קרייזלר וויאג'ר - עכשיו גם דיזל-אוטומט

תשמעו מה יש לקרייזלר להגיד לכם, וכנראה שתבינו מייד איזה שינוי יכול היה לעבור על הוויאג'ר, המיניוואן המצליח כל-כך של היצרן האמריקני. הרכב שעומד בפינה האדומה-כחולה בקרב על תואר ממציא הנישה, מול מתחרהו האירופאי שעונה לשם רנו אספאס.

ולא, אנחנו לא עומדים לספר לכם שוב על ההיסטוריה של המיניוואן בתעשיית הרכב. יותר נכון, לא נלאה אתכם שוב בתהליך שהפך מסחרית אטומת מרכב למוביל נוסעים מהודר ונוח ב-83'. תהליך בו נעשו אמנם המון שינויים, שבעיקרם כללו ריפוד דפנות מבפנים, פתיחת צהר הצצה לנוסעים והצבת מושבים לרוב במקום בו נחו במקור חלקי חילוף לשרברב המצוי.

בכל אופן, אם לחזור רגע לדבריו של דיטר זטצ'ה, נשיא קרייזלר: "עם 20 שנות ניסיון בבניית מיניוואנים, ויותר מ-10 מיליון(!) שמכרנו עד היום, אנחנו עומדים להמשיך ולשפר את הנוסחה המצליחה, כדי להביא עוד ועוד לקוחות חדשים, כמו-גם לשמור על אלה הנאמנים לנו כעת. חוץ מזה, אנחנו גאים במיוחד בכל שינוי וכל המצאה שעושה דרכה אל הוויאג'ר".

ולאחר שקוראים את זה, ברור לחלוטין הטעם שמוצא קונצרן ענק כמו קרייזלר להזמין את כל עיתונות הרכב העולמית לאירוע שאחרים, חלקם לפחות, היה פוטר באי-מייל מסודר ומספר תמונות מעודכנות. אחרי הכל, תוספת מנוע דיזל חדש, אבזור בטיחות סטנדרטי עשיר יותר ומתיחת פנים קלילה לחרטום, אינם החומרים מהם עשויות מהפכות.

ובכל זאת

אי אפשר להאשים את קרייזלר, גם אם מדובר באירוע שלכאורה יכול להחשב קצת מטריד מבחינתם. עם משהו כמו שבעה דגמים חדשים לגמרי המתוכננים רק השנה, ופי שלושה בשלוש השנים הבאות, מותר להם לשכוח מעט מהוויאג'ר. אלא שמצד שני, הסוס הוותיק הזה מושך בעגלת היצרן כל-כך הרבה שנים, ומביא כל-כך הרבה מזומנים, עד כי גם אם היו מחדשים את תאורת תא הכפפות, זו הייתה עילה לגיטימית לחלוטין לרעש התקשורתי.

אלא שאם לחדד את העניין, ובעיקר מבחינת היבואן המקומי, גרסת טורבו-דיזל-אוטומט מודרנית, עם הספק מרבי של 150 כ"ס ותיבה אוטומטית, היא בדיוק מה שנחוץ לו כדי להמשיך ולהיות אטרקטיבי דיו בקטגוריה שהופכת עמוסה וקשה משנה לשנה. האם וילון בטיחות לאורך כל המרכב יוסיף כוח מחץ? או שמא כרית מייצבת לברכי הנהג בעת תאונה, או התראה בתאורה וצליל על אי שימוש בחגורת בטיחות. ממש לא, בדיוק כמו סבכה קדמית ויחידות תאורה חדשות, או השקעת מחשבה עמוקה בהשקטת רעשים בתא הנוסעים.

ואם המנוע באמת כל כך חשוב, אז עוד מספר מילים. בסך הכל זו אינה יחידה חדשה בקרייזלר, אלא כזו שכבר הופיעה בג'יפ צ'ירוקי (ליברטי, למי שמעוניין) לפני כשנתיים. נפח של 2.8 ליטר, מסילה משותפת ודיזל מוגדש, 149 כ"ס מוצהרים ב-3,800 סל"ד, 36.7 קג"מ של מומנט בין 1,800 ל-2,600 סל"ד. ההבדל הוא ששם מחוברת תיבת חמישה הילוכים אוטומטית, כאן רק ארבעה.

