2004 בכביש - יהיה טוב (חלק ב')
אז איך תהיה שנת 2004 מגובה ההגה של מר ישראלי? ואיך היא תיראה ממושב הנוסע, או סתם, האזרח הקטן שהמדינה חייבת לו? יותר טוב מהיום, אם שאלתם
אז נכון. 12 חודשים של מלחמות בלתי פוסקות ותסכול של ממש עברו על נהגי ישראל. אם לא על הכביש, אז במשרד הרישוי. אם לא שם אז בשיחה השנתית עם סוכן הביטוח. ותמיד יש את המתדלק חסר האדיבות או תמרור ה"אין כניסה" ששוכב כבר חודשיים על צדו, עקום ומחליד. על אלה כבר סיפרנו לכם, אתמול.
אבל, יש בכל זאת מספר נקודות של אור, שמסוגלות לעורר בנו מעט אופטימיות זהירה לקראת השנה החדשה. סיפורים קטנים וגדולים שמראים כי בכל זאת משהו השתנה. ולא, זה לא קשור לפקידי ממשלה שאת משכורותיהם אנחנו משלמים. בהם עסקנו אתמול, והתמונה תהיה דומה גם בשנה הבאה. נראה כצריך ללמוד לחיות עם העובדה כי מי שאינו מחויב בדין וחשבון אמיתי למעסיק, לעולם יעשה עבודה פחות טובה.
לא, את נקודות האור הבודדות והמעטות מדי מצאנו דווקא באזורים אחרים. למשל.
אור ירוק
רק מילים טובות יש לי לעמותה לשינוי תרבות הנהיגה. באמת, נקודת אור של ממש בעולם המוטורי האפור כל-כך שלנו. המון רצון טוב, המון יוזמה, המון השקעה בכסף וזמן, אמונה עצמית חסרת ציניות שקשה למצוא כאן. ובאמת, אין ספק שהיא מסוגלת לחולל כאן שינוי מסוים.
וקחו בחשבון, העמותה הזו אינה רק מדברת ומבטיחה, כפי שעושות לא מעט אחרות. בזכות אור ירוק הגיעו למשטרת התנועה ניידות, בזכות הרעש התקשורתי הגיעו מתנדבים, ובעוד ימים ספורים את פרויקט "אור ירוק לחיים", העוסק בליווי מקצועי של נהגים צעירים בתחילת דרכם, באמצעות ערכה מיוחדת שתחולק חינם.
נכון, יו"ר העמותה, אבי נאור, דוגל בשיטה כי שינויים לא ניתן לעשות מבחוץ, וצריך על כן לנסות ולא להפוך לצווחן התורן. בעברית מדוברת זה "אנחנו לא רוצים לעורר גלים גבוהים מדי, ורוצים למצוא חן בעיני כולם. כי רק כך ניתן לשכנע". מר נאור הוא אכן איש יקר, בעל ניסיון מערכתי רב. ובכל זאת, נראה לי שגם ל-30 מיליון שקלים שהוא תורם מדי שנה, יש כוח מסוים. לא רק להליכה בתלם הקונצנזוס.
בשנה הבאה, אם לא יהיו הפתעות, תהפוך אור ירוק לגוף בעל משקל ומשמעות גדולים יותר בהוויה הישראלית. אז נכון שזה קורה בגלל הוואקום העצום שמייצרים אחרים, אבל במצב העגום בו אנו נמצאים, מדובר בנחמה של ממש. עוד תנופה, עוד דעת קהל אוהדת, ואור ירוק ההתנדבותית תהפוך לגוף היחיד שבאמת מזיז דברים על הכביש. זה גם משמח, וגם עצוב.
נהיגה מתקדמת
הם נמצאים כאן כבר שנים ארוכות, עם אנשים טובים ומאד מקצועיים, ארגון למופת ותוצאות מרשימות. ובכל זאת, בתי הספר לנהיגה מתקדמת מעולם לא הפכו בישראל לאלטרנטיבה של ממש. לא מצד המדינה, המחויבת מן הסתם לבעלי אינטרסים אחרים ועסוקה בעיקר בשיקולים פוליטיים. מצד הקהל.
היחידים שהבינו כי קורס נהיגה מתקדמת יכול לתרום באמת היו מעטים מדי עד היום. ולא משנה אם מדובר בקורס בסיסי או מורכב, כזה הנמשך יום אחד או יותר, במאות או אלפי שקלים. לא משנה גם אם הוא נעשה במסגרת פרטית, או שהמעביד החליט כי שלום עובדיו - וכמובן שלמות כלי הרכב שהוא נותן להם - חשובים לו.
אבל זה קורה בכל זאת, ויותר אנשים נחשפים לכך, מודעים לעובדה כי יש במקום כלשהו מדריך מקצועי. בעלות של שניים-שלושה מכלי דלק, הם יכולים להעניק לעצמם את היכולת להיחלץ טוב יותר מהמצב המסוכן הבא. את הסיכוי שבני משפחתם שבמכונית, יצאו בשלום את בלימת החירום הזו.
ובשנה הבאה, אין לי ספק, יהיו הרבה יותר נהגים שיבינו, שזו הדרך היחידה להבטיח באמת את שלומם על הכביש. יותר נהגים שיבינו כי מערכת הלימוד הסטנדרטית מכינה אותם להתמודד לכל היותר עם בוחן זעפן, לא עם סכנות המוות שעל הכביש האמיתי.
