נרצחו במהלך עבודתם בנמל: סיפורי ההרוגים

עשרה ישראלים נרצחו ו-13 נפצעו אתמול (יום א') בפיגוע התאבדות כפול בנמל אשדוד. מה שנראה תחילה כתאונת עבודה, התברר עד מהרה כניסיון לפגוע באחד היעדים האסטרטגיים של מדינת ישראל.

ההרוגים היו עובדי הנמל, שהגיעו כבכל יום לעבודתם. אשדוד הפכה אתמול למקום קטן, שבו כולם מכירים את כולם - והסיפורים נקשרים זה בזה. לפנות בוקר הותרו שמותיהם של כל הנרצחים לפרסום:

• משה הנדלר, בן 29 מרחובות
• אופיר דמרי, בן 31 מרחובות 
• דני אסולין, בן 51 מאשדוד
• אברהם (אבי) אברהם, בן 34 מאשדוד 
• מזל מרציאנו, בת 30 מאשדוד
• מוריס טובול, בן 30 מאשדוד
• ציון דהן, בן 30 מאשדוד
• גיל אבוטבול, בן 31 מאשדוד  
•  אבי סוויסה, בן 55 מקריית מלאכי
•  פנחס אברהם זילברמן, בן 46 מתל אביב
  

משה הנדלר

משה הנדלר, בן 29 מרחובות, עבד כמכונאי מנופים בנמל אשדוד. במותו הניח אחריו אישה, מרב, ובת קטנה בגיל חצי שנה, טל.

הנדלר למד בבית-הספר הטכני של חיל-האוויר. לפני מספר שנים הצטרף לעבודה בנמל אשדוד כמכונאי מנופים יחד עם אביו אברהם, שעבד במקום שנים רבות.

חבריו מספרים כי סיימו את המשמרת, ובשעה שהלכו להתקלח ניגש אליהם המחבל וביקש מהם לשתות מים. הם העבירו לו ג'ריקן - ואז אירע הפיצוץ. האב אברהם היה בין הראשונים שהגיעו למקום, וראה במו עיניו את גופת בנו.

חברים רבים שהתקבצו בבית-המשפחה בדרך-יבנה שברחובות סיפרו: "משה היה חייכן וחברותי מאוד. הדבר הכי חשוב בשבילו היה המשפחה, ומאז שנולדה בתו הבכורה, הוא לא עזב אותה לרגע. הוא אהב לשחק איתה, להרים אותה על הידיים, היא היתה הכל בשבילו". 

אופיר דמרי

אופיר דמרי, בן 31 מרחובות, שירת בחיל-האוויר והיה בשנת קבע בנ"מ. לאחר מכן הצטרף לנמל אשדוד ועבד שם בבתי המלאכה.

דמרי היה חברו הקרוב של משה הנדלר, שנרצח אף הוא בפיגוע. בני המשפחה סיפרו כי ברגע ששמעו על הפיגוע, הם ניסו להשיגו בטלפון - אך לשווא. "ברגע ששמענו שמשה הנדלר נהרג, הבנו שקרה משהו נורא גם לאופיר, כי הם עבדו באותו מקום והיו כל הזמן יחד", סיפרו.

במותו, הניח אחריו דמרי אישה ושני ילדים, פעוטה בת שנה ו-10 חודשים ותינוק בן שבעה חודשים.

דני אסולין

ניסים אסולין שמע בחדשות על הפיגוע, וליבו ניבו לו רעות. הוא התקשר לטלפון הנייד של אביו שוב ושוב, אך נותר ללא מענה.

דני אסולין, בן 51 מאשדוד, אב לשני ילדים וסב לנכד, עבד בנמל מאז גיוסו לצה"ל. גם אביו עבד בנמל, ובני משפחתו סיפרו שבילה כמעט את כל חייו בנמל.

"הוא אהב מאוד את עבודתו והיה קשור אליה מאוד", סיפרה קרובת משפחה. רק לאחרונה שב מגרמניה והיה אמור לצאת בקרוב לפינלנד, במסגרת עבודתו.  

