הסיפור האמיתי מאחורי תוספי המזון
כולם מדברים על ויטמינים, מינרלים ועשבי מרפא, והשוק הזה מגלגל בישראל עשרות מיליוני שקלים בשנה. אבל האם נטילת תוספי מזון אכן תורמת לבריאות? אולי הם עלולים להזיק לפעמים? ומה משמעות ההגדרות המופיעות על האריזה? הכל על ויטמינים, תוספי מזון ומזון מועשר
תוסף המזון אינו תרופה ואף אינו בדיוק מזון. ההגדרה היבשה קובעת כי "תוסף מזון" הוא ויטמין, מינרל, חומצות אמינו או צמח מרפא הנמכר בכמוסה, בג'ל או כנוזל. ויטמינים ומינרלים הם מרכיבים החיוניים לתפקוד התקין של גופנו. הם משתתפים בתהליכי חילוף חומרים, בייצור הורמונים וכדוריות דם אדומות, ובתפקוד מערכות שונות בגוף. המולטי- ויטמינים והמולטי-מינרלים השונים מכילים ויטמינים ומינרלים במינונים לא גבוהים, לצורך השלמת מחסורים בהם. כמו בארה"ב גם בישראל, מאז שנת 1997 מוגדרים ויטמינים ומינרלים כתוספי תזונה ומפוקחים על-ידי אגף המזון במשרד הבריאות (בעבר פיקח על התוספים אגף הרוקחות).
נתונים אמריקאיים מציינים כי בשנת 1998 בלבד הסתכמו מכירות תוספי המזון בארה"ב בכ-13.9 מיליארד דולר. 40 אחוז מסכום זה הושקעו בתכשירי ויטמינים, שמונה אחוזים בתכשירי מינרלים, וכל השאר בתוספי עשבי מרפא, תוספים המיועדים לספורט ואחרים. בסך-הכל מדובר בכ-29 אלף מוצרים שונים. גם בארץ תוספי מזון שונים, ובעיקר כמוסות של ויטמינים ומינרלים, בולטים כמצרכים פופולריים. נתח שוק המולטי-ויטמינים בישראל, שחלק ניכר מהם מיובאים, מוערך בכ-60 מליון שקל. בתקופה זו, בה הוכח מעל לכל ספק, כי למזון מאוזן ומגוון קשר למניעת מחלות, מתפרסמים גם מחקרים שתוצאותיהם מצביעים על יתרון בריאותי לתוספי ויטמינים ומינרלים מסוימים.
היצע אדיר המפורסם היטב בכל המדיה והיעדר הכוונה ובסיס מידע הניתן על-ידי אנשי מקצוע (שאינם בעלי עניין) תורמים למידה לא מועטה של בלבול בקרב הצרכנים ולחוסר יכולת להפעלת שיקול דעת. צרכנים רבים מחפשים תשובות לשאלות שונות:
- האם נטילת תוספי מזון אכן תורמת לבריאותנו?
- האם התוספים עלולים להזיק?
- האם ניתן להשתמש במולטי-ויטמין במקביל לשימוש בתרופות מסוימות?
- איך נוכל להתאים את הרכיבים השונים על מינוניהם לצרכים שלנו?
המשתמש הישראלי
סקר מב"ת (מצב בריאות ותזונה לאומי) הראשון בישראל נערך על-ידי שירותי מזון ותזונה והמרכז הלאומי לבקרת מחלות במשרד הבריאות. בסקר השתתפו מעל 3,000 איש ואשה שהיוו מדגם מייצג ממרשם התושבים בישראל, ונבחנו בו נתונים כמו הרגלי אכילה, דיאטות, מצב בריאותי ועוד. התוצאות מתייחסות לאנשים בוגרים בגילאי 25 עד 64.
- 21.5 אחוז מהנדגמים דיווחו על נטילת תוספי תזונה בחודש האחרון.
- אחוז הנוטלים תוספי תזונה גבוה בקרב נשים (30.3 אחוז) פי 2.5 מאשר בקרב גברים (11.9 אחוז).
- אחוז הנוטלים תוספים גבוה פי 5.5 בקרב יהודים (27.4 אחוז) מאשר בקרב ערבים (5 אחוז).