אינטרנט *
זוכרים את הימים ההם, נניח לפני עשר שנים? ימים בהם נאלצתם להמתין למדור הרכב השבועי בעיתון כדי לקבל מעט אוקטן לעורקים, כדי לגלות מה קורה בתעשיית הרכב. שניים שלושה עמודים כולל מודעות, אחת לשבוע. והיו גם מעט מנויים על מגזין רכב אחד, ומספר זניח של מתעדכנים על-ידי מגזינים מחו"ל. וזהו.
הידען הגדול מכולם עבור מר ישראלי היה האחיין המיתולוגי של השכנה מהקומה למטה, שתמיד ידע איזה מכונית הכי טובה, ומתי יחליפו אותה ומי המתחרות. מן הסתם ידע גם לדקלם את מספר כוחות הסוס במשפחתית המדוברת, ואפילו מספר פרטים נוספים. הוא היה "המלצת הקנייה", ג. יפית מוטורי שסיפר מה כדאי. והוא גם היה רועה העדר, זה שנהר מצד לצד אחרי "המכונית הנכונה".
היום אף אחד לא צריך אותו. כי היום אין אחד שהוא אוטוריטה שאין אחרת ממנה. מדורי הרכב בעיתונות אינם מסוגלים מפאת מחסור במקום לטפל אפילו בעשירית מחדשות הרכב הרלוונטיות, שכדאי לדווח עליהן. מגזינים, פעם יודעי כל ומעסיקי הטובים שבאנשי הרכב, נאלצים לעיתים להבהיר מדוע "אני כן יודע ואתה לא", מול נערים עילגים בני 14 עם פוסטר של פרארי דינו על הקיר.
כי כמו בכל תחום, גם בעולם הרכב שולט האינטרנט. לכל שאלה יש היום תשובה מיידית בעשרות פורומים, לכל מכונית יש עשרות מבחנים בשפות קריאות או ברות תרגום אוטומטי. חלקים נדירים מעולם לא היו זמינים יותר מהיום, בעלי עניין משותף מעולם לא ישבו אתכם באותו חדר וירטואלי.
יצרני רכב מזדרזים לפרסם כל פרט ופרט ברשת, יבואנים מבינים כבר כי ללא "אתר בית", אין להם מה לחפש בשוק. מספר האתרים הרציניים עולה וגדל, וגם החוששים ביותר מהשתלטות מדיה חדשה על ישנה, מבינים כי הפור נפל, ואי אפשר שלא להתיישר בדרך החדשה.
והשנה הבאה תהפוך את האינטרנט למכשיר חזק עוד יותר עבור חובבי המוטוריקה לסוגיה, עבור רוכשי מכוניות חדשות ללא כל ידע ורצון ללמוד, עבור מחפשי העניין והאתגר, עבור ילדים חובבים ומבוגרים שגילו זה עתה כי גם בבהמאס יש איש אחד, שאהבתו הגדולה היא רנו 4. והמשמעות היא כי התרבות המוטורית מסוגלת כך להתפתח מהר יותר, רחב יותר, עמוק הרבה יותר. וזה טוב.
יצרני הרכב
המחירים עולים, זה נכון. בעיקר אלה של יצרני הרכב האירופאים, שנאנקים תחת עול היורו הגבוה. אבל בכל שנה הופכות המכוניות טובות יותר. טובות הרבה יותר. ואני לא מדבר כאן על ביצועים או כוח, לא על יכולת ספורטיבית או מראה. הן בעיקר הופכות נוחות יותר מבעבר, והכי חשוב, בטוחות בהרבה.
זה מתחיל כמובן בכוחות שוק, המייצרים דעת קהל אוהדת לנושאים שפעם כלל לא נשמעו. כריות אוויר, וילונות צד, פגושים מתוחכמים, משענות ראש עתידניות, רצועות בטיחות עם מנגנוני קסם, אזורי קריסה וחיזוקי שלדה והשד יודע מה עוד. ועוד לא הגענו למערכות האלקטרוניות.
אז ABS באמת כבר לא חדש, למעט העובדה שאוטוטו מדובר בדור רביעי למערכת המצוינת והחשובה הזו, שמאפשרת היגוי תוך כדי בלימה חזקה במיוחד. אבל מערכות סיוע בתגבור בלימה קיימות כמעט בכל משפחתית, וכך גם בקרות יציבות ואחיזה וגלגול.
ויש כבר הגאים שעוזרים לנהג למתן את השפעת ידיו על תנועות המכונית, ועוד מעט תהיה מערכת בלמים כזו, ומצערת, ובקרות שיוט אקטיביות, כולל כאלה המסוגלות לעצור לחלוטין ולהתחיל שוב בנסיעה, ממרחק בטוח של הרכב לפנים.
המכוניות של היום שומרות עלינו כפי שלא עשו בעבר. כך מכונית משפחתית מודרנית וממוצעת מחיר של היום, בטוחה בהרבה ממכונית פאר חדשה של לפני מספר שנים. מכוניות סופר-מיני מודרניות מעניקות לנוסעים הגנה טובה יותר מזו של מכונית סלון בת חמש. וזה רק ילך וישתפר. וכן, גם זה משפיע על מספר ההרוגים בכביש...
* (הכותב הוא עורך ערוץ הרכב של ynet, באינטרנט...)
אור ירוק - של אבי נאור
צילום: מאיר פרטוש, ידיעות אחרונות
הרשת משתלטת על המדיה
נהיגה מתקדמת - פיתרון של "אין ברירה"
היצרנים משקיעים בבטיחות
הקהל נכנס לרשת
מומלצים
