להתפרנס מהטינה
סיפור חוק טל הוא אולי הדוגמה המובהקת ביותר לכך שהשבטים השונים בישראל מעדיפים להילחם זה בזה על עיקרון במקום לנהל חיים משותפים
לשרה ציפי לבני, כך התבשרנו, יש ג'וב חדש: לעמוד בראש ועדה שתדון
בביטול חוק טל ובהחלפתו בחוק אחר, שיסייע לגיוס מאסיבי יותר של חרדים ולכניסתם לשוק העבודה. ביטול החוק היה, כזכור, אחת מדרישותיה הספורות של "שינוי" בדרך אל הקואליציה. בהסכם הקואליציוני אף נקבע שהחוק יבוטל בתוך שנה, אבל מי סופר.
סיפור חוק טל הוא אולי הדוגמה המובהקת ביותר לכך שהשבטים השונים בישראל מעדיפים להילחם זה בזה על עיקרון במקום לנהל חיים משותפים. החוק הקובע "שנת הכרעה" לכל צעיר דתי רחוק מלהיות מושלם. עם זאת, זה הניסיון הראשון, שהושג אחרי עמל רב ולבטים רבים, להתחיל בפתרון הבעיה הלאומית של אי-השתתפות החרדים בכוח העבודה, בעיה שהיא סוג של איום דמוגרפי-כלכלי מתעצם.
אבל מה ש"שינוי" מכנה "מעמד הביניים", אותו מגזר זועם שנמאס לו, אינו רוצה כנראה להתחיל בפתרון. בבחירות האחרונות הוא עזב בהמוניו את מפלגת העבודה, שסדר היום שלה נראה לו חלבי מדי, והלך למפלגה שהבטיחה לו רק דבר אחד: לדפוק את האחר, ובראש ובראשונה את החרד. לא שהחיים כאן יהיו טובים יותר, לא שישראל תתחיל לצאת מן המלכוד שאליו מכניסים אותה מצב המלחמה המתמיד וצמיחתם של המגזרים ששיעורי העבודה בהם נמוכים במיוחד. לא שיתחיל כאן רב-שיח על מהותה של זהות ישראלית אזרחית, שתחת כנפיה יכולים להיכנס גם החרד והערבי או העולה הלא-יהודי. קודם כל, ולפני הכל, להכניס ל"דוסים".
כל חילוני נבון יודע שאין לצה"ל שום צורך בשירות החרדים. אין לצבא בעיה של גודל מחזורי הגיוס, ובמילואים משרתים רק מעטים – בין השאר משום שהצבא אינו צריך את השאר ואינו יכול לשלם תמורת השירות שלהם. כולנו גם יודעים שהשירות הלאומי איננו אופציה של ממש. כל הבדיקות שנערכו בנושא בכנסת או במועצה לביטחון לאומי הראו שמהבחינה הכלכלית, וגם מבחינות אחרות, מדובר ברעיון נכון עקרונית שאין שום סיכוי ליישמו במציאות.
ואם כך, מצביעי "שינוי" והפוליטיקאים שלה היו אמורים לתמוך בסוג כזה או אחר של הסדר שיפתור את הבעיה האמיתית של "תורתו אומנותו" – האומנות, ולא השירות. חוק טל מציע סוג כזה של הסדר, חלקי ככל שיהיה. אבל אם ייושם, אם ילכו יותר חרדים לעבוד ובהדרגה תתחיל להיעלם תרבות הפרזיטיות, שיצר הקשר בין שירות בצבא ליציאה לעבודה, על מה יישאר להתלהם? איזו הגדרה עצמית תישאר אז לאותו ציבור שכבר שנים מגדיר את עצמו דרך טינתו לאחר? מה יצעקו מצביעי המגזר לפוליטיקאים שלהם, אחרי ש"רק לא ש"ס" יעבור מן העולם?
עכשיו אפשר להפסיק לדאוג. ועדת לבני עוד לא קמה. במציאות הפוליטית הנוכחית יהיה קשה מאוד לאייש אותה, ואם תרצה לעשות עבודה רצינית – וציפי לבני היא אדם רציני – יעבור הרבה מאוד זמן עד שתגיע למסקנות. ספק אם אלה יהיו שונות מהותית ממסקנותיה של ועדת טל. בינתיים אפשר יהיה להמשיך ולדבוק בעיקרון, ויעלה כמה שיעלה. בינתיים יהיו בחירות, ואפשר יהיה שוב להישען אחורה, להצביע על האחר ולהתפרנס מן הטינה.
לפנייה לכתב/ת 
מומלצים
