ואכלת בחגיך

בשנה האחרונה אהרוני מלמד אנשים מן היישוב להתקין ארוחות מפוארות, ועוד בטלוויזיה, לעיני כל. לפי הפרצופים בסוף השיעור, נראה שיוצא להם טעים. מצד שני, זו לא חוכמה: גם לכם ייצא טעים עם אהרוני לצדכם במטבח. אז את המשאלה הזו אהרוני לא יכול לקיים, אבל ספרו החדש אמור לקרב אתכם למטרה.

עד היום אפשר היה להשיג את המתכונים מהתוכנית באתר האינטרנט, להדפיס ולתייק בקלסר. עכשיו, כספר בישול, ועם הצילומים היפהפיים (כרגיל) של צלם האוכל נלי שפר, אפשר לשדרג את הפורמט. לא פחות מ-22 שיעורים טלוויזיוניים כאלה עברו המרה לפורמט המודפס. וממש כמו בתוכנית, גם כאן הארוחות מסודרות לפי נושאים - בישול איטלקי ביתי מסורתי, ארוחה בתקציב מוגבל, ארוחה חלבית, ארוחה אמריקאית, ארוחת פרי הדר ועוד. רק תבחרו לכם ארוחה ותבצעו. לפני המתכונים קראו את סיפורו של המתלמד שקיבל את השיעור מאהרוני, כדי להיזכר שכל אחד יכול. 

•  "שיעור פרטי עם אהרוני", מאת ישראל אהרוני, הוצאת קשת ונורמה הפקות.

שבע ארוחות פיתוי: ללכת עד הסוף

בעידן שבו בכל מכולת מוכרים מקל וניל ואגוז מוסקט לגירור עצמי, אנשים לומדים בקורסים איך לגלגל סושי לבד והטלוויזיה מתפקעת מבשלנים, ספר כמו "שבע ארוחות פיתוי" הוא בהחלט מוצר ראוי. אם בוחנים אותו במשקפיים אנתרופולוגיות, הוא בעיקר מספר את סיפורה של הגסטרונומיה הישראלית הביתית. פעם היינו מכינים לזניה מאטריות של מרק וקוטג'. היום אנחנו מתקינים אותה מריקוטה ועלי פסטה ייעודיים. פעם, רבי-המכר הגדולים של שוק ספרי הבישול היו ספרים מז'אנר "עוגות בחמישים שניות". היום, כל המרבה והמרשים הרי זה משובח.

ועם הספר שלפנינו בהחלט אפשר להרשים. אלו לא בדיוק המתכונים שאפשר להכין בעזרת כל מה שיש במזווה. אלה המתכונים שדורשים קפיצה לספק פירות הים שלכם או למעדנייה הקרובה למקום מגוריכם (שם, נדמה לי, תוכלו להשיג ביצי שליו - רכיב מרכזי במתכון "אספרגוס ברוטב חמאה לבנה, שבבי פרמזן וטרגון, עם ביצי שליו עלומות").

קהל היעד הוא בעיקר מי שמיצה את הבישולים הסטנדרטיים, ורוצה להיות שף בדלת אמותיו. או לחלופין - מי שרוצה לפתות, כשם הספר. הבו לנו דייט שלא יפול במלכודת הגרטין תאנים בקרם ברולה הל וזביון אניס, או סלט החזה אווז מעושן עם תפוחי עץ, סלרי וגבינה כחולה בוויניגרט אגוזים. אם זה לא יעבוד - אפשר תמיד להראות לו את התצלומים הסמי-ארוטיים.

•  "שבע ארוחות פיתוי". מתכונים: מאיר אדוני, כתיבה: ורד מוסנזון. הוצאת זיגוטה.

גליה דור נסעה ליפן עם צוות זואולוגים כדי לחקור את התנהגותם של קופי המקוק המקומיים ובמקביל הרחיבה את ידיעותיה בתחום הקולינרי. כל ישראלי שמגיע ליפן לתקופה ממושכת, ולא משנה באיזו אמתלה, חוזר בסוף עם מומחיות כזו או אחרת לסושי. דור, כך נראה, נכנסה ממש לעובי הקונוס, ובספרה החדש היא מפרקת לפיסות את תרבות האוכל היפני כולה.

לבד מהסברים מפורטים על סידור הסושי ועל רכיביו, קובצו בספר מתכונים רבים, לכל סוג או צורת סושי שניתן להעלות על הדעת.

כדי להיות סושי-שף מקצועי ביפאן, יש ללמוד שלוש שנים לפחות. כדי להרשים את החבר'ה במגש סושי מאיר עיניים (רק אל תשימו אותו על בחורה עירומה - זה ממש לא מגניב), מספיק לקרוא בעיון את הספר הזה, אולי לפקוד איזו סדנת סושי בשביל הביטחון העצמי, ולהתחיל לגלגל. רק שימו לב - הפער הגדול ביותר בין התמונות לבין התוצאה בבית קיים בספרי בישול של אוכל יפני. מקסימום ספרו לחברים שהמצאתם סטארט-אפ - סושי מלבני.

• "סושי", מאת גליה דור, הוצאת מודן.

הספר החריף: הקריאה משכרת

אומרים שנכנס אלכוהול יצא סוד. ובמקרה של שלמה פפירבלט, מחבר "הספר החריף", יצאו הרבה סודות. כל כך הרבה סודות, שיצא מהם ספר. עכשיו נראה מה אנחנו מרוויחים מפרץ המידע שלפנינו. למתחילים שבינינו, הוא יוכל לעזור להשתלב בשיחות סלון בנושא אלכוהול ולהישמע ידענים להפליא. המבינים שבינינו ידלגו מיד לשלב ההתמחות, ויעשירו את ידיעותיהם בנושאים כמו הפקת רום או תהליך הייצור של הוויסקי. קהל יעד נוסף הם חובבי כרזות פירסום עתיקות, שימצאו בספר הזה כל כך הרבה פירסומים עתיקים למשקאות ולמזקקות, עד כי יוכלו להשתכר מקריאה בו בלבד.

