גם פולקסווגן בענקים
פולקסווגן העממית מצהירה ללא כל בושה כי היא מעונינת להוביל את המכירות (גם) בקטגוריית השטח היוקרתית עם הטוארג. ומה אתם יודעים, הם עלולים להצליח...
יכול מאד להיות כי שבטי הטוארג שבסהרה, מקללים מדי בוקר את הנהלת פולקסווגן על שבחרה דווקא בשמם עבור מכונית שטח מפוארת. תאמינו או לא, אבל רחבי העולם כבר מתארגנות משלחות חובבים למסעות עבירות ואתגר, תחת הסיסמה חסרת ההשראה "עם הטוארג לטוארג".
אפילו בארץ כבר מסייע היבואן למשלחת עתידית שכזו. זאת, לאחר שמכר כאן כבר כמות מכובדת של מעל 100 יחידות בזמן קצר יחסית. בכל מקרה, ורגע לפני שצ'מפיון מוטורס חוברת אולי אף היא לגוף תקשורתי גדול, שיסכים לדווח - בעזרת טובי הפרשנים בישראל - על "המסע התובעני" בעמודי חדשות יקרים וחשובים, מצאנו זמן לנסיעת מבחן מקומית.
ההתחלה
הטוארג משווק כאמור זה מספר חודשים בארץ, ומעניין כי בפולקסווגן בחרו בצעדים ראשונים שקטים, ורק כעת מאפשרים לעיתונות הרכב המקומית נגיסה קלה ברכב המעניין. זה בו נהגנו כבר בעבר, במסגרת השקה עולמית בחו"ל.
יש לכך כמובן אלף סיבות, ועוד כמה נוספות שאנו כנראה לא מכירים. ובעיקר רצו שם לגשש ולוודא ראשית מול קהל היעד את שאלת מיליון הדולר: האם יכולה פולקסווגן, שאינה נחשבת מותג יוקרתי, להתמודד כשווה ויותר בנישה השייכת למותגי יוקרה מאז ומתמיד? ואם לדייק, האם תצליח "מכונית העם" להתחרות במרצדס, ב.מ.וו, וולוו, אודי, לנד רובר וג'יפ.
ולפחות כרגע נראה שהתשובה חיובית. בעוד הפאטון, ספינת הדגל של פולקסווגן, אינה מצליחה במיוחד (בכל העולם אגב), מסתדר הטוארג בקלות. עד היום, לפחות לפי נתוני פולקסווגן, נמסרו לרוכשים חדשים כ-130 מכוניות. ומספר זה מרשים במיוחד לאור מחיר הגרסה הבסיסית – 360,000 שקלים וצפונה.
וכשאנחנו אומרים צפונה, הכוונה היא שמרבית הכלים חוצים בכל מקרה את קו ה-400,000, בעיקר תודות לחבילות ציוד נלוות. הגרסה החזקה ביותר שמוצעת כרגע בארץ, עם מנוע ה-V8, נושקת לחצי מליון. הגדולה מכולן, גרסת הדיזל V10 האימתנית, שתגיע רק בשנת הדגם הבאה, תעלה כנראה כ-550,000 שקלים. הלו, זה פולקסווגן?
אנחנו מניחים אמנם שאנשי אולמות המכירה של פולקסווגן, אינם שוכחים להזכיר בכל פעם מחדש כי "זה בדיוק כמו פורשה קאיין", משתמשים ובצדק בעובדה כי שני כלי הרכב פותחו יחדיו, כאשר לפולקסווגן הרבה יותר מניות בפורשה, מאשר להפך.
מנועים, חבילות אבזור
היבואן טוען כי הסיבה לעיכוב ההשקה הרשמית נבעה בין היתר מהתכנית להציג כבר בראשית הדרך את גרסת ה-2.5 ליטר TDI הצנועה מכולן. אלא שזו אחרה להגיע מהמפעל, וכעת מעוכבת בנמל בגלל עיצומים. לא נורא, הסתפקנו במפגש עם ה-3.2 ליטר V6, המנוע החלש באגף הבנזין.
