ברוכים הבאים לשעת האופל

אחד הז`אנרים הייחודיים שנוצרו ביפן הוא השילוב אסטרטגיה/טקטיקה/משחק תפקידים, בו אתם שולטים בקבוצה של לוחמים, ומנהלים לפי תור קרבות על גבי מפה, לפי תקציב של נקודות תקיפה וכישוף. תוסיפו בונוסים פלטפורמריים ועליית דרגות, וקיבלתם את המשחק החדש Disgaea.

המשחק מייצג את ז'אנר הטקטיקה/תפקידים הקונסולי. בהתאם למסורת ישלוט השחקן על צוות דמויות - אך הדמות הראשונה במעלה היא זו של נסיך האופל להרל (Laharl). הנסיך הוא גיבור הסיפור, שד המתגורר בשאול תחתיות הקרויה Netherworld, הרחק מתחת לאדמת בני התמותה. בתחילת המשחק מתעורר הנסיך מתרדמה בת שנתיים רק כדי לגלות כי אביו, מלך השדים קריצ`בסקוי, נהרג.

כעת הממלכה כולה אמורה להיות ברשותו, אם יצליח להכחיד את שאר השדים הרוצים את הכתר. מאחוריו עומדת המשרתת אטנה, שתלווה אותו לאורך כל המסע. אטנה, נערת אנימה גדולת עיניים ומעוטת ביגוד, תגלה בהמשך המשחק כי יש לה מטרות משלה מעבר לשירותו של הנסיך.

נראים שטוחים אך משביחים

פרט לשתי הדמויות הללו, בהמלך המשחק תפגשו עוד אנשים: וויירן, השד המיופייף המכונה "אדוניס האפל", ומבקש את כס המלך לעצמו; פלאון, המלאכית היפהפיה, המתפקדת כמתנקשת של גן העדן; וקפטן גורדון, גיבור על מעולם בני התמותה. כל הגיבורים נראים שטוחים במבט ראשון, אך עם הזמן הם משביחים.

העלילה המפותלת המלווה את להרל בדרכו להשגת כס המלכות מחולקת למקטעים. כל פרק הוא למעשה סידרת קרבות שבסופם קרב בוס - בדומה לשיטה שמקובלת בפלטפורמרים. הפרקים יכולים להיות "לפרוץ לבית של שד עשיר" או "נצחון במלחמה אינטרגלקטית".

שיטת הפרקים לא מקפידה על לינאריות דווקא: המשחק כולל כמה סופים, אפשרויות מגוונות לביצוע כל קרב ושילובי חבורה רבים ככל שתרצו. אופי הסיפור לכל אורך Disgaea שומר על קלילות והרבה הומור עצמי, במיוחד אם אתם מכירים את ז`אנר האנימה מעבר לדראגון בול. 

פרט לשיחות נפש בין הדמויות, יש קרבות מול אנשי חימר ושילובים בין יונה לדלעת, שמסתכמים בדרך כלל בקפיצה אימתנית של שני הנצים באויר, זריקת כדורי אש, רעידות אדמה, קפיצה נוספת ואז פיצוץ שמשאיר את המסך לבן למשך כמה שניות. אחרי שהערפל מתפזר, כל הדמויות חוזרות ארצה וממשיכות בשיחות עם הרבה סימני קריאה.

לא מנסה להיות מאופק

בגלל האפקטים המפוצצים נראה המשחק כלא מאוזן במיוחד, והגרפיקה אכן מציגה נאמנה את כוחותיהם הכבירים של הגיבורים: Disgaea לא מנסה להיות מאופק, ובמהרה יתחיל הנסיך המפונק לקצור בוסים בקלות מגוחכת. מצד שני, ככל שתהיו יותר מנצ`קיניים ותחפשו לעלות בדרגה, כך המשחק יספק אתגרים פחות הוגנים בתמורה. מדובר באיזון של רמאויות משני הצדדים, שמצליח ליצור חווית משחק מוזרה ומיוחדת.

עיקר המשחקיות של Disgaea היא טקטית/אסטרטגית. המפה ערוכה במעין לוח שח איזומטרי בבירור, והחיילים נעים עליה ממשבצת למשבצת. המשחק מנוהל לפי תור, כשהשחקן תוקף ראשון ואחריו המפלצות. לכל דמות יש כמות משבצות מותרת לתנועה, נקודות כישוף שנותרו בידה וסטטיסטיקות שונות. הצעדים מבוצעים תור אחר תור, כשניתן לבנות "קומבואים" של כמה צעדים רצופים.

בדרך כלל המונח של קומבו מיוחס לקרבות בזמן אמת, אך ב-Disgaea, אם תבצעו מהלך התקפי בתור אחד ובתור שאחריו מהלך תואם, האפקט של המהלכים יצטבר ביחד וייתנו תוצאה מפוצצת. שיטת הקומבו נותנת פן אסטרטגי יותר לקרב כולו, היות ולעתים שילוב שונה של אותם צעדים יתן קומבו אחר לחלוטין, ויש לתכנן את הקרב מספר צעדים קדימה.