- בקרב יהודים משני המינים, נצפית מגמת עלייה בשימוש בתוספים עם הגיל, לעומת מגמה הפוכה בקרב נשים ערביות.
- אחוז נמוך מאוד של נוטלי תוספים נמצא בקרב הגברים הערבים, ולפיכך אין אפשרות להסיק לגביהם מגמה כלשהי בנטילת תוספים.
לא תרופה, לא מזון
תוספי המזון שייכים למעמד ביניים: הם אינם זוכים לפיקוח לה זוכה תרופה, הם נחשבים כמזון אבל בעצם אינם ממש מזון. תרופה עוברת מספר שלבי מחקר המאשרים את יעילותה ובטיחות השימוש בה. לגבי תוספי המזון, בארץ כמו בארה"ב, אף ארגון אינו מפקח עליהם באופן שוטף – מבחינת ההרכב, המינונים והדיוק בפרסום. בארה"ב קיימים גופים העורכים בדיקות מדגמיות לתכשירים שונים ומפרסמים את תוצאותיהם באינטרנט לטובת הצרכנים (www. ConsumerLab.com), אבל בארץ לא קיימים ארגונים כאלו ויחסי צרכן - תוסף מושתתים על אמון. על היצרן לא חלה חובת ההוכחה כי המוצר שלו יעיל למטרה מסוימת, או אינו מזיק. עובדה זו בלבד מצדיקה קניית תוספים המיוצרים על-ידי חברות תרופות מוכרות בתהליכי ייצור ובקרה איכותיים (ראו המלצות לרכישת תכשירי מולטי-ויטמינים).
דרך המזון או דרך התוסף
צריכת מזון מגוונת ומאוזנת (הימנעות מצריכה עודפת או חסרה) היא הבסיס לכל הרגלי האכילה הבריאים. ויטמינים ומינרלים שמקורם במזון שונים מאלו שבתוספים השונים או במזון המועשר. ראשית, במזון ה"רגיל" הרכיבים רבים מאוד ופעילותם הביולוגית של רבים מהם עדיין לא ברורה לגמרי. בנוסף, בין הרכיבים במזון מתקיימים יחסי גומלין המשפיעים על יעילותם. אין בסיס מדעי לתפיסה על פיה כל רכיב מזון חשוב הניתן בצורה מרוכזת, יהיה יעיל יותר.
לעיתים הצורה הסינתטית של הוויטמין (בכמוסה) אינה זמינה מספיק לגוף, וייתכן גם מצב הפוך בו הצורה הסינתטית זמינה לגוף יותר מהמזון. במצבים כאלה קיימת סכנת רעילות כתוצאה מזמינות יתר. למומחים בתחום התזונה ברור כי לאכילת פירות וירקות יתרונות בריאותיים רבים. ברור גם כי רכיבים רבים ויחסי הגומלין ביניהם הם המקנים את היתרון הבריאותי לירקות ופירות, יותר מאשר ויטמין או מינרל מסוים.
הגדרות חדשות
בשנים האחרונות, בעקבות פרסום מחקרים חדשים, שונו והותאמו חלק מההמלצות האמריקאיות השונות לגבי ויטמינים ומינרלים. מספר ערכי ייחוס משמשים בקביעת ההמלצות החדשות לצריכת רכיבי מזון (כולל ויטמינים ומינרלים שונים). ההמלצות פורסמו על-ידי האקדמיה האמריקאית הלאומית למדעים ומקובלות גם בישראל.
- RDA – Recommended Dietary Allowance – הקצובה או הצריכה היומית הממוצעת המומלצת מוויטמין או מינרל, המספיקה לצרכיהם של אנשים בריאים, בקבוצת גיל ומין מסוימת.
- AI – Adequate Intake – הצריכה המספקת. הגדרה זו מתייחסת לאותם מצבים בהם אין מספיק נתונים לצורך הגדרת RDA וכתחליף מופיע נתון ה- AI כהערכה בלבד. הנתון מתבסס על נתונים שנאספו מתצפיות או מחקרי צריכה.
- UL – Tolerable Upper Intake Level – גבול הצריכה הבטוחה הגבוה ביותר מרכיב מסוים, ליום, ללא תופעות לוואי שליליות.