הספק מרבי של 220 כ"ס ו-31 קג"מ אינם מנה קטנה כל-כך, גם אם זה פחות משמעותית מה-V8 (עם 310 כ"ס) או ה-V10 דיזל TDI עם 313 כ"ס ו-76.5 קג"מ! אגב, כל המנועים משודכים לתיבת שישה הילוכים אוטומטית, עם אפשרות לתפעול ידני.
לטוארג הבסיסי מערכת מתלים רגילה, עם קפיצי מתכת. אבל מסתבר כי לקוחות רבים מוכנים לשלוף עוד 40,000 שקלים לטובת "חבילת שטח", הכוללת קפיצי אוויר המאפשרים גם שינוי גובה מרכב (16 עד 30 ס"מ מרווח גחון), דיפרנציאל אחורי ננעל (בנוסף למרכזי) ופנסי קסנון. יש לכם 40 אלף נוספים? במיוחד עבורכם מציעה צ'מפיון את "חבילת היוקרה", עם ריפודי עור, גג נפתח וכיוון חשמלי למושבים ולהגה.
רושם ראשוני
באמת שלא משנה באיזו גרסה תבחרו, הטוארג מצויד למדי במקור. וכאשר תא הנוסעים מתהדר בכל מקרה באיכות פלסטיקה גבוהה ובשלל תאורות, בקרת אקלים מפוצלת ועוד, התחושה מפנקת למדי.
ממושב הנהג מעניק הטוארג לפני תחילת תנועה תחושה מגודלת, כמעט מגושמת. ייתכן שזה נובע ממכסה מנוע ארוך, ייתכן שהאשם הוא בקונסולה רחבה ועמוסת מתגים בין מושב נהג לנוסע. שם נמצאים שני בוררים עגולים למצבי הנעה וגובה. מעניין, אך למרות הגודל, מי שיחפש תנוחה גבוהה יגלה חיכוך מיותר בין ראש לתקרה. ואם כבר, קצת יותר תמיכה צדית במושבים לא הייתה מזיקה.
אבל בעוד תא הנוסעים מהודר למדי, מבחוץ נראה הטוארג אנונימי למדי. העיצוב לא רק שאינו מרהיב, הוא אפילו מזכיר לי במשהו את דגמי הוואריאנט (סטיישן) הנושנים של פולקסווגן משנות ה-60'. עם זאת, חובה לזקוף לזכותו חזות הרמונית ונכונה יותר מאחיו החורג, פורשה קאיין.
כביש
קשה לומר שעל הכביש הציבורי, בדרך אל שטחי המבחן, עמד הטוארג בדרישות תובעניות מדי. אבל גם כאן, ניכר היה כי המנוע החלש בהיצע נאלץ להתאמץ מעט יותר מהרצוי, בעיקר כאשר ניסינו לשמור על קצב מהיר. כאן מתגלה גם כי ריסון תנודות המרכב יכול להיות טוב יותר.
הרי עם 220 כ"ס, קשה לכנות את ה-V צר זווית של פולקסווגן כחלשלוש. אלא שכאן הוא אינו מתמודד עם משקל של מכונית ספורטיבית קטנה, אלא שניים וחצי טון של מתכת, לא כולל חמישה נוסעים, עשרות ק"ג של נוזלים ולא פחות מכך מטען. אז קצב ההתקדמות סביר אמנם, אך לבטח לא נמרץ.
דף הנתונים מספר על מהירות מרבית לא רלוונטית של 197 קמ"ש, והאצה לא-ממש-חשובה של 9.9 שניות מ-0 ל-100 קמ"ש, אבל בכל הנוגע למהירות המרבית, כמו-גם לנתון התאוצה, ניכרת מידה של אופטימיות בקרב אנשי פולקסווגן. מעבר לכך נדרשת רגל כבדה לאורך זמן, ושימוש בכל סל"ד אפשרי, המביא עמו גם רמת רעש מעט מוגזמת מהמנוע המתאמץ.
