מייבאך 57 - לצוף על הכסף

צריך לשבת במייבאך כדי להאמין, בשביל להבין את כמעט-מופרכות האריסטוקרטיה שזולגת מכל מתג ומנוף, כפתור ושעון ופיסת אלקנטרה איכותית. אם מישהו היה מספר לי שהעור על המושבים הגיע מבהמות שאכלו רק קאוויאר, לא אופתע. אני מאמין למשל שאת העץ היוקרתי מגדלים ביערות גשם עם חיות בר שעברו מניקור. שלא יקלקלו את הגזע המשובח כשהן מטפסות עליו. כל מה שיש לא אטריד אתכם עכשיו בהסברים טרחניים על איך ולמה ומתי זה מייבאך. מימין לכתבה יש המון אינפורמציה נוספת. תהנו בזמנכם הפנוי. ברשותכם, ישר לעניין. משום מה, ולמרות שאנחנו נמנעים מלקחת חלק בסילברטאות מקצועית, החליט מישהו שאנחנו חייבים לנהוג מכונית בשווי 7 מיליון שקל. מישהו, והשד יודע למה, החליט שיהיו לנו הכלים המתאימים להתרשם מהמכונית הזו. אנחנו? לא רק שאין לנו חברים עם ארבעה דונם ובריכה אולימפית בסביון. מקסימום דופלקס בפלורנטין. ובכל זאת קיבלנו אותה. עם מנוע 12 צילינדרים, 5.5 ליטר ושני מגדשים ו-550 כ"ס. 550 סוסים? גם אם היו לה צמיגי קיץ דביקים, כמו שצריך, ולא צמיגי חורף שרוצים רק גשם, הייתה מסוגלת לסבסב גלגלים מעמידה עד 90 קמ"ש ללא הפסקה, ולהסריח בגומי חרוך רדיוס של שני רחובות. מסוגלת, לא שניסינו. היא גם תגיע ל-250 קמ"ש ותזנק מעמידה ל-100 כמו פורשה 911 קאררה. עם הבדל קטן - היא שוקלת שלושה טון עם נהג ונוסע וללא שמפניה. יש לה גם חישוקים וצמיגי "19 ענקיים, ותיבה אוטומטית עם חמישה הילוכים בלבד, כי זו היחידה שתמנע מהמומנט המטורף (92 קג"מ) לגרוס את גלגלי השיניים לפרודות אטום. ולאותה קטגוריית "הגזמתם" נפלאה אפשר להוסיף גם מערכת בלימה כפולה על כל המשתמע מכך (כולל צמד קליפרים לכל דיסק קדמי), כדי שאפשר יהיה לעצור את הג'מבו מ-250 קמ"ש ל-0 בלי לרדת מהמסלול. מתלים? אוויר כמובן, מתכוונננים על-ידי מוחות קטנים-קטנים, עם אפשרות לאוטומט או כיוון עצמאי. אפשר להרים אותה כדי לדלג מעל הרפש ברחוב המוני, או להוריד אותה כדי לגשת אל העם הממתין בשקיקה. יש לה גם פאנל סולארי בגודל מכונית קטנה על הגג, לצורך תגבור מקור אנרגיה למערכות שונות, וגם שיריון הולם בנקודות אסטרטגיות - אליהן יכוונו כדורי 9 מ"מ אכזריים. יש מערכת מיזוג מפוצלת מאד, ו-DVD ו-CD וטלויזיה עם שלושה מסכים ורק שני מקומות מאחור, אבל עם יותר כיוונים ממושב מחלקה ראשונה בוירג'ין אטלנטיק. יש מספר טלפונים, ותאים נפתחים בשקט הידראולי מרשים, ומתגי חישה ומנופי גישה וכל מה שאתם יכולים להעלות על הדעת. ועוד רשימה ארוכה נוספת שאין לכם מושג אודותיה, כי מעולם לא פגשתם במכונית או ידעתם שהומצאו. אבל זה לא חשוב כרגע, כי לאור תג המחיר היומרני משהו, הבנתם שיש סיכוי למצוא כאן יותר אבזור מבמאזדה לאנטיס נגיד. אם חושבים על זה, פריטים מסוימים ברשימת התוספות כאן עולים יותר ממאזדה ממוצעת. מה שאתם לא יודעים עדיין, זה איך כל השאר. למשל, איך זה לשייט במרחבי גוש דן עם מאבטח חמוש ברכב ליווי. ואם שאלתם אז כן, הוא עוזר לטפל בנודניקים שבצומת... היא זזה אני גם בטוח שאתם מעונינים לשמוע איך מפלצת הטיטניום נוסעת. אז גם כאן התשובה חיובית. והיא נוסעת, זאת אומרת, טסה די נמוך. לפחות במקרה אחד נשאלתי מאחור, ממש כשהגענו למהירות המראה, מתי אפשר לשחרר חגורות ולגשת לשירותים. כל שאר הנוסעים במייבאך, וזה הרגיש בערך כמו כל תושבי מרכז הארץ שלא יצאו לחופשה בסיני, הסתפקו במגבות מורתחות בשלב העלייה למחלף לה-גארדיה. אני לא מגזים. הדבר הזה באמת מרגיש כמו מטוס חרישי. צמד מגדשים עושה עבודה מדהימה עם ה-5.5 ליטר, ומשחרר טונות של מומנט לגלגלים האחוריים, קצת מעל לסל"ד סרק. עם שיהוק קל בתחילה, מתיחת שרירים לא-מורגשת, ואז זה מגיע. כאילו באותו רגע התחבר החרטום הכבד לג'מבו בדחף הרצה מלא. הנוסעים מאחור נמעכים אל העור המפנק, עיניים הופכות לבולטות במראה, והלסת התחתונה נשמטת מטה. אין אחד, גם מהמנוסים שבין לקוחותי, שלא שתק לפחות עשרים שניות אחרי לחיצת מצערת רצינית ראשונה. זה קורה תמיד. בכל הילוך, בכל סל"ד. יש למייבאך מנה כה גדושה של כוח, עד שאפילו נהג אמיץ מוצא עצמו מביט בפליאה במד המהירות. 