הגדרה זו נכנסה לשימוש לראשונה בשנת 1998 והיא קיימת לגבי רוב הוויטמינים והמינרלים. במידה ולא הוגדרה רמה זו לגבי רכיב מסוים, חשוב להקפיד מאוד לא לצרוך יותר מהרמה המומלצת. כאשר רכיב נצרך ברמה גבוהה יותר, הסיכון להופעת תופעות לוואי גבוה יותר.
בעד ונגד תוספים
את שאלת הבעד או נגד מן הראוי לנסח אחרת: באילו מצבים יכול התוסף להועיל? באיזה תוסף מדובר? באילו מינונים? ובאילו מצבים התוסף מיותר או עלול להזיק?
חילוקי הדעות בקרב המומחים רבים. חוקרים בבית-הספר לרפואה באוניברסיטת "הרווארד" ממליצים (במסגרת "פירמידת המזון החדשה") שרוב האנשים יצרכו כדור קטן ליום של מולטי-ויטמין. חוקרים אחרים טוענים כי אין עדויות משמעותיות לכך שצריכת ויטמינים ומינרלים מעל לרמה המומלצת על-ידי אנשים בריאים ללא חסרים תזונתיים היא יעילה במניעת מחלות. אולם מתוצאות מספר מחקרים עולה כי יש יתרון לתוספים הנלקחים על-ידי אנשים במצבי חסר. בנוסף, טוב לדעת, אין עדויות לנזקים מצריכת תוספים במינונים שאינם גבוהים.
מתי צריך תוסף
תוספי ויטמינים ומינרלים עשויים לתרום בתיקון חסרים (כאשר לא ניתן להשלים אותם רק ממזון) ולעיתים, גם בהקטנת הסיכון למחלות מסוימות:
1. מצבי חסר קליניים: מצבי חולי, המאופיינים בסימפטומים ברורים וידועים הנובעים מחסר ספציפי בויטמינים ומינרלים: מחלת הברי-ברי והחסר בתיאמין, המשך מעמוד קודם צפדינה והחסר בויטמין C , פלגרה והחסר בניאצין ועוד. במסגרת הטיפול ניתן מינון גבוה מאוד של הוויטמין, שנחשב כמינון תרופתי – עד פי 10 מההמלצה המקובלת לאדם בריא.
2. מצבי חסר תת-קליניים: נפוצים יותר ממצבי החסר הקליניים וקשים יותר לאיתור. לא כל חסר ניתן לאתר בתוצאות בדיקות ביוכימיות במעבדה. המצבים נובעים בעיקר מצריכת מזון שאינה מספקת ונפוצים בקרב מספר קבוצות באוכלוסיה: אנשים בדיאטת הרזיה האוכלים כ- 1,200 קלוריות ואף פחות ליום, צמחונים וטבעונים שאינם אוכלים מכל קבוצות המזון, אלכוהוליסטים, מכורים לסמים ולתרופות שונות, קשישים שצריכת המזון שלהם, ובעיקר החלב, מוגבלת (בגלל רגישות לסוכר החלב או אלרגיה לחלבוני החלב) ושאינם נחשפים מספיק לשמש (חסר בוויטמין D ,( ואנשים חולים או המחלימים ממחלה או ניתוח שהשפיע על צריכת המזון שלהם. מוסכם על כל ארגוני הבריאות כי לקבוצות אלו מומלץ לתת תוסף מולטי-ויטמין על מנת למנוע הופעת המחסורים.
3. להקטנת הסיכון לחלות במחלה מסוימת: אחת הדוגמאות הטובות היא הצורך בתוסף סידן למניעת אוסטאופורוזיס, בעיקר בקרב נשים שאינן צורכות מספיק מוצרי חלב או מוצרי סויה מועשרים בסידן כתחליף, וכתוצאה מכך, צריכת הסידן ממזונן נמוכה.
