהר במיוחד מהבטחות למוצרים שמועשרים במרכיב חיובי מסוים במינון מתאים, אבל מכילים במקביל כמויות גדולות של סוכר. התופעה נפוצה בדגני בוקר ובמוצרי חלב.
יש מזונות, כמו אשכוליות, סלרי וכרוב, ששורפים קלוריות: אין מוצר מזון ששורף קלוריות. מי שיגלה אחד כזה יהפוך למיליארדר. השיטה הבטוחה היחידה להורדה במשקל היא שילוב של צריכה נכונה של קלוריות ופעילות גופנית.
תחליפי חלב אם עתירים בוויטמינים ובמינרלים ושווים לחלב אם: נכון להיום, אף חברה בעולם לא הצליחה לפתח מזון תינוקות ששווה לחלב אם.
אם אין לילד אנמיה לא צריך לתת לו ברזל: טיפות ברזל מומלצות וחיוניות לתינוקות בין הגילים 12-4 חודשים, מבלי לבצע בדיקה של מצב האנמיה. את הבדיקה יש לבצע רק בגיל שנה, ואז אם יש אנמיה יש להמשיך במתן הטיפות ולהיות במעקב כדי לאתר את הסיבה לאנמיה מתמשכת. מחסור בברזל פוגע ברמת ההתפתחות השכלית, והשנתיים הראשונות הן קריטיות להתפתחות המוח. המחסור מתהווה לפני שהוא מתגלה בבדיקת דם. ישראל נחשבת למדינה השנייה בעולם אחרי טורקיה בהיקף בעיית המחסור בברזל אצל תינוקות ונשים הרות. לאמהות שאינן מניקות מומלץ להשתמש בתחליפי חלב אם עתירי ברזל.
אין צורך להרתיח מים מינרליים לפני שמשתמשים בהם כשתייה לתינוקות או להכנת תחליף חלב: טעות חמורה. על-פי הוראות קפדניות של משרד הבריאות יש להרתיח כל סוג של מים לפני השימוש בהם בתזונת תינוקות עד גיל שנה. זאת במיוחד מכיוון שישראל מצויה במקום גבוה בכמות הזיהומים במערכת העיכול (שלשולים והקאות) אצל תינוקות. המים היחידים שאינם דורשים הרתחה הם מים סטריליים מיוחדים לתינוקות.
מים מינרליים בריאים יותר ממי ברז: משרד הבריאות קובע - לא נכון. מי ברז בריאים יותר במיוחד לילדים, שכן הם מכילים פלואור, המסייע לבריאות השן של התינוק. ממצאי בדיקות מעלים כי רמת הזיהומים הכוללת במים מינרליים ובמי ברז זהה.
ויטמינים פותחים תיאבון ומשמינים: קשקוש. ויטמינים אינם משמינים כי אינם מכילים קלוריות. לפעמים עלול מחסור בוויטמין מסוים, כמו ברזל, להביא לחוסר תיאבון. מי שסובל מאנמיה ומתחיל לקבל ברזל, חוזר למצבו הרגיל ולאיזון התיאבון ואז הוא אוכל יותר כי הגוף דורש את מה שהוא צריך. זה לא מפני שהוויטמין פתח לו את התיאבון.
כל ילד צריך תוספת של ויטמינים: ילד בריא שהתפתחותו תקינה ותפריטו מאוזן וכולל גם פחמימות, מוצרי חלב, ירקות ופירות איננו זקוק לתוספת של ויטמינים בגלולות או בכל צורה שהיא. יתרה מזאת, כשמרגילים ילדים לצריכת ויטמינים באמצעות כדורים, מנחילים להם את התפיסה שהמזון איננו חשוב וכי הם יכולים לסמוך על משהו מבקבוק או מקפסולה כדי לשמור על בריאותם.
כל המרכיבים של תוספי המזון טובים לבריאות: לא נכון. נכון להיום שוק תוספי הבריאות איננו עומד בפיקוח. אפילו לא בודקים האם המוצרים אכן מכילים את המרכיבים שמוצהרים ובכמויות המוצהרות. קיימים מרכיבים שונים, ופופולריים, שיש להם גם השלכות שליליות. אכיניציאה, למשל. המסרים החיוביים עוסקים בתרומתה למניעת הצטננות או שיפור ההתמודדות איתה. אבל היא גם יכולה לגרום לתגובות אלרגיות בקרב אנשים הרגישים לצמחים ממשפחת המרגניות. ג'ינסנג ידוע ברפואה הסינית כמסייע למערכת החיסון ולהפחתה במתח ובעייפות, אבל הוא עלול להעלות את לחץ הדם ואסור לשימוש לסובלים מיתר לחץ דם, במיוחד אלה המטופלים בתרופות. גינקו בילובה עלול לגרום לדימומים אצל מי שנוטלים תרופות מסוימות. למי שמקבל תרופות מומלץ לבהימנע מכל תוסף מזון ללא התייעצות רפואית.