0 ל-100 בחמש שניות? 30 ל-100, 50 ל-150, 10 ל-200? אותו דבר. מקסימום עוברת עוד שניה אחת או שתיים. הבעיה היחידה היא ששאר משתמשי הדרך לא מאיטים וזזים הצדה. ברצינות, המייבאך והם לא יכולים להשתמש באותה פיסת אספלט. אולי נעבור לנת"צים? חוץ מזה היא די כבדה. שלושה טון ממש לא הולכים ברגל, וגם אם הם מחוברים למנוע הרקטה הזה, עדיין יש סיבובים לימין או לשמאל. וזה כבר משעשע קצת. כי למרות מערכת איזון תנודות גוף שיש בה, המרכב רוכן קלות החוצה מהפנייה, והנוסע שמאחור נוהם בזעף כי "אולי תרגע שם בחור צעיר?". ויש גם בלמים, עם המון כוח דווקא אבל עזרה מלאכותית בתגבור, שמנטרלת כל אפשרות לתחושה. ואם כבר, אז גם ההגה הגדול מרגיש מנותק-משהו כשמתחילים לנהוג, ולא רק להסיע שועי עולם מאלנבי לאבן גבירול. בסך הכל, באמת חבילה מוטורית מרשימה, ואפילו מפתיעה לטובה ביחס לגודל ולסגנון השימוש. לא של-S קלאס (גם ארוכה) יש בעיה להתנהג הרבה יותר טוב. אבל ב-S קלאס נוהג בעל האוטו, ובמייבאך לבטח רק הנהג. בהתאם גם סדרי העדיפות בדרך לשלמות. ויש גם סיכום אין ספק שהשאלה המטרידה אתכם ב-500 המילים האחרונות לפחות, היא "האם היא שווה את זה לעזאזל". האם שבעה מיליון שקל זה מחיר מוצדק לשלם עבור מכונית. כל מכונית, מייבאך בפרט. האם היא באמת טובה פי חמישה או שישה או שבעה מיצירות פאר מתוחכמות-מודרניות-מאובזרות-מפנקות-מהירות דוגמת אודי A8 נגיד, או ב.מ.וו 760, או מרצדס S קלאס. והתשובה קלה באופן מביך כמעט. היא "לא". בשום פנים ואופן לא. בלי "אולי" ו"תראו..." או "בכל זאת". למעט החצנה יוצאת דופן של העושר המוחלט, ההולכת תמיד יד ביד עם תג-מחיר מפלצתי שכולם מכירים, אין למייבאך עליונות ברורה המתבטאת בהבדל של 6 מיליון שקל. אפילו לא עשירית מכך. היא אכן שקטה באופן שלא יאמן כמעט, מפנקת ללא תחרות אמיתית ובטח מאובזרת, גדולה ועם מנוע עוצר נשימה בכל קנה מידה. אבל שוב, בעיקר היא מרשימה הרבה יותר קהל אפרורי שנאלץ לנסות ולחדור מבעד שמשות כפולות, אטומות וכהות, שעליהן וילונות חשמליים מוגפים תמיד. אבל לא עד כדי כך. אלא ש"בכל זאת". ניתוח הגיוני ממש לא במקום כאן. הרי קהל היעד המקומי של המייבאך, אותו ניתן למנות על אצבעות יד אחת, לא צובר רכוש, גם מוטורי, תוך ניתוח ענייני של "בעד-נגד". אותו משחק צרכני מייגע לעיתים החביב כל-כך עלינו, בני מעמד בורגני ממוצעים, עם אוברדרפט ותכניות חסכון וקרן השתלמות. עבורם, הנישאים מעם, אלה הרוכשים יאכטות-ענק במיליוני דולרים, ומטוסי סילון בעשרות מיליונים, עניין של כמה מאות אלפי יורו לכאן או לכאן באמת לא חשוב. הם רוצים את הטוב ביותר, גם אם הוא רק "קצת יותר טוב" מהאחרים, ולא פי 5 או 6 כפי שמציג המחיר. עבור בודדים אלה, עד נחיתתן הלא-צפויה של בנטלי ורולס-רויס, יש רק אופציה אחת. קוראים לה מייבאך. וכן, היא די יקרה. ושאלה אחת קטנה * איך לעזאזל מגיע מחיר של 305,000 דולר בארה"ב, ל-7 מיליון שקלים בארץ? נגיד אפילו 350,000 עם אופציות. אתם יודעים מה? 400 אלף דולר עם כל מה שאפשר להכניס לתא הנוסעים, כולל אמבט עיסוי לרגליים. עכשיו, זה עדיין 2 מיליון שקל גם אם היינו אקסטרה-לארג'ים. תוסיפו לזה מסים במסגרת הסכם הנדיבות שחתמנו הרגע. 4, 5 מיליון? איך הגענו ל-7? מצד שני, שני מיליון יותר או פחות. אל תהיו לי קטנוניים פתאום.

מייבאך 57 - לצוף על הכסף

7,000,000 שקל, פאר, מהירות, 7 מיליון שקל, פוזה, מאבטח, מיליון ומשהו יורו, מבטים, מציקים, שבעה מיליון שקלים. נסיעת מבחן במייבאך...

אודות ועזרה

כלים ושירותים

ערוצי תוכן