ואם כבר הבדלים, אנשי קרייזלר לא ממש יצאו מגדרם כדי להבהיר מדוע לא השתמשו ביחידה חזקה יותר העומדת לרשותם, ה-2.7 ליטר, מסילה משותפת והספק מרבי של 163 כ"ס, מומנט מרבי של כמעט 41 קג"מ. אולי מכיוון שזו פחות חסכונית מהמנוע בו עשו שימוש בסופו של דבר? אגב, יש ידנית למי שרוצה, זאת אומרת, מי שאינו חי בישראל.

אז איך?

מבט ראשון בקרייזלר לכל המשפחה מגלה כי המיניוואן המוכר הזה אכן עבר מתיחת פנים קלה, שהופכת אותו מזוהה עוד יותר עם המשפחה המודרנית. מדובר גם כאן באירוע כלל לא מרגש העובר על כל מכונית, והתייחסות אנשי קרייזלר לעניין הייתה בהתאם. שינויים קלים בפנים וגוונים נוספים בחוץ, הם חלק מהעדכון המתבקש. לכן הפך שילוב מנוע הדיזל ותיבת ההילוכים האוטומטית - לראשונה בוויאג'ר - למעניין כל-כך.

קילומטרים ראשונים מוכיחים כי לפחות בכל מה שקשור לגמישות, אין סיבה להתלונן. נכון, שני נוסעים בלבד במכונית שאינה נרכשת אפילו עבור פחות מארבעה נוסעים בממוצע, לא אמורים לגרום לבעיות. אבל בכל זאת, השילוב בין רמת רעש לא-גבוהה ותגובת דוושה טובה, נראה מרשים. בעיקר נוכח נתון הספק מרבי מאכזב מעט, מול שני טונות של מרכב.

למרות שבורר ההילוכים נמצא במקום השנוא עלי ביותר, על מוט ההגה, אי אפשר שלא לחיות בשלום עם תיבת ארבעה ההילוכים האוטומטית הזו. אין הרי כל סיבה לעשות בה שימוש ידני, ובמצב אוטומטי היא מתפקדת היטב, אפילו מפתיעה לא פעם לטובה בהיענות נמרצת למדי לדוושת התאוצה. מצד שני, אם כבר לא עושים בה שימוש, למה אי אפשר להתקין פשוט סדרת מתגים לא גדולה על גלגל ההגה עצמו? 

מאוחר יותר, על הכביש המהיר, יבהיר הוויאג'ר כי הוא אכן בן לוויה מודרני, לבטח אינו רועש יותר ממתחריו. ומכיוון שרכב המבחן היה מצויד בכל העור והחשמל הנדרש, הוא היה גם מפנק דיו. אז ההגה אינו מתכוונן לכל כיוון, ולא היה מזיק אילו המושב (כיוון חשמלי) היה מציב את הנהג במיקום נוח יותר. מערכת הבלמים מספקת את הסחורה גם אם היא חסרת רגש, וצמיגי הגודייר NCT5 הרחבים (215/65) על חישוקי "16 העניקו אחיזה מצוינת גם על כביש רטוב לחלוטין.

ו...

אלא שכמו נוחות הנסיעה, בעיקר כאשר מדובר במובילי נוסעים, קשה מאד לקבוע כיצד ירגיש הוויאג'ר על כבישיה המצולקים של ישראל. כיול המתלים הקל שערכה קרייזלר עוזר אמנם לתנועות גוף מדודות ומיעוט יחסי של העברת משקל, אך יתכן והוא יפגע קלות ברמת הנוחות הגבוהה של הוויאג'ר בעבר.

ובסופו של יום, היצרן, אך בעיקר היבואן המקומי, יודעים היטב כי החדשות הגדולות הן השילוב בין מנוע הטורבו-דיזל החסכוני יחסית לתיבה אוטומטית. כי נכון להיום, זו הגרסה המנצחת בישראל, וכזו ההופכת לחשובה יותר בכל העולם. ומעבר להכל, מחיר הרכישה הוא זה שיעשה את הבדל. וזה יעמוד בערך על 220,000 שקלים, אם כי היבואן מבהיר כי הוא עדיין מפנטז על מחיר נמוך עוד יותר, כ-200 אלף.

אז נכון, זה עדיין הרבה מאד כסף. ונכון, מעטות המשפחות המסוגלות לרכוש רכב כה יקר עבור השבט. אבל אלו שאכן עושות זאת, לבטח יגלו בוויאג'ר החדש בן לוויה מועדף. בהתחשב במספר קילומטרים גדול יחסית שהן עוברות, השילוב החדש בין דיזל לאוטומט, הופך את הבחירה לקלה עוד יותר. ואת זה יודעים ודאי גם המתחרים, המסמנים לעצמם את התאריך - אוגוסט 2004.