שתף קטע נבחר
הכי מטוקבקות
    זירת הקניות
    אנטי? פסטי!
    רוצים להידבק במצב רוח איטלקי? לכו לפרונטו התל-אביבית. אנטיפסטי צבעוני ומתובל בדיוק, פסטות כמו שמאמא איטלקיה מכינה ויד אוהבת במחלקת הגריל יטיסו אתכם לארץ המגף. רק אגף הקינוחים לא תמיד ממריא

    כרטיס הביקור של "פרונטו" עושה אותה מטרה קלה ומתב - כ קשת לחיצי ביקורת נוטפי ארס: מסעדה איטלקית מה-זה תל-אבי - בית, מיוחצנת ויקרה (כ-150 שקל לארוחה ממוצעת לאדם), ברנז'אית ועמוסת פרצופים מוכרים כתוכנית אירוח בפריים-טיים. יש רק בעיה אחת עם קונספציית הקטילה: מגישים שם אוכל מצויין.

     

    חזרתי השבוע לפרונטו אחרי היעדרות ארוכה, כדי לגלות שמדובר באיטלקית האנינה ביותר שאני יכול להעלות בזכרוני – אם לא בארץ, לפחות בעיר. בצהריים עמוסים, בין דמות פוליטית בשולחן מימין, פיגורה תקשורתית בשולחן משמאל, ואושיה כלכלית בשולחן מאחור, מציעה המסעדה האלגנטית, המעוצבת מודרנית בלבן ובכתום, שני תפריטים עסקיים: ארוחת שלוש מנות ב-58 שקל (פסטאית) או ב-78 שקל (דגית / בשרית).

     

    חברתי לארוחה, זו שמגשרת על הכל בחיוך, חשקה עוד מהבוקר בקרפאצ'ו בקר. היא קיבלה מניפה יפה, פלחים דקיקים ומשובחים של בשר עדין וקטיפתי,

    שתבל בהרבה (אולי טיפה יותר מדי) שמן זית. אני צלחתי צלחת אנטיפסטי גדושה – בכלל, המנות כאן נדיבות – ובקרבה חצילים, פלפלים, בטטות, חומוס (!), ברוקולי וכרובית, חלקם בתנור, חלקם בגריל. בניגוד למקומות רבים אחרים, המזלזלים במנה הזו ומטיחים בך ירקות גסים ושטופים בשמן, בפרונטו האנטיפסטי טריים מאוד, מתובלים בדיוק רב ומקוריים. המקום הראשון על הצלחת מגיע ללא ספק לפלפלים המתקתקים.

     

    כשירות ליווי מושלם לראשונות, קיבלנו סלסלה טובה של לחם ופוקצ'ה, והיא יותר מאשר מילאה את תפקידה. אחר כך היתה לי פסטה: פנה קרבונרה – עם שמן זית, קוביות בייקון, קצת שמנת וחלמון ביצה שמרפרף על הכל. מנה להתמוגג. פסטה אל-דנטה במרקמה, מאוזנת מאוד בטעמיה, שאף אחד מהרכיבים אינו משתלט עליה. אני השתלטתי, ובשמחה.

     

    למגשרת היתה הצלחה משלה: סלמון נורבגי בגריל - נתח גדול, שטוח, ורדרד ולא לח מדי. הוא טופל בשמן זית ובפטרוזיליה, במינימליזם מבורך. יופי של דג. התוספת המקורית לצידו היתה מאפה מנגולד ובטטה, וכשהמגשרת ביקשה לוותר, זינק המלצר והחליף ביוזמתו לתוספת אנטיפסטי. מתברר, כמה משמח, ששירות במסעדה איכותית יכול להיות מקצועי, לארג' וגם חביב בעת ובעונה אחת.

     

    קינחנו בטירמיסו ובסורבה. הראשון היה בסדר - אוורירי, קליל ומאופק, במינונים עדינים של שמנת ואלכוהול. לטעמי, יכול היה להיות מתוק יותר, ולהפגין עוד קצת נוכחות. הסורבה דווקא הפתיע. סורבה מטבעו הוא גלידה לתבוסתנים, וכאן קיבלנו כדור קוקוס 

    חזק ומחוצף, חובה לאוהבי הפרי, וכדור פטל חמצמץ, שעמד יפה במאמץ.

     

    ולינשופי הלילה שבין קוראינו: קחו בחשבון שהבר של פרונטו הוא אחד היפים שראיתם במסעותיכם, ושתפריט הלילה, עד 2 אחר חצות, מציע מנות נחמדות ולא נורא יקרות. אז אולי כדאי שתעופו לשם. זה עדיין קל יותר מלטוס לרומא.

     

    פרונטו, רחוב נחמני 26, תל-אביב. טלפון: 03-5660915  

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    צילום: שלום בר טל
    צלחת אנטיפסטי. המנות כאן נדיבות
    צילום: שלום בר טל
    מומלצים