שתף קטע נבחר

הבנות ז'נווה: תקווה חדשה או מפלה לישראל?

ח"כ יולי תמיר, ממנסחי ההסכם, מסבירה מדוע הוא יוכל להפוך את ישראל למקום הטוב ביותר בעולם לחיות בו. ד"ר אשר כהן, לעומתה, סבור שההסכם הוא בגדר "תיק באפילה", שרב הנסתר בו על הגלוי, ולכן אינו רלוונטי

היום (ב') יתכנסו בז'נווה שבשוויץ נציגים ישראלים ופלסטינים לחתימה החגיגית על הסכם ז'נווה. ההסכם, שנחשף לראשונה ב-ynet, עורר מחלוקות רבות בקרב הציבור הישראלי, כמו גם בזה הפלסטיני. להלן שתי דעות בעד, ונגד.

 

פרופ' יולי תמיר:  "זוהי ראשיתה של דרך"

 

"עם שחר, יוצאים לז'נווה אנשים מאמינים. אנשים שמאמינים שצריך להחזיר למדינת ישראל את התקווה. אנשים שרואים את המצוקה החברתית הנוכחית ומחויבים להוכיח שאפשר גם אחרת. אנשים שיודעים היטב שלא נגזר עלינו לחיות חיים של חרדה כלכלית ופחד ביטחוני. אנשים שבטוחים בכך שישראל יכולה להיות המקום הטוב ביותר בעולם לחיות בו – יותר טוב מז'נווה.

 

"הבנות ז'נווה הן ראשיתה של דרך. דרך שמובילה אותנו חזרה לישראל של פעם, ישראל שרצתה להיות מדינה קטנה אבל מוסרית - אור לגויים. ישראל שהייתה בה סולידריות חברתית ואחריות כלפי החלש והזר. ישראל שהייתה מחוז חלומותיו של הרצל.

 

"אולי מוטב היה לנסוע לבזל. לעמוד על המרפסת, להביט באגם ולומר: בבזל ייסדנו מחדש את מדינת היהודים - את מדינת ישראל כמדינתו של העם היהודי. אבל המרפסת בבזל צרה מלהכיל את הציבור הרב שיגיע - ואנחנו נוסעים לז'נווה.

 

"מעבר לטקסים, לצילומים ולמילים, ז'נווה היא עבורי הרגע שבו ישראלים והפלסטינים מצהירים שהם יכולים להגיע להבנה. שיש בסיס למשא ומתן ביניהם שיוביל להסדר של קבע.

 

"אנחנו באים לז'נווה אחרי שנים קשות של שפיכות דמים. לא הייתה הרבה חמלה במזרח התיכון בשנים האחרונות, לא הייתה תקווה או תחושה של סיפוק. כל אחד מאתנו הגן על הקיים והמשיך להפסיד. הרעיון הבסיסי של ז'נבה פשוט – יכול להיות מצב בו כולנו נוותר ונרוויח.

 

"כולנו נתווכח עוד על עומק הוויתורים. לכל אחד מאתנו מפה משלו. גם לי יש מפה משלי והיא לא זהה לזו של ז'נווה. כל אחד מאתנו חושב שהוא יכול היה להשיג יותר, ללחוץ עוד קצת, לוותר קצת פחות. יכול להיות שהייתה יכולה להיות ז'נווה קצת אחרת, דומה יותר לתוכנית שאני, או אתם רוצים. אבל זה לא ממש חשוב כי ההסכם האמיתי עוד רחוק ואפשר יהיה לתקן דברים רבים.

 

"יש רק דבר אחד שהנסיעה לז'נווה תעשה ואי אפשר יהיה לשנות אותו: התמונה של מאות ישראלים ופלסטינים עומדים יחד מאמינים אחד בשני ובדרך המשותפת תחזור להיות חלק מחיינו. ומרגע החסד הזה נוכל לצאת לדרך חדשה ישנה, להקים מחדש את אלטנוילנד כדי שהרצל יוכל להיות גאה בה. וגם אנחנו".

