פרשת האי היווני

אין ימים טובים מאלה לנסות ולעודד את רוחו של פסימיסט, חברי היקר. מאמציו להוכיח מדעית את התיזה הפילוסופית שהגה, החיים זה לא מציאה גדולה, מאיימים לשאת פרי - וזה בדיוק הזמן להציג לו אנטיתיזה, ובמלים אחרות, לקחת אותו קצת לבלות.

חוויה יוונית נראתה פיתרון מצויין. לפני כמה שנים, ובאיחור של כמה שנים, דפקנו מה שאפשר לכנות "חופשת שיחרור" באי יווני. אם אינני טועה, פסימיסט חייך שם כמה פעמים, ואף קרא "יאסו" או שניים במקומות הנכונים. הודות לצוק העתים, לא יכולתי להציע לו עוד מסע ים-תיכוני - אז התפשרנו על ארוחת צהריים בבר-מסעדה יווני.

אלא שפסימיסט אינו לקוח קל לפיצוח. הרושם הראשוני שלו, עם הכניסה ל"סופי'ס", בואך יד-אליהו בתל-אביב, היה, ואני מצטט: "חדר אוכל של חברת היי-טק". בעיניי המקום נראה יותר כטברנה משודרגת, למרות שיש להודות כי בר נירוסטה הוא אלמנט קר ומוזר. המסעדה, אגב, ערוכה לא רק לארוחות, אלא גם להופעות יווניות. בערב מקפיצים כאן - ובהזדמנות זו גם מקפיצים את המחירים ב-50-30 אחוזים.

באמצע היום, עם זאת, מוצעים תפריט צהריים מוזל וארוחות עסקיות (55-35 שקל). עסקיתנו, 45 שקל לגולגולת, עסקה בפתיחים, במאזטים, במנה ראשונה, בעיקרית ובמשקה קל. פתיחת הצלוחיות כללה סלסה, חמוצים וממרח יווני של שום, פירורי לחם ואגוזים, בצד פיתות. זו היתה כניסה מוצלחת לארוחה, בעיקר בזכות הממרח היווני, המקורי, המיוחד. שלושת המאזטים היו בסדר, ולא הותירו שום רושם עמוק: סלט חצילים במיונז, סלט חצילים מטוגנים עם גרגירי חומוס וסלט שעועית יווני.

בראשונות כבר בחרנו: מרק שעועית כתום, עדין (מהז'אנר הלא פיקנטי) וטעים, וסלט יווני עשיר בחומץ, שעורר אצל פסימיסט תהייה קיומית: תגיד, סלט יווני זה לא עם גבינה? התשובה: כמובן, אבל לא במסעדה כשרה.

הכשרות חייבה מניפולציה נוספת של המטבח, במנה העיקרית. שיפודי הסופלאקי, שלא כבארץ המקור, נשאו בשר פרגיות. ההשריה במרינדה חמצמצה עשתה להם נעים, ועדיין, שיפודי פרגית הם רק שיפודי פרגית. המנה השנייה, עוף על גחלים, היתה קלה ונחמדה, והתוספות (אורז לבן, אפונה, תפוחי-אדמה מבושלים וכאלה) היו סתמיות.

ויתרנו על האוזו המתבקש, אך לא על חדוות הקינוח. קפה יווני מורתח (9 שקל) היה פחות מוצלח מהקפאים שהתרגלנו לשתות בעידן החדש. פיצתה אותנו ברוחב לב בקלוואס (18 שקל), המנה היחידה שהיתה בנמצא מתוך רשימת הקינוחים. בגרסה היוונית, מדובר בעוגה מלבנית, שופעת אגוזים, אגוזים טחונים, דבש וקינמון, שבתוכה מותקנים מדפים דקים של בצק עלים. הבקלוואס שיחקה אותה לסיום, כי בניגוד לרוב מנות המסעדה, היה לה אופי יווני אמיתי. חוץ מזה, היא היתה ממש שווה. הצצתי בפסימיסט כדי לבדוק האם