החלק הפרקטי של הספר, המגיע לקראת סיום, אחרי שגמענו גלונים של מידע, הוא מילון המשקאות החריפים. כך תוכלו להתמקצע ברזי

התחום, ולעולם לא להתרגש יותר משמות בלתי-מוכרים בתפריט בבאר. אוקיי, כמעט כולם יודעים מה זה אוזו, אבל מה דעתכם לשלוט גם במונחים כמו "שמבור" (טוב, נגלה לכם - ליקר צרפתי מתוק ועשיר שעשוי על בסיס פטל יער) או "פליפ" (הפעם נשאיר אתכם בסקרנותכם). ובלי מתכונים אי-אפשר, ואלה משולבים בספר בין סיפורי הקרבות, לטובת מי שרוצים להעמיד פני ברמנים בביתם שלהם ולהרשים אורחים מזדמנים. ולטובת הגילוי הנאות נציין, כי המחבר מפרסם טור בנושאי אלכוהול בעמודים אלה ממש.

•  "הספר החריף", שלמה פפירבלט, אריה ניר הוצאה לאור.

ששת: סייען נאמן למבשל המתחיל

נניח שיום אחד החלטתם להיגמל מטייק-אוויי לעולמים. בדרך-כלל דברים כאלה קורים בעקבות נזיפה משני גורמים אפשריים: מנהל בנק ("תשמעו, בוויזה יש יותר מדי חיובים של קנגורו") או רופא ("תשמעו, עם כזה כולסטרול לא תגיעו רחוק"). תהא הסיבה אשר תהא - ניצולי הטייק-אוויי והאוכלים בחוץ לשעבר הם קהל היעד של הספר שלפנינו.

"ששת" מתיימר להקל על חיינו בעידן פוסט האוכל המוכן. לשם כך העניקו לו מחבריו את השם "ששת", במקור מרובינזון קרוזו, שם נרדף לעוזר נאמן וגם כינוי לשישיית אביזרי מטבח בסיסיים. רצו המחברים כי ה"ששת" שלהם יתפקד כמו ה"ששת" המטבחי, ועל כן הוא מאגד פיסות מידע טריוויאליות במקרה הטוב ("עוף טרי עדיף על קפוא" - אתם לא רציניים!) ומוזרות במקרה הרע ("ריזוטו הוא מעדן ממכר" - הבו לנו את המכור לריזוטו מיד, ונתקין עליו כתבת שער). הכל כדי שמי שחשב עד היום שהמבורגר זה דבר שמחייב הזמנה ממקדונלד'ס - יפסיק לחשוב באופן כה אמריקני.

מכל מקום, כוחו של הספר הוא בגיוון. כדי לשמש סייען נאמן למבשל המתחיל, מטפל הספר בכל תחום שאפשר להעלות על הדעת - מסלט דרך פסטות עבור בבשר ותיעצר גם בפרק הסושי, למה לא. אם הממונה על ההגבלים העיסקיים היה מתערב, הוא לבטח היה מכריז כי לפנינו מונופול. תשאירו כמה מתכונים לאחרים בפעם הבאה.

•  "ששת - העוזר שלך במטבח". אורלי פלאי-ברונשטיין ואבי שטייניץ. הוצאת על השולחן.

גורמה בריא: בלי אבקת מרק, חמאה ובשר אדום

על גב הספר "גורמה בריא" ציינו המחברות, כי כיום ברור ששמירה על הבריאות במירוץ החיים מחייבת הקפדה על שלושה יסודות - פעילות גופנית קבועה, הימנעות מעישון ותזונה נכונה. הן, כמובן, בחרו לטפל בסעיף השלישי, וכעת לא נותר אלא להמתין לספר שהקריאה בו תאמן את גופנו מבלי לזוז מהמקום ולזה שיגמול אותנו מעישון לעולמים. כשחושבים על זה, תזונה נכונה היא בהחלט הסעיף הקל לביצוע מבין שלוש המשימות. לפחות לפי הספר שלפנינו. כה חבל שביצועי גורמה בריא במטבח לא מעניקים פטור מההתעמלות. ובכל זאת, מי שבעניין של חיים בריאים - הנה הכתובת להתחלה. רק קודם כדאי להתרגל לעקרונות הנוקשים שהוא טומן בחובו. אז ככה. שימוש מועט בחמאה ושמנת, כמעט ללא בשר אדום, הרבה שמן זית ותרסיס לשימון במקום טיגון. אח, רק מהקריאה אנחנו מבריאים.

ולבישולים בהרחבה. במדף הגורמה הבריא מצטופפים לא מעט מאכלים. חלקם כמעט בריאים מאליהם (סלטים ומרקים), אך תתפלאו לשמוע כי גם פסטות יכולות להיכנס לקטגוריה. זאת, כמובן, בתנאי שלא תטביעו אותה בשמנת אלא תעטפו אותה בשמן זית, שום וצנוברים, למשל. מינימלי אמנם, אבל בהחלט פשוט לביצוע. והכי חשוב - לקוח מהחיים האמיתיים. בואו נודה שעבור רובנו, ספר שלא עושה שימוש באבקות מרק למיניהן הוא קצת מדע בדיוני.

•  "גורמה בריא". דליה אבישר ושלי ענבר . הוצאת גורמה בריא בע"מ.