מאה אלף קשישים רעבים בישראל

אחד מכל חמישה קשישים בישראל סובל מבעיית רעב. שבעה אחוזים ממשקי הבית בהם מתגורר קשיש מדווחים על מצב חמור של אי-ביטחון תזונתי, כלומר, רעב של ממש.

נתונים קשים אלה נחשפים בדו"ח של מכון המחקר "ברוקדייל", השייך לארגון הג'וינט. הדו"ח חסר התקדים בחריפותו, שיוצג היום (יום ד') לנשיא המדינה, משה קצב, התפרסם הבוקר לראשונה ב"ידיעות אחרונות".

בישראל חיים כ-640 אלף קשישים (בני 65 ומעלה), ומתוכם 30 אחוז מקבלים השלמת הכנסה מהביטוח הלאומי, נוסף לקיצבת הזקנה הזעומה. במחקר רואיינו בין השאר 644 קשישים, במטרה לבחון את השפעת המצוקה הכלכלית על תנאי חייהם.  

מהמחקר, שנערך על-ידי איילת ברג-ורמן וג'ני ברודסקי, עולה כי קשישים רבים אינם זוכים לתזונה מאוזנת. הם אוכלים מעט בשר, מעט עוף ודגים והרבה מאוד לחם, שגם מחירו עלה השבוע. רבים פשוט מוותרים על ארוחות בגלל מחסור בכסף.

רובם המכריע של הרעבים (69 אחוז) הם אזרחים ותיקים, רק 23 אחוז הסובלים מרעב הם עולים חדשים ושמונה אחוזים הם אזרחים ערבים.

בעקבות מצבם הכלכלי הקשה, נאלצים קשישים רבים להחליט כמעט מדי יום על מה להוציא את כספם המועט: אוכל, תרופות או חימום הבית. כל קשיש רביעי (26 אחוז) דיווח כי נאלץ לבצע "משפט שלמה" פרטי שכזה. 64 אחוז אמרו כי ויתרו לא פעם על מזון לטובת תשלומים אחרים.   

עם הזיקנה, עולה גם שכיחותן של בעיות רפואיות: מהמחקר עולה כי קשישים רבים אינם מצליחים לטפל בעצמם בשל קשיים כלכליים. לכל קשיש חמישי בישראל יש בעיית ראייה, שהוא אינו מטפל בה. כ-12 אחוז מהקשישים סובלים מבעיית שמיעה שאינה זוכה לטיפול, 22 אחוז מדווחים על בעיות בשיניים. הסיבה העיקרית להיעדר טיפול: מחסור בכסף.

אין כסף להתקשר למשפחה

קשישים רבים מדווחים כי קשה להם לשמור על קשר עם בני-משפחה בגלל מצוקה כספית. כל קשיש חמישי (כ-20 אחוז) דיווח כי נאלץ לוותר על קשר טלפוני עם בני-משפחתו, משום שלא היה לו כסף עבור חשבון הטלפון. 17 אחוז סיפרו כי נאלצו לוותר על ביקור אצל בני-המשפחה, משום שדמי הנסיעה יקרים מדי עבורם.

מחברות המחקר מצאו כי קיים קשר בין בעיות בתחומי חיים שונים. כך, למשל, 40 אחוז מן הקשישים שדיווחו על בעיית הקור, סבלו גם מבעיות בריאות. לטענת החוקרות, הפתרון למצוקת הקשישים בישראל חייב להיות רב-מערכתי, ובמרכזו סיוע ממשלתי שיעניק לקשישים את העזרה לה הם זקוקים, על מנת להתקיים בכבוד בערוב ימיהם.  

מהמחקר עולה כי כל קשיש שלישי (כ-32 אחוז) דיווח כי הוא סובל בחורף מקור, משום שאינו מחמם את הבית. גם כאן הסיבה היא מצוקה כלכלית. ל-15 אחוז מהקשישים אין מים חמים מדי יום; 10 אחוזים דיווחו שיש להם מים חמים רק פעמיים בשבוע; חמישה אחוזים דיווחו כי הם נהנים ממים חמים רק פעם אחת בשבוע.

וכמו תמיד, בעקבות דו"חות קשים שכאלה, המערכת הפוליטית סוערת - גם אם לשעות ספורות בלבד. שר הרווחה, זבולון אורלב, יכנס היום דיון חירום עם ראשי משרדו והמוסד לביטון לאומי, לדיון על הנתונים הקשים.

"גיל הזהב הפך לגיל הרעב"

"התמיכה בעוני בקרב הקשישים, כמו מכת העוני בישראל, היא פרי ביאושים של כל ממשלות ישראל בעשור האחרון, ובעיקר של הקיצוצים והקפאת קצבאות זקנה וגמלאות סיעוד ב-2002", מאשים אורלב, שמתכוון להיאבק למען החזרת הכספים שקוצצו במלואם.

ח"כ אופיר פינס, ראש צוות התגובות של העבודה: "ממשלת ישראל הפכה את גיל הזהב לגיל הרעב. המדיניות הכלכלית חסרת רחמים של שרון ונתניהו הוכיחה פעם נוספת כי היא שמה לה למטרה את החלשים ביותר שאינם יכולים להילחם. הנתונים המזעזעים הם שיא חדש לאטימות הממשלה. אני עדיין ממתין לתשובה של שרי התמ"ת והאוצר בנוגע לייקור מחירי הלחם, החלטה שעלולה להוריד אלפי אזרחים נוספים אל מתחת לקו העוני".

ח"כ רומן ברונפמן ממרצ אינו מופתע מהדו"ח הקשה: "כמי שנמצא בקשר מתמיד עם קשישים עולים, הדו"ח לא מפליא אותי בכלל. רק בתקציב האחרון הממשלה אישרה קיצוץ חמור בקצבת הזקנה שלהם. אם הממשלה לא תשנה את סדר העדיפויות שלה, מצבם של הקשישים, כמו גם של השכבות החלשות האחרות, יילך ויידרדר".