הקרב עצמו מזכיר משחקי תפקידים: לכל דמות יש מד חיים קטן לידה, שיתרוקן ככל שתפגעו בה; לכל דמות יש סטטיסטיקות שונות שהופכות אותה לרגישה או חסינה לכשפים, חזקה או חלשה וכך הלאה; וכמובן, כל דמות צוברת נסיון ועולה בדרגות תוך כדי הקרב, עם המספרים המרחפים מעל הראש.

משחק לגיימרים כבדים

שיטת הלחימה נעזרת גם בבונוסים ומצבים מבוססי מיקום. מרבית שטחי הקרב שטוחים ומורכבים כמו לוח שחמט, בדומה למשחקים האיזומטריים הישנים. כל ריבוע מכיל דמות אחת, עם כמה שדים שתופסים שטח גדול בהרבה. קבוצת הלוחמים מתייצבת בנקודות מסוימות, ולפי אופן מיקומה ייקבע הקרב. בתחילת כל תור תוכלו לראות מספר משבצות אדומות בסביבת הדמות: אם תבחרו לעמוד על אחת מהן בעת התקיפה, תזכו לבונוס, שיכול להיות נזק כפול, פי שניים נק"ן או שיגור למקום אחר.

הבונוסים ניתנים באופן אקראי, מה שמסייע לשמור את השחקן על קצות האצבעות. בונוס מסוג אחר הוא "תקיפה קבוצתית": אם תעמדו במשבצת הסמוכה לאויב, לצידו של לוחם מקבוצתכם - תוכלו אולי לבצע התקפה משותפת, ותזכו בנזק מוגבר. מיקום מראש של עד ארבעה חברי צוות סביב מטרה יכול לגרום לכמות נזק גדולה יותר, כך שניתן להכריע בוסים בקלות.

מגוון האפשרויות מסחרר? ובכן, Disgaea הוא משחק לגיימרים כבדים, שמשחקים בתחום הצר של משחקי תפקידים/טקטיקה קונסוליים זמן רב. המשחק מגיע עם מדריך שלא יחזיק את ידכם, ואם באתם מ"בחוץ" תהיה לכם התחלה לא קלה. מנגד, אם אתם משחקים במשחקי תפקידים כמו Xenosaga ואפילו Final Fantasy כבר שנים, תקבלו רמזים בעלילה ובמשחקיות.

אי אפשר בלי בירוקרטיה 

בין הקרבות יצטרך להרל להחליף את חייליו בחיילים חדשים ומשופרים; הוא גם יצטרך לדאוג למצב השטחים שכבש. אם כבשתם טירה באפשרותכם להפוך אותה מגל חורבות לכרך סואן, שיהיה מקור להרבה חפצים קסומים. את כל הפעולות הללו מבצעים בצד הלא לוחמני של המשחק, על ידי הגשת הצעת חוק לסנאט. כן, בהתאם למשחק המתרחש בגיהינום, אי אפשר בלי בירוקרטיה.

הסנאט, הקרוי "האסיפה האפילה", אחראי על מרבית ההחלטות החשובות במשחק: החל מיצירת דמויות שתלווינה את הגיבור, דרך שליטה במבחר הציוד המוצג למכירה בחנויות הטירה המקומית, ועד למתן בונוסים ללחימה בקרבות. היות וכל כך הרבה כוח מרוכז בידיו תצטרך החבורה לעצור פעמים רבות, ולעבור למצב משחק שונה לחלוטין.

דרך "האסיפה האפילה" תוכלו לעשות שתי פעולות: לבחור וליצור דמויות חדשות לצוות והעברת הצעות חוק. היות וכל זה מתבסס על "עקיפת חוקים", חלק מהמו"מ שלכם מול הסנאט יכלול איומים ושוחד: מספר אבני חן יכולות לשנות את ההצבעה לכיוון הנכון, אם תדעו למי להציע אותן. לאחר שהצעת החוק התקבלה, ובחרתם צוות טרי, תוכלו לחזור לשדה הקרב.

לא מרשים  גרפית

מבחינה גרפית, המשחק אינו מלבב: המפה איזומטרית וקטנה יחסית, והדמויות עליה ממש זערוריות, בנויות ספרייטים (פיקסלים שטוחים ודו מימדיים). המשחק מנסה לכפר על כך באכלוס המסך בעשרות דמויות בכל זמן, מה שהופך את הקרבות הגדולים למראה מלא תנועה, אך לא מאוד מרשים.

לעומת שדה הקרב, האפקטים המיוחדים מצטיינים: כמשחק עם השראת אנימה חזקה, מדובר באפקטים מוגזמים במכוון, עם פיצוצים וגיבורים שקופצים לשמיים. האנימציות עשויות גם הן ברמה טובה, כמו גם הכשפים השונים - אך המשחק ישאיר לכם טעם חזק של GBA מכל הבחינות האחרות, כולל שטח נכבד מתחתית המסך שמוקצה לדיאלוגים באותיות ענק.

אפשר לסחוט מ-Disgaea למעלה ממאתיים שעות משחק, כשרק 40 נחוצות כדי להשלים את המשימה הראשית. אך המטרה היא לא רק הקמפיין: אחרי שסיימתם אותו, תוכלו להוביל את הדמות לדרגות תלת ספרתיות, ואם תשקיעו - אפילו יותר. פרט למפלצות שמאכלסות את העולם, ניתן להעלות את הדרגות ולצבור נקודות ניסיון על ידי הלחמות כלי נשק.