שתף קטע נבחר

קיסריה: מוזיאון ראלי לאמנות בינלאומית

עשר שנים עומד המוזיאון במרכזה של קיסריה ומציע לקהל לראות אמנות בחינם. לציון חגיגות העשור נפתחה במקום תערוכה קבוצתית חדשה. הארי רקנאטי, האספן והבעלים, הסכים לשוחח עם טלי חרותי-סובר

כ- 900 אלף מבקרים טיילו עד היום בין חדרי מוזיאון ראלי החוגג בימים אלה עשור להיווסדו. המבנה מזכיר וילה ספרדית מפוארת, ולא בכדי: הוא מוקדש בעיקר לאמנות לטינו-אמריקנית, אהבתו הגדולה של האספן הארי רקנאטי.

 

רקנאטי, בנה הבכור של שושלת הבנקאים ('דיסקונט'), החל לקנות אמנות כבר בשנות ה-50. בביקוריו הרבים ברחבי העולם פגש אותה על כל מימדיה והתאהב, אבל מעולם לא שלח ידו במכחול או במפסלת. "אם אני אוהב לחם זה לא אומר שאני צריך להיות אופה" הוא אומר.

 

את היצירות שאסף, ביניהן אוסף אמנות אירופאית ענק ואוסף עצום של אמנות לטינו אמריקנית (לטענתו האוסף הגדול ביותר בעולם של אמנים חיים) איכסן רקנאטי במחסנים בז'נבה. "לא היה בזה טעם כיוון שמאמנות צריך ליהנות" , הוא אומר, ולכן, לאחר שפרש מעסקי הבנקאות, החליט להפוך את תחביבו העיקרי למקצוע.

  

אורוגוואי, צ'ילה, ישראל, ספרד

 

ב-1987 הקים את המוזיאון הראשון בעיר פונטה-דל-אסטה שבאורוגוואי. העיר הזו, קאן הדרום אמריקנית, היא עיירת נופש אליה מגיעים עשירי ארגנטינה, ברזיל ואורוגוואי בחופשותיהם.

 

חמש שנים אחר כך הקים מוזיאון נוסף בסנטיאגו, בירת צ'ילה. כשהחל לחפש מקום להקמת מוזיאון שלישי "פנו אלי ידידים ושאלו למה אני מקים רק אצל הגויים? למה לא בארץ ישראל? ב-1990 הגעתי לארץ כדי לחפש מקום נכון להקמת המוזיאון."

 

רבים קפצו, כצפוי, על המציאה. ראש עיריית תל אביב, שלמה להט, הציע לו מספר אפשרויות וגם עיריית ירושלים הייתה מעונינת מאוד, אלא שבשום מקום לא מצא רקנאטי את שביקשה נפשו.

 

את קיסריה, הוא מספר, הוא מכיר כבר 50 שנה. "תמיד חשבתי שזה מקום יפה מאוד וכשנוצר קשר עם מוטי פרידמן, נציג הברון שרצה לתת לי אדמה בחינם, אמרתי לו שאני אבנה פה את המוזיאון אבל אני לא לוקח מתנות. קניתי את השטח (40 אלף מטר) בכסף מלא ועל רבע מן השטח נבנה המוזיאון."

 

לציניקנים שאומרים כי מדובר בסך הכל באדם עשיר כקורח המעוניין באכסנייה נאה לרכושו, ומרוויח אגב כך אהדה ציבורית  והקלות מס, משיב רקנאטי ש"אנחנו לא מקבלים מתנות ותרומות, לא מוכרים שום דבר בעיקרון וכל פעילותנו היא לצורכי צדקה בלבד". כחלק מהתפיסה הרואה באמנות נחלת הכלל, הכניסה לכל המוזיאונים בבעלותו אינה עולה כסף.  

 

כדי לפקח על המוזיאונים מחלקים רקנאטי ואשתו מרטין את זמנם בין ארבע המדינות (המוזיאון הרביעי נפתח בשנת 2000 בעיר מרבייה שבספרד). לכל מוזיאון מנהלים מקומיים אך הוא מעורב בניהולו עד לפרטי הפרטים.

 

רקנאטי מתעקש שאת כל היצירות שיש ברשותו הוא אוהב באופן שווה "כמו לשאול אבא את מי מילדיו הוא אוהב יותר". את סלבדור דאלי, אותו גם הכיר אישית (כמו גם את שאגל ואחרים), הוא מעריך כאמן האורגינלי ביותר של זמננו.

 

בעתיד: מרכז הנצחה ליהדות ספרד

 

במוזיאון תצוגה קבועה ותערוכות מתחלפות. התערוכה הנוכחית (שתוצג במקום עד יוני 2004 ) כוללת יצירות של חמישה אמנים אירופאים עכשוויים, כולם עטורי פרסים יוקרתיים: לוסיין מטלן הצרפתי, המותח ביקורת עוקצנית כלפי המשטר בצרפת; פמלה קרוק, המציירת על עץ גס ומתעדת את החולשות והאבסורד בהתנהגות האנושית; גהאם מק-קין, המציג ציורים בוטים-פיגורטיביים שמושכים תשומת לב רבה;, גורדון מיטשל, המבטא בציוריו את הנשגב והמטפיזי ובייל קוק, שדמויותיה כה-אנושיות, עד כי קשה לצופה שלא לחייך מולן .

  

בעתיד הקרוב יבנה בשטח המוזיאון מרכז הנצחה ליהודי ספרד. "זה יהיה קומפלקס נהדר", הוא מבטיח, "הכי מקורי בארץ אחרי המקדש הבהאי".

 

 

מוזיאון ראלי, שדרות רוטשילד (במרכז הישוב ליד מגדל המים), קיסריה. טל': 6261013 - 04.

פתוח כל יום מלבד ראשון ורביעי, בשעות 10:30 - 15:00. הכניסה ללא תשלום

 

 

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
צילום: טלי חרותי-סובר
הארי ומרטין רקנאטי. אוהב את כל היצירות באופן שווה
צילום: טלי חרותי-סובר
צילום: טלי חרותי-סובר
שלט בכניסה למוזיאון. בנה הבכור של שושלת הבנקאים עוסק באמנות
צילום: טלי חרותי-סובר
מומלצים