חדש: טיולי הליקופטר בשמי הארץ

מגובה של 400 מטר ישראל נראית אחרת: הנה קו החוף, והערים הגדולות, והשדות, ההרים, הכבישים המתפתלים, הגבעות המיוערות, העמקים המוריקים, הירדן השוצף. הדברים שרואים משם יוצרים תמונת תשבץ מרתקת, מנוטרלת מהחיים הארציים הכאובים שמתנהלים שם למטה. ומתברר שזה גם בהישג יד.

חברת התעופה 'כימניר' מפעילה שירות חדש של טיולי מסוקים מעל ישראל. עד עתה נהנו מהם רק אח"מים, בעיקר זרים, אבל מעכשיו מקווים בחברה שגם ישראלים שמשתוקקים לחוויה אחרת יטפסו למסוק ויגרדו קצת שמיים.

גם אנחנו עשינו טיול כזה, מעל צפון הארץ. מדובר בחוויה מדהימה, אין מלה אחרת. מסוק בל-206-אל המתין לנו בשדה התעופה של הרצליה, אבל מישה קרקובסקי, מנכ"ל כימניר, אומר שהוא יכול לאסוף מטיילים כמעט מכל מקום: מהמדשאה שליד מלון הילטון בתל-אביב, למשל, או מהמנחת שמעל גג מגדל עזריאלי. לחברה כמה דגמי מסוקים - לשני אנשים, לארבעה או לשישה, כזה שבו טסנו אנחנו.

אחרי שהטייס עמי מרמור עידכן בהוראות בטיחות, נחגרנו למושבי העור הנוחים והמנוע הסילוני שמעל ראשינו החל לגרגר בנהמה שגברה משנייה לשנייה, עד שהמסוק ניתק באחת מרחבת האספלט. טיסה קצרה לכיוון החוף, ומשם, לאורכו, לכיוון חיפה. פתחתי מעט את החלון הקטן ואוויר קריר חדר פנימה. אל דאגה, בגלל מהירות הטיסה האיטית, כ-200 קמ"ש, וגובה הטיסה הנמוך, אפשר לפתוח חלון (למרות שהמסוק מצויד גם במערכת מיזוג אוויר).

לא לאבד חלקיק תמונה

ישראל ירוקה ויפה עכשיו מלמעלה, ומרמור הטייס, שמטיס גם מסוקי ריסוס, מכיר בה כמעט כל אבן ושיח. הוא גם מתמלא התלהבות כשהוא מספר לנו על האתרים השונים. במערכת האוזניות אפשר לשמוע לא רק את הסבריו המעניינים, אלא גם את התקשורת שהוא מנהל עם מרכזי הבקרה האוויריים.

"הילדים", בקרי חיל האוויר השולטים בשמיים, עושים זאת בקול בטוח ומורים למרמור מעל איזה אזורים לדלג. למרות זאת, הטיסה צפונה כמעט שאינה מופרעת. מפרץ חיפה נראה כמו באטלס גדול, תלת-ממדי. מקדש הבהאים, קמפוס האוניברסיטה, הכל נראה אחרת.

הטיסה צפונה מהנה מאוד. העין לא שבעה מהמראות והמבט מתזז מצד לצד במהירות, כדי לא לאבד אפילו חלקיק תמונה. בעונה זו של השנה המרבדים הירוקים של הגידולים החקלאיים והחורש הטבעי, שולטים. ירוק ועוד ירוק וביניהם קטעי אדמה רוויית מים.

לקראת הצהריים נחתנו בצמח. עשר דקות נסיעה עד למרכז טבריה, ואנחנו כבר במסעדת 'דקס' הענקית באזור הלידו, שהמרפסת התחתונה שלה כוסתה במים בעקבות עליית מפלס הכנרת. ההתמחות של המקום היא בשר טלה על גחלים בעשבי תיבול ויין, בשיטה מיוחדת שמקורה באזור הים האדריאתי. "את המנה הזאת צריך להזמין שלוש שעות לפני שמגיעים", מעדכנת ורד, מבעלי המקום.

הטלה באמת מיוחד, ולא רק הוא. האגם המלא והבריזה הקלה שמנשבת רק מוסיפים. ב-150 שקל בממוצע לאדם ניתן לאכול כאן ארוחה שאחריה נותר רק לחלום על סייסטה באחד מחדרי המלון הרבים המקיפים את הכנרת.

חוזרים למסוק, שתודלק בינתיים, ואנחנו שוב באוויר. מבט על האמפיתיאטרון של בית-שאן, עוד מצודה בדרך דרומה, הרבה שדות מוריקים. הבקר לא מאפשר לטייס להתקרב לגדר ההפרדה אבל גם ממרחק של חצי קילומטר התוואי נראה ברור. מכאן ניתן לקבל עידכון מהשטח ששום תמונה בעיתון או בטלוויזיה לא תשווה לו.

200 דולר לאדם

לדברי מישה קרקובסקי, מנכ"ל כימניר, ניתן לשכור את אחד ממסוקי החברה במחיר של 750 דולר לשעת טיסה לפחות. במסוקים אחרים הסכום עשוי להגיע גם ל-1,400 דולר לשעה. ההוצאה הממוצעת לאדם עומדת על 200 דולר (תלוי כמובן בסוג המסוק). לא זול, אבל מי שהולך על זה מרוויח חוויה נדירה. קרקובסקי: "יש לנו עיסקות חבילה הכוללות צהריים ותוספות, הכל לפי רצון המזמין".

החברה מכוונת לפלח שוק שמחפש טיול מסוג אחר, שלא דומה לשום דבר אחר שאפשר לעשות על הקרקע. המסוק מתאים לטיסה איטית, עם אפשרות לנחיתה כמעט בכל מקום.

כימניר מציעה כמה מסלולי טיולים, אבל ניתן גם לבנות מסלול ייחודי, פרטי. אנחנו בחרנו לעבור את הרצליה, קיסריה, חיפה, עכו, גוש תפן, צפת, כפר-נחום, צמח, כוכב-הירדן, בית-שאן, התבור וחזרה. בסך הכל - שעתיים טיסה. החברה מציעה גם מסלולים באורך כשעה, מעל אזור ירושלים למשל, או מעל קו התפר, הגלבוע וקו החוף מנתניה לקיסריה.