תוויות המזון מכילות את כל המידע שצריך לדעת על המזון שצורכים: ממש לא. עד כדי כך שתוויות המזון בישראל פשוט אינן קבילות בארהב ובמדינות נוספות. אין שום דרך, לדוגמה, לדעת אילו מרכיבים מסתתרים מאחורי המינוח חומרי טעם וריח. כשהיצרנים כותבים ללא תוספת סוכר, זה לא אומר שהמוצר דל סוכר. הם מתכוונים לכך שלא הוסיפו סוכר לבן, אבל בהחלט יכול להיות שהוסיפו דבש או סוכר ענבים, מרכיבים שמקפיצים את תכולת הקלוריות. המרכיבים מופיעים על התווית לפי סדר יורד, כלומר המרכיב הראשון הוא זה שנעשה בו השימוש הרב ביותר במוצר, אבל אין כל דרך לדעת מה שיעורו של כל מרכיב במוצר. אפילו פענוח תאריך הייצור דורש לעתים התמחות מיוחדת.
זה תלוי
שתיית מיץ חמוציות מונעת או עשויה לסייע בריפוי דלקות בדרכי השתן: אחת מכל חמש נשים תסבול לפחות פעם אחת בחיים מדלקות בדרכי השתן. קיימים מחקרים, אם כי מוגבלים ועל חלקם נמתחה ביקורת, המראים ששימוש במיץ חמוציות מסייע להפחית סימפטומים הקשורים לדלקות בדרכי השתן ואפילו להפחית הזדקקות לתרופות אנטיביוטיות. עם זאת, אין כיום מידע אמין ותקף לגבי המינון הדרוש. מיץ חמוציות טבעי הוא חמוץ מאוד וקשה מאוד לשתות אותו. לכן מקובל להכין משקה בתוספת פרוקטוז (סוג סוכר), ויטמין סי ומים. המינון המקובל הוא מ-160 עד 750 מ”ל ליום, למשך
5 ימים עד 6 חודשים.
דגני בוקר מהווים את ארוחת הבוקר הטובה ביותר: תלוי. לצד דגני בוקר עתירי סיבים, בולטים מוצרים עתירי סוכר, במיוחד לילדים. רשימת ויטמינים ארוכה ומרשימה ככל שתהיה איננה מחפה על כמויות יתר של סוכר או שומן. על-פי המלצות כתב העת האמריקני קונסומר ריפורט, דגני בוקר בעלי ערך תזונתי גבוה מכילים 4-3 גרם סיבים תזונתיים למנה (מנה - 30 גרם), לא יותר מ-3 גרם שומן, ולא מומתקים בהגזמה. דגנים ברמה סבירה מכילים כמות גבוהה יחסית של סיבים תזונתיים, 3 גרם לפחות למנה, אבל גם כמות גבוהה יחסית של שומן, 9-4 גרם למנה (בדרך-כלל גרנולות או דגני בוקר המעורבים באגוזים). דגנים בעלי ערך תזונתי נמוך מכילים עד 2 גרם סיבים תזונתיים, 1.5 גרם שומן וכמות סוכר המקבילה לכפית למנה. דגנים בלתי מומלצים הם אלה שמכילים כמויות גדולות של סוכר, שליש עד מחצית ממשקל הדגנים, ומספקים לא יותר מ-2 גרם סיבים תזונתיים למנה. למרבה הצער, זוהי התכולה הטיפוסית לדגנים המיועדים לילדים.
היוגורט הפרוביוטי חיוני לבריאות: עבודות הולכות ומצטברות מעידות על קשר בין היוגורט הפרוביוטי לבין חיזוק המנגנון החיסוני של מערכת העיכול. רופאים בצרפת ממליצים על צריכת יוגורט פרוביוטי אחד ליום לנוטלים תרופות אנטיביוטיות, כדי למנוע התפתחות חיידקים מסוכנים. קיימת נטייה לקבל המלצה זו גם במדינות נוספות. ארגון הבריאות העולמי ממליץ לתת יוגורט פרוביוטי לילדים במדינות מתפתחות הסובלים משלשולים בשנת החיים הראשונה. כמובן, המוצר לא יכול להזיק, אבל מכאן ועד הבטחה לבריאות שלמה או להסדרת הבריאות כפי שהיא עולה מפרסומים שונים, הדרך רחוקה.
