בין מציאות לבידיון

סרט השנה: אמריקן ספלנדור

מה לעשות שסרט השנה טרם הגיע אל המסכים כאן. אבל למפיצים המקומיים לוחות זמנים משלהם, ו"אמריקן ספלנדור" – הדבר הטוב ביותר שקרה השנה לקולנוע האמריקאי ובכלל – יעלה בישראל, מבלי להתחייב, בחודשים הקרובים. הקרב על המקום השני מתנהל בין "מיסטיק ריבר" , הסרט הבלגי "הבן" ו"חייהם הסודיים של רופאי שיניים" שביים אלן רודולף ואשר טרם נמצא לו מפיץ מקומי. אחריהם מתגוששים "ספיידר" של דיוויד קרוננברג ו"המסע המופלא", שאי אפשר שלא לציינם בסיכומון מעין זה. אגב, הופ דיוויס ("אודות שמידט") מופיעה בשניים מהסרטים המובחרים של השנה: בחדש של רודולף כמו גם ב"אמריקן ספלנדור", שבעבור תפקידה בו היא מועמדת עתה לפרס "גלובוס הזהב". ללא ספק, שחקנית השנה.

"אמריקן ספלנדור", שכתבו וביימו שרי ספרינגר ברמן ורוברט פולצ'יני, מגולל את סיפורו של הארווי פקאר, אמן קומיקס שהתפרנס כל ימיו מעבודתו כפקיד אפור, ותיעד את חייו, את משפחתו וחבריו בסדרה של חוברות מצוירות שהסרט נקרא על שמן. פקאר גם שימש אורח קבוע ופרובוקטיבי בתוכניתו של דיוויד לטרמן בשנות ה-80, עד שזה פיטר אותו בשידור חי. וכך, לא רק שהסרט משלב בין קומיקס לתיעוד עצמי – שתי מגמות מובילות בקולנוע הבדיוני והתיעודי בהתאמה – אלא שמתחולל בו שילוב בין בידיון המבוסס על מציאות למציאות עצמה – זה קורה כאשר פקאר האמיתי, אשתו וכל יתר הדמויות משתלבים בסרט ומעירים על המתרחש – באופן כזה שהסרט מצליח לחמוק מכל הגדרה מקובלת. בידיון? לא ממש. תיעוד? מוטל בספק.

תרמית השנה: "elephant"

והיה גם הסרט המאכזב של השנה. לא גרוע – כאלה היו רבים – אלא פשוט אחד כזה שהותיר את הציפיות מרוסקות. מדובר ב-"elephant", סרטו זוכה פסטיבל קאן של גאס ון סאנט, שגם אותו טרם שזפה עין הצופים המקומיים. זהו תיעוד אותו יום שבו התרחש טבח נוראי בתיכון האמריקאי קולומביין. הדוקומנטריסט מייקל מור השתמש, כזכור, באירוע כנקודת מוצא לדיון באלימות המובנית בנפש האמריקאית.

אצל ון סאנט אין כל הסבר פסיכולוגי או צלילה לנבכיה של אומה פסיכופטית. רק התבוננות קרה ומרוחקת באירועים יומיומיים המתגלגלים עד לאותה נקודה קריטית. סרט שכולו שוטים ארוכים ומייגעים, צילומים ליריים של עננות גבוהה ובינונית, שהפכו מאז "איידהו שלי" לסימן ההיכר של הבמאי הזה, וחזרה על אותן התרחשויות מנקודות מבט שונות. צוות השופטים בקאן שהשכיל לדלג מעל המלכודת שפרס לו לארס פון טרייר (והותיר את "דוגוויל" כשידיו ריקות), נפל היישר לתוך הפח האמנותי-עלק שטמן סרט הטלוויזיה של ון סאנט. בקרוב בסינפלקס הסמוך לביתכם.