"מה שאפיין תמיד את דני היה החיוך הגדול שהיה מרוח על פניו", סיפרו בכאב בני-המשפחה. "הוא תמיד אהב לעזור, היה נדיב וטוב לב".

אברהם אברהם

רק לפני ארבעה חודשים נישא אבי אברהם, בן 34 מאשדוד, לאתי בת ה-27. אתמול בצהריים התקשר אליה חבר משותף, ואמר לה שהוא מחפש את אבי.

"נראה לי מוזר שהוא התקשר אליי לחפש אותו", נזכרת אתי, "אבל אז התקשרה גם אחותי וסיפרה על הפיגוע. ניסיתי להשיג אותו בשני הטלפונים שהיו ברשותו, אבל הוא לא היה זמין".

"הוא היה נשמה, מלא שמחת חיים, טוב לב", סיפרה אתי. "לפני שבועיים הוא חגג לי יום-הולדת ולא הפסיק להרעיף עלי פינוקים ומחמאות. כל מי שהכיר אותו התאהב בו. זו אבדה קשה".

לבני-הזוג היו המון תוכניות וחלומות: "תכננו להרחיב את המשפחה, לנסוע לחו"ל, לעבור לבית גדול. הוא רצה הרבה דברים, אבל בעיקר שיהיה לנו טוב. ועכשיו הוא איננו". 

מזל מרציאנו

מזל מרציאנו, בת 30 מאשדוד, אם לשני ילדים בני שש ושנה וחצי, עבדה בחברה לשיווק בשר בנמל אשדוד, ושהתה בקרוואן שהתפוצץ. היא היתה מנהלת המשרד. בעלה אורן עובד בחברת חשמל, ואתמול נסע להשתלמות באילת. הוא שב לאשדוד מיד כששמע על הפיגוע.  

"היא הייתה יפהפייה, המלכה של הכיתה", סיפרו חברותיה. "הילדים היו בשבילה הכל. היא כל-כך תחסר לנו".

מזל הכירה היטב את מוריס טובול מאשדוד, שנהרג אף הוא בפיגוע. השניים היו חברי ילדות וגרו בשכנות. החברים המשותפים עברו מבית לבית, לא יודעים את נפשם מצער.

מוריס טובול

רק לפני מספר שבועות קיבל מוריס טובול, בן 30 מאשדוד, קביעות כמכונאי בנמל, לאחר ציפייה ארוכה. 

"אחרי שקיבל את הקביעות", סיפרו החברים, "הוא התחיל לתכנן את עתידו ובמסגרת זו הוא תכנן לרכוש דירה. בימים הקרובים היה אמור לחתום על חוזה. הוא היה כל כך מאושר. כל כך המתין לרגע הזה, אבל עכשיו הוא לא יזכה לממשו".

טובול היה חבר קרוב של שחקן הכדורגל חיים רביבו ואחיו, דוד רביבו. שעות ספורות לפני הפיגוע הוא סעד במחיצת שני האחים. "הוא היה בן אדם זהב, זה לא יכול להיות", אמר רביבו בכאב ל"ידיעות אחרונות" בעקבות הפיגוע.

בני המשפחה מספרים כי התכונה האופיינית שלו היתה חוש ההומור. "הוא מאוד אהב לצחוק והיה בחור מאוד מאושר".

ציון דהן

ציון, בן 30, היה בן ממשיך בנמל, דור שני לעבודה עם הספינות. הוא החל לעבוד בנמל אשדוד מייד לאחר שיחרורו מצה"ל כמכונאי לציוד כבד.

רק לפני כחצי שנה ניצלו חייו לאחר שנפצע במהלך העבודה מכבל שהשתחרר לעבר פניו, מספרים החברים. אתמול, כשהחלו השמועות על הפיגוע להגיע, ניסו קרובי משפחה וחברים להשיגו בטלפון הנייד, אולם ללא הצלחה. רק בשעות הערב קיבלו את הבשורה הקשה.

