תל ערד

תל ערד, כשבעה קילומטר ממערב לעיר ערד, הוא אחד האתרים הארכיאולוגיים החשובים בישראל. בתל שכנה עיר חשובה בתקופת המקרא. ערד נזכרה בתנ"ך באירוע שבו מלכה חסם את הדרך בפני בני ישראל, שביקשו לעלות לארץ בעת יציאת מצרים. עוד מסופר במקרא שיהושע ניצח את מלך ערד, שנמנה על המלכים של ערי כנען.

בחלק התחתון של התל נחשפו שרידי יישוב ענק מהתקופה הכנענית הקדומה (2200-3150 לפני סה"נ). זו הייתה אז אחת הערים הגדולות בארץ. לאחר שהעיר נהרסה, כנראה בידי אחד מפרעוני מצרים, היא לא נבנתה מחדש ועל כן הממצאים שבה הפכו מפתח להבנת התקופה.

המבקרים במקום יכולים להתרשם מהחומה שהקיפה את היישוב וממגדלי השמירה שלה. החפירות חשפו מבנים, כיכרות ורחובות, מבני ציבור ומבני מגורים שבהם נמצאו כירות בישול, מכתשים, ריחיים וכלי חרס רבים. מפעל המים של העיר מעניין במיוחד. במקום אין מקורות מים ועל כן העיר השתיתה את קיומה על מאגר גדול, שאליו התנקזו מי הנגר מהרחובות ומהבתים, מבצע נועז ביותר כשחושבים על כך שהוא התנהל לפני כ-5,000 שנים.

בחלק העליון של העיר שכנה מצודה מהתקופה הישראלית הקדומה. נראה כי במקום הוקמה בראשית תקופת המלוכה מצודה שהוקפה בחומת סוגרים. המצודה נחרבה, כנראה על ידי פרעה שישק (925 לפני סה"נ) ונבנתה כעבור זמן קצר מחדש. ממצא מרתק הוא המקדש הישראלי שהתגלה בפינת המצודה. התגלו כאן גם אוסטרקונים (כתובות על חרסים) עבריים רבים, כולל איגרות שנשלחו אל אלישיב בן-אשיהו, מפקד המצודה.