שתף קטע נבחר

הכי מטוקבקות
    זירת הקניות

    מערות לוזית: למי לא צלצלו הפעמונים

    אלפי חללים לא טבעיים פעורים מתחת לאדמות שפלת יהודה. חלק מהמערות האלה שימשו למגורים, כבתי בד או כמחסנים, אבל רובן היו מחצבות. ירידה אל המחשכים

    בשפלת יהודה יש אלפי מערות, והאתר של מערות בית גוברין הוא כבר כל כך מפורסם ומעובה בפארק לאומי, בעיר רומאית עשירה, במצודה, בכנסיות עתיקות ובאמפיתאטרון, שכאילו אין מה לחדש בעניין מערות השפלה, ועוד מליגה ב'. ובכל זאת, גבעה נמוכה ושטוחה יש בה, בשפלה הזו, מול המושב לוזית, והיא עולם שלם. תת-קרקעי, על-קרקעי, צד-קרקעי וגם של עצים.

     

    על מדרונה, עד לפני כמחצית המאה, היה בנוי כפר של בקתות חומר וקש מחוזק בענפים משחירים מעשן. פרות דלות בשר וכלבים מוכי פרעושים היו משרכים

    טלפיהם בעצלתיים בין תרנגולות שנברו בערימות האשפה. בשיא פארו מנה דיר א-דבאן (זה שם הכפר, ופירושו 'מנזר בעלי הצמר הרב', וחידה היא על שום מה ולמה) כ-500 איש. משהוכו צבאות מצרים במלחמת העצמאות בגזרת השפלה וגורשו כל הכפריים שלא ברחו בעקבות הצבא, נעלמו כל תושבי דיר א-דבאן, בדרכם למחנה ממחנות רצועת עזה. כפרם נמחה בקלות רבה מאוד מעל פני האדמה, ובספרות העברית החדשה קם מי שזיהה את הכפר העלוב הזה בעיר דיבון ביהודה, שהוזכרה פעם אחת בלבד בספר נחמיה.

     

    סימנים לעולם שהיה

     

    רק חלק ממשוכות הצבר נותר בין עצי האשל, שניטעו כמחסום לאבק המתאבך בימי רוחות דרומיות. נותרו גם גדרות הצאן והגדרות התוחמות את גבולות הנחלות של הפלחים, שהניחו אבן על אבן בין בוסתני השקדים וכרמי התאנים והזיתים.

     

    האומנם? רק זה מה ששרד?

     

    בשיטוט של כלום על הגבעה, ששמותיה הם מערות לוזית ומערות רֶסֶן (מלשון ע'סאן, שהוא כנראה השם של בעל ההבית שברח ואיננו עוד), מתגלים, טפח אחרי טפח סימנים לעולם שהיה פה. למרגלות הגבעה, מצידה האחד, באר אנטיליה כמעט שלמה. עומקה יותר מ-30 מטר, בית קשת קטן בנוי מעל פתחה, שרידי מתקן השאיבה עדיין תלויים מעליה, ובריכה, שאגרה פעם את מי הבאר, בנויה לצידה. הגבעה כולה מטולאת בריבועי חלקות שהיו ואינן עוד, בוסתנים נטושים ופתחי מערות ענק הנראות כמחצבות אבן לבנה. גם מקבצים כהים של אשלי ענק, חרובים זקנים, קמוטי גזע, ועצי אלון, מקשטים את המדרון. המערות נראות כמחצבות נטושות כי הן מחצבות נטושות.

     

    בכל האזור, כפי שנזכר כבר, יש אלפי מערות, אם לא עשרות אלפים, ואף לא אחת מן המערות טבעית. כולן מעשי ידי אדם. חלקן נחצבו כמערות למגורים, חלקן היו בתי בד, בתי ריחיים, מחסנים או בתי מלאכה. בחלק מהן השתמשו כמאגרים למים ואחרות הוכשרו להיות מערות קבורה בסגנונות שונים. אך רוב המערות אינן אלא מחצבות ענק, בדומה לאלה של דרום אנגליה, פרובנס וסיציליה.

     

    לא ברור לאן שונע כל החומר הלבן והרך שנחצב מתוך המערות, אך ברור שאתר מחצבות ענק זה היה פעיל מאז התקופה ההלניסטית ולפחות עד לתקופה הערבית, כלומר כ-1,000 שנה חצבו פה אנשים בזיעת אפיים וכנראה בהרבה מכאובות וייסורים.

     

    המחצבה החלה להיווצר כפעמון תת-קרקעי, שפתחו העליון בור של כלום, חצוב בקרום הסלע הקשה, הוא הנארי. משפילחו הפועלים את קליפת הגבעה וחשפו את סלע הקירטון הלבן שמתחת לנארי, הרחיבו את חציבתם והעמיקוה, ואת החומר הנחצב העלו למעלה בחבלים.

     

    יונים או מתים

     

    לעיתים התחברו כמה פעמונים אלה לאלה, כאשר הרחיבו את נפחם בחציבה. לעיתים קרסה התקרה הטבעית מעל סדרת פעמונים מחוברת. כאלו הן מערות רסן הגדולות שאנו רואים על הגבעה, בין העצים שצומחים פרא על שפת הבורות העצומים. מערות לוזית עצמן הן קבוצת מערות פעמון מחוברות. חלקן סתומות במפולות, על אחת מהן חרותות כתובות בערבית קדומה שהותירו אחריהם חוצביה האלמונים של המערה, ובחלק מהן רואים על הקירות כוכים דמויי תאים של שובך. זוהי צורת הקולומבריום, ששימשה לדעת הארכיאולוגים - החלוקים בדעותיהם - לגידול יונים, או, לחלופין, לקליטת פכי חרס עם אפר מתים.

     

    במרחק 400 מטר מאלה עומד עץ אשל ולידו חרוב גדול. מאחורי החרוב מתרוממת תלולית קטנה של כבשן סיד, ובצדו כניסה למחילות מסתור שנחצבו כאן. חוצביה הטילו אי סדר מוחלט בדרך התת-קרקעית החשוכה שבה מתקדם הנכנס אל הפתח. מערות כאלה נחצבו בעיקר בימי מלחמות היהודים ברומאים, אך זה כבר סיפור כל כך גדול ונפתל שנעצור כאן (את סיפור מחילות המסתור מימי מרידות החורבן תוכלו למצוא בפירוט באתר מוסדר ומואר באור מלאכותי, בחורבת חזן ליד המושב אמציה, לא רחוק מפה).

     

    איך מגיעים

     

    למערות לוזית אפשר להגיע ברכב רגיל, בדרך עפר העולה על הגבעה מול הכניסה למושב לוזית שבשפלה - על כביש 353 המחבר את מבואות עמק האלה עם צומת קוממיות. יש מגרש חנייה קטן בצל עצי אשל, ממש בפתח המערות.

     

    • סיפור מערות לוזית לקוח מתוך ספרו של ספי בן יוסף 'כמו אהובה רחוקה', שיצא בהוצאת כתר

     

     

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    צילום דפנה מרוז החברה להגנת הטבע
    מערות לוזית. קבוצת מערות פעמון מחוברות
    צילום דפנה מרוז החברה להגנת הטבע
    מומלצים