גיסתו, ורדה דהן, סיפרה: "הוא היה ממש נשמה. בן אוהב, בדרן וחבר אמיתי. תמיד מוקף בהמון חברים ועם לב ענק".

ציון דהן הותיר אשה, אתי, ובת - תינוקת בת שנה.

פנחס זילברמן

"אבא הלך לעבודה. נכנסו מחבלים. עשו פיגוע ופשוט אבא לא יחזור", כך סיפרה בדמעות רחלי זילברמן לבתה בת ה-6, עדן, על מותו של האב פנחס (פיני) בפיגוע באשדוד.

פנחס, בן 46, עבד מזה 8 שנים במפעל לחוביץ' בשר. רחלי סיפרה כי אתמול בערב סיפרו לה מכרים על הפיגוע בנמל אשדוד. היא החלה להתקשר לפנחס, אולם משלא ענה החלה לדאוג. "הוא תמיד מעדכן אותי אחרי כל פיגוע, הוא בן אדם אחראי. התקשרתי לבוס שלו - והוא אמר לי שהמצב נראה לו לא טוב".

רק בשעת לילה מאוחרת זוהה פנחס במכון לרפואה משפטית באבו כביר. "פרופ' היס אמר לי שהוא קיבל מכה רצינית. רציתי לראות אותו והוא אמר לי - לא כדאי", סיפרה.

רחלי אומרת שהיא ובתה הקטנה יחזקו זו את זו. על פנחס סיפרה כי אהב לעזור לכולם, "ומעולם לא אמר לא. הוא תמיד הפתיע אותנו. כל דבר שרצינו - הוא אמר אמן ונתן לנו את זה".

אבי סוויסה

אבי, בן 55, תושב קריית מלאכי, עבד כמחסנאי בנמל. דקות לאחר הפיגוע, חששה אשתו רותי וניסתה להתקשר אליו בטלפון הסלולרי - אולם הוא לא ענה, והיא החלה לחשוש. רותי החליטה לצאת ברכבה לנמל אשדוד, שם התגלתה לה האמת הקשה על גורלו של בעלה.

ראש עיריית קריית מלאכי, מוטי מלכה היה חברו הטוב של אבי: "ניסיתי אתמול להתקשר אליו, הוא לא ענה", סיפר. "ניסיתי את הבוס שלו, וכשקיבלתי תשובה מתחמקת - הבנתי שמשהו נורא קרה".

אבי שימש בעבר כחבר מועצת העיר, בתקופתו של משה קצב כראש העיר. הוא היה דמות מוכרת ואהודה. ביום ששי האחרון נפגש עם ראש העיר מלכה במרכז המסחרי. "אני מוכן לעבוד בהתנדבות למען כל מטרה ציבורית - רק תקרא לי", אמר לו.

אבי סוויסה הותיר אחריו אשה ושישה ילדים. בתו בת ה-28 נמצאת בחודש התשיעי להריונה.

גיל אבוטבול

גיל, בן 31 מאשדוד, עבד בנמל בתפקיד של מכונאי מנופים. בני משפחתו מספרים כי אהב את העבודה בנמל והיה קשור מאוד לחבריו העובדים.

"הוא תמיד אהב לחייך, לצחוק ולהתבדח. כשקראנו לו לעזרה תמיד הגיע ולא סירב", סיפרו החברים.

חברו של גיל, אלברט אמסלם, פגש אותו אתמול בשעות הבוקר, כמה שעות לפני הפיגוע: "הוא תמיד הסתובב עם משה הנדלר, ציון דהן, אופיר דמרי... ראיתי את ארבעתם ואכלנו ארוחת בוקר, צחקנו והיתה אווירה נחמדה. ואז כולם הלכו בפיגוע".

בני משפחתו של גיל שהו כמעט כל הלילה במכון לרפואה משפטית באבו כביר, עד לזיהויה הסופי של הגופה. גיל אבוטבול הותיר אחריו אשה ושני ילדים.