4. לצורך תמיכה בדרישות תזונתיות ספציפיות בתקופות מסוימות בחיים: נשים המדממות בצורה משמעותית במהלך המחזור ונשים הרות, עשויות להזדקק לתוסף ברזל. דוגמה נוספת היא נשים בגיל הפוריות הזקוקות לתוסף סינתטי של חומצה פולית (400 מק"ג ליום בנוסף על הצריכה ממזון) למניעת מומים מולדים במערכת העצבים העוברית. במקרים אלה לא ניתן לספק את החסר ממזון בלבד ועל כן יש צורך בתוסף. דוגמה נוספת: ילוד המקבל מיד לאחר הלידה מנה אחת של ויטמין K על מנת למנוע דימומים חריגים.
ראו הוזהרתם
1. סכנה הרעילות הקשורה בצריכה עודפת: רבים מאיתנו צורכים ויטמינים או מינרלים בהמלצת שכנה או חבר לעבודה. בניגוד למזון, תכשירי ויטמינים ומינרלים במינונים גבוהים עלולים לגרום לחוסר איזון בצריכת רכיבי המזון, ואף להרעלות. סף הסבילות לרמות עודפות ולמצבי חסר משתנה מאוד מאדם לאדם. רוב הרעלות הוויטמינים והמינרלים המתועדות בספרות נגרמו על-ידי תוספי מזון שונים ולא על-ידי צריכה מוגזמת של מזון. קשה להעריך את מימדי ההרעלות הנגרמות מצריכה מוגזמת של תוספים, משום שלא פשוט לאבחן אותן, גם בגלל היעדר מערכת מסודרת של דיווח ותיעוד.
רמות צריכה רעילות נפוצות יותר בקרב ילדים. שיווק תוספי ויטמינים לילדים בטעמי פירות, כסוכריות גומי ובצורות של גיבורי ילדות, עלול לפתות ילדים לראות בוויטמינים סוג של ממתקים ולצרוך אותם בכמויות גדולות. דוח שנתי שפירסם האיגוד האמריקאי של בקרת רעלים בשנת 1996, מצביע על כך שבשנה זו התקבלו דווחים על 50 אלף מקרים של ילדים מתחת לגיל 6 שבלעו כמויות גדולות של תכשירי ויטמינים ומינרלים. מבין כל התוספים, הבעייתי ביותר הוא תוסף הברזל למבוגרים הנבלע בטעות על-ידי ילדים. בצריכת יתר מתונה של ברזל, מופיעים תסמינים של בחילה וצואה שחורה (פעמים רבות כשלשול) המצביעה על דימום ממערכת העיכול. בצריכת יתר קיצונית עלולים להופיע תסמינים של שלשול דמי, פגיעה בכבד, שַק, קומה ואפילו מוות.
2. תפיסות ואמונות שגויות: אנשים חולים מאמינים לעיתים כי תוסף ויטמינים הוא תרופת-על היכולה לרפא את מחלתם. כתוצאה מכך הם עלולים להגיע לצריכה עודפת של התכשיר, ולוותר על הטיפול התרופתי המומלץ ועל צריכת מזון חשוב.
3. תהליכי ספיגה בעייתיים: ספיגת ויטמינים ומינרלים הטובה ביותר מגיעה ממזון "שלם" (כלומר, לא בצורת תוסף). בתהליכי העיכול בגוף כל הרכיבים ממזון נמהלים ומופצים כדי שספיגתם תהיה יעילה. כאשר לוקחים רכיבים תזונתיים טהורים כמו תוספי מזון מרוכזים, מרכיבים שונים בתוסף עלולים להפריע בתהליך הספיגה זה לזה, וגם להפריע לספיגת רכיבים שמקורם במזון ותרופות. תיעוד של בעייתיות בספיגה קיים בעיקר בנוגע למינרלים שונים: אבץ מפריע לספיגת נחושת וסידן, סידן מפריע לספיגת מגנזיום וברזל ומגנזיום מפריעים לספיגת סידן וברזל. בשנים האחרונות הופיעו גם מספר עדויות לגבי ויטמינים: נראה כי בטא-קרוטן (הנגזרת הצמחית של ויטמין A ) מפריע למטבוליזם של ויטמין E. בנוסף, ויטמין E נוגד את פעילות ויטמין K. לאנשים המטופלים בתרופה נוגדת קרישה, לא מומלץ לקחת ויטמין K.
ויטמינים. סכנת רעילות מזמינות יתר
צילום: איי פי
מומלצים
