כמה סוכר?
"הורג השטן" מן האי ברבדוס, הדלק עליו הפליגו שודדי הים, סיפורו של הרום מימי קולומבוס ועד היום - לרגל טעימות "הוואנה קלאב" הקובני המשובח
"חמישה-עשר גברים על ארון מתים / יו הו הו ובקבוק של רום", שיר הפירטים מרטיט הלבבות, זכר להרפתקאות האקזוטיות מכולן בין האיים הקריביים - מרגש כל מי שצמח בילדותו על ספרי עלילות שודדי הים, ובראש כולם "אי המטמון" של רוברט לואיס סטיבנסון. בכולם, זרם הרום כמים, וניחוחו המשכר היה בנחיריים שנים רבות לפני שהגיע באמת, אם בכלל, לגרונו של הקורא הצעיר.
רום עשוי בלעדית ובאופן ישיר מקנה סוכר. לך בעקבות קנה הסוכר ותגיע אל השורשים ההיסטוריים של הרום. מקובל לחשוב כי המאורים, כובשיה המוסלמים של ספרד, במאה השמינית, הביאו את קנה הסוכר איתם לפינה האירופית שכבשו לעצמם. בצד זה, האלכימאים הערבים העבירו את הידע להשתמש במזקקות להפקת אלכוהול (גם זאת מילה שמקורה ערבי). למשך דורות רבים היתה ספרד מקור קנה הסוכר העיקרי של אירופה, וכאשר שודד הים האיטלקי לשעבר, כריסטופר קולומבוס, הפליג לגלות את הדרך להודו תחת דגלה של המלכה איזבלה (שם מפחיד ילדים בהיסטוריה היהודית), הוא לקחת איתו על סיפונו גם קני סוכר.
זה היה במסעו השני לאיזור הקריבי, בין השנים 1493-1496, כאשר נחת על חופי פורטו-ריקו, ג'אמייקה וגואדלופ. הצמח המתוק נקלט היטב בקרקע האיים, ובזכות מזג האוויר החם והלח שיגשג באופן חסר תקדים. עד מהרה הפך הסוכר לענף מספר 1 באיים, ועל מנת לספק את כוח האדם הדרוש לגידול ולעיבוד הקנים החלו מביאים עבדים שחורים מאפריקה. צמחים ואוכלוסיות נדדו אלה בעקבות אלה.
למרות שפורטו ריקו טוענת לזכות הראשונים ההיסטורית על ייצור המשקה האלכוהולי המזוקק מקנה הסוכר, הרי שהרום מוזכר לראשונה במסמך מן האי ברבדוס, מן המאה ה-17, וכינויו היה אז "קיל דוויל" - הורג השטן. כמה שנים קודם לכן כבשו הבריטים את האי, וכמה שנים מאוחר יותר נכבשו גם הם על ידי הרום. משך מאות בשנים היו מקבלים מלחי צי הכתר הבריטי מנת רום יומית, ולא מעט מרידות מלחים פרצו בספינות כאשר הקברניט ניסה למהול את הרום במים, על מנת לחסוך כמויות.
הרום הצליח כל כך באירופה, עד שיצרני הקוניאק בצרפת חששו לגורל פרנסתם, ושיכנעו את המלך לואי ה-14 לאסור את הייבוא החופשי שלו לממלכה. החוק בוטל, אגב, רק בתקופת קיסרותו של נפוליאון, בזכות לחצה של רעייתו ז'וזפין, אשר מוצאה היה מן האי מרטיניק, ייצרן רום גדול. אחת הסיבות שנכתבו בצו האימפריאלי לביטול האיסור: הרום נחוץ למנתחים הכירורגיים כחומר הרדמה...
קובה, המושבה הספרדית לשעבר, היתה כמובן יצרנית רום משגשגת, שמיטב תוצרתה עלה על שולחנות האצילים במדריד ובסיביליה. גם כיום, לצד הסיגרים, הרום הקובני הוא אחד מהמותגים היותר מזוהים של האי אשר תושביו מצליחים לשמור איכשהו על שימחת חיים, למרות המשטר הקומוניסטי הקשוח והאטום של פידל קסטרו הנצחי. כאשר היה המדור בזמנו בבודגיטה דל מדיו, המסבאה בעיר העתיקה של הוואנה, אשר על דלפקה נפלו לא פעם ראשיהם הלומי השתיה של ארנסט המינגווי, גבריאל גרסיה מרקס, ואחרים, הוא נשבע אמונים לרום הקובני, ושמחתו היתה רבה כאשר לפני זמן לא רב נודע לו כי ה"הוואנה קלאב", הרום הקובני הקלאסי, מיובא לארץ (על-ידי "חברת הכרם", בחנויות המחיר המומלץ לבקבוק כ-170 שקלים).
מסורת וותיקה מאוד של ייצור הרום נשמרת בקובה - אשר המשטר הנוכחי, מה לעשות, משמר בקפדנות, כמו כלי הרכב משנות ה-50 הנוסעים ברחובות. האלכוהול המזוקק של ה"הוואנה קלאב", מתיישן בחביות עץ למשך 18 חודשים, ואחר כך עובר לסיבוב התיישנות שני, של שלוש שנים בחביות עץ אלון אשר חלקן שימש קודם לכן ליישון ויסקי (בורבון). מזג האוויר, החום והלחות, עושים עבודתם אט אט על העץ ועל האלכוהול, והמזיגה הסופית היא סערה של ארומות אקזוטיות, חריפות ומתיקות החותכות זו את זאת כמו באיבחת חרב (שודדי ים...).
החורף מגיע, ואין אמצעי חימום ניחוחי יותר מעירבוב "מוחיטו" - הקוקטייל הקובני אשר הפולקלור המקומי מייחס את המצאתו לאחד הברמנים של הבודגיטה דל מדיו. קל ופשוט להכין בבית: מערבבים כפית סוכר לבן, כפותיים מיץ לימון סחוט, כמה עלי מנטה / נענע מרוסקים, 6 ס"ל מי סודה, 5 ס"ל רום קובני - מוזגים לכוס שמחציתה קוביות קרח, ומפליגים לדרך.
לפנייה לכתב/ת 
