כתית מעולה

אני משתדל להיות הכי מעודכן, אבל דווקא במקרה של כתית פישלתי: בדרך-כלל אני מסתמך על מודיעין מהשטח, והשפיונים לא אכזבו גם הפעם ודיווחו על המסעדה המשובחת החדשה בכפר רות מיד עם פתיחתה. אבל אני הייתי סקפטי לגבי מהימנות המידע. זמן קצר אחר-כך גיליתי, במהלך טיסה, בעודי מעלעל בירחון אטמוספירה, כי גם טייקון ההיי-טק גיל שווייד (צ'ק פוינט) ממליץ עליה בחום, ומה שטוב למיליארדר בעל החזון טוב גם לי. אבל המחשבה על הדרך הלא ידידותית המובילה לאזור התעשייה שבו שוכנת כתית קרקעה אותי לגוש דן. מאוחר יותר, כשהקולגות החלו להכתיר אותה כאחת הטובות בארץ, התבאסתי קשות על הפספוס.

בדיוק אז התפרצה ללשכתי הבוסית המשובבת י' והכריזה בלהט אנרגטי אופייני: אתה חייב לבקר בכתית, היא מדהימה, ואף תהתה איך זה שעוד לא כתבתי עליה. מיהרתי להתנצל והודעתי שכבר שנה ומשהו אני זומם עליה, וטרם הסתייע. הבטחתי לתקן את העוול בהקדם, והזמנתי אותה להצטרף בתור פיצוי על המחדל.

ביום גשום וזועף במיוחד דהרנו לעבר כתית (זמן הנסיעה מתל-אביב: חצי שעה בממוצע, ורצוי להתקשר כדי לקבל הסבר מפורט, אחרת יש סיכוי שתגיעו לטריטוריות לא ידידותיות), כדי לבחון את העסקית ולראות האם כצעקתה. בעוד י' מנווטת בבטחה בין מטחי היורה והשבילים המשובשים, תהתה-רטנה למה לכל הרוחות מיקמו מסעדה כה איכותית על חורבותיה של חממת פרחים בלב הג'יפה. בירור קצר העלה שהשפים מאיר אדוני ואלי מזרחי, בעלי הרזומה המפואר (מוסדות השכלה קולינרית ידועים בחול ועבודה לצד מיטב השפים),

עשו זאת גם מתוך אילוץ כלכלי (כדי לפתוח מסעדה יוקרתית בתל-אביב הם היו צריכים להשתעבד עד סוף חייהם) וגם בגלל הפרקטיות: גם לתושבי מכבים-רעות-מודיעין מגיעה מסעדה אקסקלוסיבית.

אדוני ומזרחי שופעי ההשראה משלבים מטבח שף צרפתי עם אלמנטים מבית אמא-סבתא הים התיכוני. הארוחה העסקית - 95 שקל (שווה כל גרוש) - כוללת לחמים נשגבים שקשה לעמוד בפניהם (תיזהרו ותשאירו מקום למנות הנדיבות) בכל מיני טעמים ותבלונים, מרענני-חך חמודים, מנת צ'ופר קטנטנה מתחלפת כפתיח, מנה ראשונה ומנה עיקרית (התפריט משתנה פעם בחודש) שמעוצבות לתפארת.

במנות הראשונות כדאי ללכת על ביסק סרטנים מוקצף, חלומי ואוורירי, בליווי קלמרי בגריל, פרוסות דג ים חושניות בשמן זית ולימון, וקבב דג בגריל, מופתי ומרגש, שהשתלב בצורה הרמונית עם קציפת חצילים ויוגורט (חבל רק שסלט העשבים הנלווה היה טיפה חמצמץ מדי). י' התפעמה מקוביות כבד אווז בבלסמי ותפוחי עץ שהונחו על סלט עדשים, בורגול וצימוקים (נפלא, נמס בפה, מתוק. פשוט מושלם).

במנה העיקרית אתם בצרות, כי ממש קשה לבחור: קציצות טלה מהממות בלימונים כבושים, חמציץ וגרגרי חומוס טורקי; בורי צלוי בחמאת הדרים וטימין לימוני; נתח סלמון משובח אפוי בחמאה מזוקקת ומרווה. י' התמקדה בחזה אווז צלוי בדבש ורוזמרין, שהוגש על מצע פירה בטטה במיצי דובדבנים ושרי.

חזה האווז עשוי בצורה מושלמת, הפירה קטיפתי ויוצא מן הכלל, אמרה בחיוך מלא עונג. אני סברתי כי בעוד הגשם נוקש בעוז על התקרה (שנשארה למזכרת מימי החממה) הכי הולם להשתקע בקדירת לחי עגל מהבילה. נתחי הבשר הנימוחים (קומץ מהם היו קצת קשים ושומניים מדי לטעמי) רבצו במחבת שהכילה תבשיל מרתק של שעועית לבנה, פטריות, בשר מעושן ומרווה.

ואם כבר מרחיקים עד כפר רות, אין טעם לעשות חשבונות וכדאי לטעום את המתוקים (25 שקל כל אחד). גם כאן היצירתיות והאסתטיקה משתוללות: וולקנו שוקולד מריר מרנין, קומפוט אגסים בדבש וזעפרן, פבלובה מתוחכמת, סורבה מיוחד, והשיא: קרם ברולה שוקולד-קפה מלבב. בעודנו מכרסמים את הקישוטים הדקורטיביים המרהיבים המעטרים את הקינוח, נזכרה י' שהיא חייבת לרוץ לקנות תבנית בצורת לב כדי לאפות עוגת יום הולדת לבתה הפעוטה, שציוותה עליה להכין עוגת שוקולד רומנטית. נשארתי להתענג על

מעדן השוקולד, ומזל שנמצא באזור נהג מונית שחילץ אותי מהעונג והחזיר אותי בשלום לציוויליזציה.

כתית, כפר רות, טלפון: 08-9762623

מחיר העסקית: 95 שקל.

מטבח: מטבח שף המשלב גורמה צרפתי עם בישול ים תיכוני.

שעות: א'-ה' 15.00-12.30, ו' 14.00-12.00.

חנייה: במגרש חנייה צמוד למסעדה - בחינם.

ציון: 9.5 (בסולם מסעדות יוקרה).