שטח
אך בניגוד לחלק גדול ממתחריו, הטוארג נראה כמאושר יותר כאשר נוטשים את האספלט. הרפרטואר כאן אינו כולל רק נסיעה מהירה בשבילי עפר, אלא בפירוש יותר מכך. אחרי הכל, לא סתם הוא מצויד ביחס העברה נמוך ובסיוע נעילת דיפרנציאל אלקטרונית-אוטומטית על-ידי בקרת האחיזה, הנועלת גלגל מחליק.
כאן מסייעים גם קפיצי האוויר, המפצים על מתלה אחורי נפרד במקום סרן חי, ושומרים על נוחות גבוהה למדי. ולמרות תנועה מודגשת של החרטום על פני מהמורות, ניתן לשמור על קצב גבוה יחסית, מבלי להסתכן בנזק לרכב או לנפש.
מעניין גם לגלות כי במהלך כל הנסיעה נשמעים שלל רשרושים אלקטרוניים מכיוון מערכות הסיוע, יחד עם קפיצי האוויר. אלה מגיעים בין היתר מהמדחס ומיכל הלחץ הרזרבי שמהווים חלק מהמערכת, בעזרתם ניתן להסתייע לצורך ניפוח צמיג. ובכל כאן כדאי רק להזהיר כי המעונינים בעבירות של ממש, טוב יעשו אם ידאגו למגן את מכלי האוויר והדלק שבמרכז הרצפה.
פתיחה מבטיחה
נסיעת היכרות ראשונית בטוארג אינה מהווה תחליף הולם למבחן רכב מקיף, אותו אנו מקווים לערוך בקרוב. ובכל זאת, שמחנו להתרשם מהטוארג בתנאים מהם ימנעו ללא ספק מרבית הלקוחות. ושם אכן התגלה רכב מעניין המציע פשרה שנוטה דווקא לשטח, יותר ממתחריו היקרים. לעומת זאת, מהתרשמות כללית נראה כי על הכביש הוא חסר את החדות וההנאה של ב.מ.וו 5X למשל.
מצד שני, כמה ישראלים משקיעים בסביבות ה-400,000 שקלים, ובאמת יורדים לשטח עם הרכב הנוצץ והמרשים? ובעצם, אותו ישראלי הרי רוצה לדעת "שהוא יכול", גם אם לעולם לא ינסה. אותו אחד גם לא יפספס הזדמנות, באחריות, לחקות את אנשי המכירות ולציין כי "זה בעצם פורשה קאיין".
כך או אחרת, מסתבר כי קבוצת הרוכשים-בכוח של SUV יוקרתיים מצאה בטוארג שילוב מוצלח למדי. כי אולי כל מה שרצו זה ריחוק ברור מתא הנוסעים וסביבת הנהג האפורה-פלסטית של כלים מיפן, יחד עם התרחקות חד-משמעית מנוצץ של "ג'יפים" מבית מרצדס וב.מ.וו.
זה בעיקר מוצלח, אם יזכו ליכולת שטח של הראשונים, יחד עם איכות כביש של האחרונים. אחרי הכל, ולמרות תג המחיר הגבוה, הטוארג האנונימי למראה עשוי להתגלות כרכב היוקרה האולטימטיבי...
כשמגיע, מגיע - ניתן היה לצפות מהיבואן להתייחס בזהירות לרכב במחיר של ארבע מכוניות ממוצעות. אחרי הכל, חלק מהיבואנים המתחרים בו עומד על כך שאפילו גרגיר חול אחד לא יגע בחישוקים המהודרים. אנשי צ'מפיון בחרו דווקא לצאת לשטח, לא חששו לשרוט, לדלג, לחבוט ואף לבצע "תיקונים" קלים במראה המקורי של מכוניות ההדגמה. זאת, למרות שאף הם יודעים כי מרבית הלקוחות יסתפקו במעבר זהיר מעל פסי האטה ברמת אביב ג'. שאפו.