 

ד"ר אשר כהן: הפלסטינים לא מכירים בישראל

 

"יד הגורל זימנה לעם היהודי היושב במדינה היהודית צירוף מקרים: חלוקה המונית של מסמך הבנות ז'נווה, והקרנה מחודשת של סדרת הטלוויזיה "תיקים באפלה". מה הקשר? המעיין היטב בהבנות ז'נווה ימצא שעשרות רבות של פעמים, מופנה הקורא ללמוד את הפרטים השונים ב"נספח X". אל תטרחו לחפש אותו, הוא עדיין נמצא בהכנה. בדומה לסדרת הטלוויזיה שעניינה במסרים מעורפלים ממקורות עלומים, בתשדורות עמומות ובתרחישים שהם מחוץ להבנות האנושיות, כך גם הקורא את הבנות ז'נווה נותר באפלה.

 

"בניגוד לדיון הציבורי העוסק בפרטי הפרטים, יש להתמקד דווקא בעיקרון היסוד שחסרונו במסמך הופך את הפרטים לבלתי רלוונטיים.

 

"הפתיחה הבלתי שוויונית של המבוא מעוררת מיד חשד לבעיה העקרונית העומדת ביסוד המסמך: "מדינת ישראל... וארגון שחרור פלסטין... כנציגות העם הפלסטיני..." מדוע זה נעלמה הקביעה המקבילה או הדומה לה, שישראל היא "נציגות של העם היהודי" או "מדינת העם היהודי"? בהמשך מתברר שלא לחינם היא סתם "ישראל".

 

"החשד גובר לאחר כמה סעיפים. הצדדים "מאשרים שהסכם זה מציין את ההכרה בזכותו של העם היהודי למדינה". אין אזכור לעובדה שזכות זו כבר מוגשמת עתה בישראל. יש זכות כללית לעם היהודי, באמת תודה, אך נותרה פתוחה ומעורפלת שאלת המיקום של אותה זכות.

 

"אם כבר חוזרים לניסוחים הדומים להצהרת בלפור מלפני יותר משמונים שנה, אפשר לחזור עוד קצת לאחור ולרענן את תוכנית אוגנדה.

 

"לאחר כמה סעיפים שבהם מוזכרים הפלסטינים והישראלים - ולא, חלילה, היהודים, שהרי הפלסטינים כנראה מסוכסכים עם כל הישראלים, כולל הפלסטינים אזרחי ישראל - ניחתת המכה האחרונה: "הצדדים מכירים בפלסטין ובישראל כבתים הלאומיים של עמיהם". ושוב הס מלהזכיר ישירות את ישראל כשייכת לעם היהודי או כבית לאומי של העם היהודי.

 

"מדוע? כיוון שהבנות ז'נווה מותירות את פלסטין ללא אף יהודי, מה שאכן יהפוך את פלסטין לבית הלאומי של הפלסטינים בלבד.

 

"אולם ישראל בגבולות ז'נבה, לעומת פלסטין, תישאר עם שני עמים, פלסטיני ויהודי, שכל אחד מהם יוכל לראות בישראל את ביתו הלאומי. מעתה, אם כן, אין לומר 'שתי מדינות לשני עמים', אלא 'מדינה אחת לעם אחד ומדינה שנייה לשני העמים'.

 

"אפשר לטעון שזו פרשנות קטנונית, פרנואידית, ושהדברים מובנים מאליהם. אולם עובדה היא שהפלסטינים החתומים על המסמך, המהווים הוכחה ניצחת לכאורה ש"יש עם מי לדבר", אינם מוכנים לניסוח פשוט המחבר במשפט אחד, ולא בקטעים מפוזרים וכלליים, את ההכרה בישראל כמדינה יהודית. מי שלא מוכן לזה, הפרטים וביצועם לא יעלו ולא יורידו עבורו מאומה.

אכן הפילו עלינו תיק אפל, X File, המסמן X על עקרון המדינה היהודית. פרטים בנספח X".

 

פרופ' יולי תמיר השתתפה בניסוח הבנות ז'נווה. ד"ר אשר כהן מרצה למדע המדינה באונ' בר אילן
לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
צילום: גיל יוחנן
תמיר. תקווה חדשה
צילום: גיל יוחנן
כהן. תיק באפילה
מומלצים