מדריכי הצופים ברעננה: "מה נגיד לחניכים?"
פעילי שבט "הדר" מתקשים לעכל את מותו הטרגי של המדריך אריאל בלומנפלד, בן 16, שנפל למותו מצוק באזור שדה בוקר, בעת טיול של שכבת הבוגרים. "אנחנו לא נאשים את החניכים אם לא ירצו לצאת לטיולים הבאים", אמרו המדריכים. מזכ"ל הצופים: אנחנו שותפים מלאים בצער
אבל כבד ירד הערב (ג') על שבט הצופים "הדר" ברעננה, בעקבות מותו הטרגי של אריאל בלומנפלד, מדריך בשבט, בן 16, לאחר שנפל מצוק בעת טיול בנחל צין, באזור שדה בוקר.
לאחר האסון הועברו החניכים שיצאו לטיול למחנה באזור, שם נפגשו עם עובדים סוציאליים ופסיכולוגים, בניסיון להתמודד עם האירוע. הורים של פעילים בשבט שיצאו לטיול סיפרו שילדיהם במצב קשה וכי לרובם אזלו הסוללות של הטלפונים הסלולריים, לאחר שהתקשרו הביתה ובכו ארוכות בשיחות עם בני משפחותיהם. הנערים אמורים לשוב הביתה עוד הלילה.
הפעילים והמדריכים בשבט מתקשים להאמין שחברם לא ישוב מהטיול. "אנחנו בהלם", סיפרה ל-ynet אחת המדריכות בשבט. "אנחנו לא קולטים שזה קרה. זה הסיוט הכי גדול שיכול לקרות בטיול. הסיוט הכי גדול שיכול לקרות למדריך בצופים".
הפעילים בשכבות הבוגרות של השבט מתקשים להתמודד ומנסים לחשוב מה יגידו לחניכיהם בתקופה הקרובה. "תמיד ידענו שיכול לקרות משהו בטיולים האלה, אבל אף פעם לא קרה כלום", אמר מדריך בשבט, "יש לנו טיולי פסח בעוד כמה חודשים והאמת, אני לא יודע איך החניכים ירצו לצאת".
מדריך נוסף אמר כי הוא לא יאשים חניכים שלא ירצו לצאת לטיולים. "מה אני אגיד להם? אני לא יכול להאשים אותם או לשפוט אותם, איך יהיה אפשר לעבור ולהמשיך אחרי דבר כזה? אני לא אקח על המצפון שלי אחריות שמשהו יקרה לחניכים שלי. זה מאוד קשה".
"השבט יהיה באבל הרבה מאוד זמן", העריכה מדריכה אחרת, "זה מוות סתם. פשוט סתם מוות בטיול".
"אנחנו לא יודעים מה לומר להם", אמרה פעילה בשבט שלא יצאה לטיול. "הבנו שהם במצב מאוד קשה. הם בוכים ולא מבינים מה קרה. אני מקווה שאנשי מקצוע יעזרו לנו כי ממש אין לנו מושג איך להתמודד".
מזכ"ל הצופים: נעזור להם להתמודד
"החברים של אריאל נמצאים בדרכם הביתה", אמר מזכ"ל תנועת הצופים, ליאור כרמל, "אנחנו נעמוד לרשות ההורים בכל שאלה או בקשה". לדברי כרמל, הורים רבים כבר התקשרו למוקד היום.
"התפקיד שלנו הוא לעזור לחניכים להתמודד. אין ספק שיש כאב גדול. אנחנו שותפים מלאים בצער. אנחנו נסביר להם שלצערנו אסונות קורים והאחריות שלנו היא להמשיך את החיים באופן הטוב ביותר שאנחנו יכולים. אנחנו מדברים על ילדים בגיל 16. אנחנו סומכים עליהם. כולם מדריכים שלוקחים אחריות יומיומית על חניכים צעירים. התפקיד שלנו עכשיו זה לזקוף את הגוף ולהמשיך להוביל את התנועה קדימה".