בישול הורג את הוויטמינים בפירות ובירקות: קביעה ששמרה על יציבותה במשך שנים רבות. ויטמינים מסוימים, בעיקר כאלה שהם מסיסים במים כמו ויטמין סי, אמנם הולכים לאיבוד במהלך בישול הירקות. אבל ישנם מרכיבים אחרים כמו בטא קרוטן, המצוי בגזר ובדלעת, או ליקופן, האנטי-אוקסידנט המפורסם המצוי בעגבניות, שספיגתם בגוף דווקא משתפרת כשהירקות מבושלים. התזונה המפוקחת משלבת בין ירקות טריים ומבושלים.
זה נכון
מרק עוף מסייע להצטננות: אכן הסבתא צדקה. מחקרים מצביעים על כך שיש במרק העוף תועלת אנטי-דלקתית מסוימת, במיוחד לסובלים מהצטננות. בנוסף, האדים המהבילים שלו פותחים ומקילים את תחושת האף הסתום.
שמן דגים טוב לבריאות: שוב צדקה הסבתא. שמן דגים משפיע לטובה על ילדים היפראקטיביים. חומצת השומן אומגה 3 שבו משתתפת בבנייה של מעטפת תאי העצם, ואם אשה בהריון איננה מקבלת מספיק אומגה 3, הדבר משפיע על בניית מעטפת המוח של העובר. שמן דגים אפילו משפר את התגובה לתרופות אנטי-דכאוניות. צריכתו מסייעת להפחתה במחלות לב ובמחלות כלי דם, שכן הוא מפחית כולסטרול וטריגליצרידים בדם. במחלקה לטיפול נמרץ של בית-החולים רבין נבדקה השפעת שמן הדגים על חולים מונשמים שהוזנו בו באמצעות זונדה. השמן שיפר את יכולת הגמילה שלהם ממכונות ההנשמה. לשמן דגים גם השפעה חיובית על חולי סיסטיק פיברוזיס. מתברר שיש לו תכונות אנטי-דלקתיות. ועוד חדשות טובות: לא צריך ללגום את שמן הקיק הבלתי נסבל, שזכור לילדי שנות ה-50 בגועל. בשוק קיים מגוון של כמוסות שמן דגים שניתנות לבליעה בלי קשיים מיותרים.
מה מותר לרשום על האריזה
נכון להיום, אישר משרד הבריאות שמונה מסרים בריאותיים בלבד שליצרנים או יבואנים מותר לרשום על גבי מוצרי מזון:
- צמצום הצריכה של שומן עשוי להקטין את הסיכון להתפתחות מחלות סרטן מסוימות.
- צמצום הצריכה של שומן רווי וכולסטרול עשוי להקטין את הסיכון להתפתחות מחלות לב וכלי דם.
- צמצום צריכת נתרן עשוי להקטין את הסיכון להתפתחות יתר לחץ דם.
- הגדלת צריכת פירות, ירקות ודגנים עשויה להקטין את הסיכון להתפתחות מחלות לב וכלי דם.
- הגדלת הצריכה של פירות, ירקות ודגנים עשויה להקטין את הסיכון להתפתחות מחלות סרטן מסוימות.
- צמצום צריכת סוכר עשוי להקטין את הסיכון להיווצרות עששת.
- הגדלת הצריכה של סידן מקדמת את בריאות העצם.
- הגדלת צריכת פולאט (חומצה פולית) על-ידי נשים בגיל הפוריות עשויה להקטין את הסיכון למומים מולדים.
האף.די.איי, מינהל המזון והתרופות האמריקני, ליברלי הרבה יותר והתיר ליצרנים לפרסם הבטחות נוספות, אם כי בהסתייגות כי טרם גובשה לגביהן מסקנה מדעית סופית. בין המסרים:
- צריכת ויטמינים נוגדי חמצון עשויה להפחית את הסיכון לסוגי סרטן מסוימים.
- אכילת כ-42 גרם של רוב סוגי האגוזים (בין הסוגים - שקדים, אגוזי מלך, אגוזי פקאן, פיסטוק חלבי ואגוזי לוז) מדי יום כחלק מדיאטה דלה בשומן רווי וכולסטרול עשויה להפבחית מחלות לב. האגוזים והשקדים יכולים להיות בצורתם הטבעית או קלויים, מולבנים מומלחים ואפילו מצופים קלות או מתובלים.
- צריכת שומן אומגה 3 עשויה להפחית את הסיכון למחלות לב כליליות.
יש לכם כולסטרול גבוה? עזבו א תהביצים במנוחה
צילום: גיא מנדלין
אשכולית שורפת קלוריות? בחלומות
מים מינרלים עדיפים על מי ברז? לא נכון
מומלצים
