הפחתת המע"מ: צעד בכיוון הנכון
הורדת שיעור המע"מ ב-1% היא צעד חיובי: בעשירונים התחתונים חלק גדול יותר מההכנסה מופנה לצריכה, ולכן הגדלת כוח הקנייה של עשירונים אלה תתרום יותר להנעת גלגלי המשק. ובנוסף, להפחתת המע"מ עשויה להיות גם השפעה חיובית על רמת המחירים במשק
באיחור של כמה חודשים טובים נחתה סוף סוף התבונה גם בלשכת שר האוצר בירושלים. המהלך שעליו הודיע היום שר האוצר, בנימין נתניהו, של הפחתת שיעור המע"מ ל- 17% מ-1 במרץ, הוא ללא ספק צעד בכיוון הנכון. ועל כגון זה אמרה כבר בזמנו הטלוויזיה הירדנית בעברית את המשפט הבלתי נשכח "יותר טוב מאוחר מאשר מאוחר מאוד".
תזכורת: שיעור המע"מ הועלה מ- 17% ל- 18% באמצע שנת 2002, במסגרת אחת התוכניות הכלכליות של שר האוצר הקודם, סילבן שלום. הממשלה התחייבה אז שהעלאת המע"מ תהיה זמנית, ותישאר בתוקף רק עד סוף שנת 2003.
אבל במהלך הכנת תקציב השנה הנוכחית, לפני כחצי שנה, החליט שר האוצר הנוכחי לבטל את החלטת הממשלה הקודמת, ולהשאיר את שיעור המע"מ ללא שינוי. הסיבה: החזרת שיעור המע"מ לקדמותו הייתה מקטינה את הכנסות המדינה בכ-2 מיליארד שקל. במקום זאת העדיף נתניהו לנתב את אובדן ההכנסות לטובת ביצוע שלב נוסף ברפורמה במס הכנסה.
את המהלך של הקטנת נטל המס הישיר (מס הכנסה) על חשבון הגדלת נטל המס העקיף (מע"מ) קצת קשה להסביר מבחינה כלכלית, שלא לדבר מבחינת הצדק החברתי. מספיק להעיף מבט קצר אחד בדו"ח השנתי האחרון של מינהל הכנסות המדינה כדי להבין 2 עובדות יסוד חשובות: שיעור מס ההכנסה השולי המירבי של 50% הנהוג בישראל אינו גבוה במיוחד בהשוואה בינלאומית, ומנגד – נטל המיסים העקיפים בישראל גבוה באופן יחסי למקובל במדינות המערב.
הגדלת מס עקיף כמו מע"מ פוגעת בראש ובראשונה בבעלי השכר הנמוך, שכן אותו שקל מס המוטל על מצרכי מזון, למשל, זהה למי שמשתכר שכר מינימום ולמי ששכרו מגיע לעשרות אלפי שקלים בחודש.
מבחינה כלכלית, גם אין הגיון להיטיב עם העשירונים העליונים, באמצעות השלב הנוסף ברפורמה במס הכנסה, על חשבון פגיעה בעשירונים התחתונים, באמצעות העלאת המע"מ. ההסבר לכך הוא שבעשירונים התחתונים חלק גדול יותר מההכנסה מופנה לצריכה, ולכן הגדלת כוח הקנייה של עשירונים אלה תתרום יותר להנעת גלגלי המשק.
"לא העלנו, אלא לא הורדנו"
לפני חצי שנה נשאל נתניהו מדוע הוא מעדיף את ההקלה במיסוי הישיר על פני קיום הבטחת הממשלה בנושא הפחתת המיסוי העקיף. תשובתו אז הייתה מן חידוד לשון בנוסח "לא העלנו (את שיעור המע"מ), אלא לא הורדנו".
להפחתת המע"מ עשויה להיות גם השפעה חיובית על רמת המחירים במשק. לפני חודשיים פירסם הרבעון הישראלי למסים, שבהוצאת מהמוזיאון למסים בירושלים, מחקר מעניין, שכותרתו "השפעת השינוי במע"מ על המשק הישראלי".
מהמחקר מתברר כי הורדת המע"מ בתחילת 1993, מ-18% ל-17%, גרמה לירידת מחירים ממוצעת במשק של כ- 0.5%. סביר להניח שהיום, כאשר המשק נמצא עדיין במיתון, תהיה ירידת המחירים כתוצאה מהפחתת המע"מ ב-1% מתונה יותר. אבל ברמת האינפלציה האפסית השוררת כיום במשק, גם לירידת מחירים של, נניח, 0.3% עשויה להיות משמעות לא מבוטלת. בין היתר היא תאפשר לנגיד בנק ישראל להאיץ את קצב הפחתת הריבית.
נקודה שנותרה מעט סתומה בכל הסיפור היא מדוע הזדרז נתניהו להודיע כבר היום על מהלך (הפחתת המע"מ) שיבוצע רק בעוד 3 שבועיים וחצי. כלל ידוע הוא כי בכל מה שנוגע לשינוי מסים עקיפים מודיעים על המהלך רק ברגע ביצועו. במקרה שלנו עלולה ההודעה על ההפחתה הצפויה בשיעור המע"מ לגרום לצרכנים פוטנציאלים רבים לדחות את ביצוע העסקות, למשל של רכישת דירות חדשות, כדי לשלם את שיעור המס המופחת.
נתניהו. יותר כסף פנוי
צילום: אלכס קולומויסקי
מומלצים
