לא עושה חשק לרקוד

 בשבועות האחרונים מזהירים אותי מדורי האסטרולוגיה מפני נסיגת מרקורי, הכוכב השולט במזל בתולה. לדברי מרים בנימיני, כשמרקורי, הכוכב המסמל את התקשורת, נמצא בנסיגה, אנחנו נקלעים לתקופה של אי-הבנות בין אנשים, דיבור שלא במקומו, שיבוש באמצעי תקשורת, קלקול מכשירים, אבידות, איחורים ובעיות תחבורה. בקיצור, כדאי להסתגר במיטה עד יעבור זעם.

ואכן, לאחרונה עברו עלי תלאות ומצוקות: המחשב קרס סופית, אנשים יצאו מחיי, והיו גם שלל ארוחות גרועות. ביום רביעי שעבר לבדו החליטו חמישה אנשים שונים לערער את עצבי הרופפים ולאחר בצורה משמעותית - משליח המכבסה, ועד הזוג ג' ו-א', חברי הקוסמופוליטיים האהובים, שהגיעו לביקור מולדת ואיתם קבעתי לבחון את העסקית של המסעדה החדשה "קיוטו סלסה". השניים הם אמנם מאחרים כפייתיים, אבל הפעם היה להם תירוץ טוב: הם לא מצאו מגרש חנייה פנוי בלב הסיטי בתל-אביב. חבל שהם לא ידעו שהמסעדה מציעה חנייה חינם.

"קיוטו סלסה" נוסדה בפינה קצת מקוללת, שכמו נולדה בעת נסיגת מרקורי, למרות מיקומה האסטרטגי והמבטיח: חלל עצום ומרווח במונטיפיורי פינת יבנה, שעבר אין-ספור גלגולים (ממועדון לוהט ועד מסעדת גלאט כשר), רובם כושלים, ואפילו המדור לא מצליח להיזכר בכולם. לאחרונה פעלה שם "בריו דה קובה", שהיתה אופנתית לרגע.

הפעם קיווינו לטוב, לאור הניסיון של אנשי "קיוטו". הם החליטו ללכת על מטבח פיוז'ן, המשלב את האוכל היפני והלטיני המנוגדים כל-כך. זהו טרנד ניו-יורקי שעשה עלייה קצת באיחור. בעסקיות, האגף הלטיני לא נוכח כמעט חוץ מייצוג מינימלי, ואם חשקה נפשכם במקצבים לוהטים עדיף שתציצו בתפריט הרגיל והיקר להחריד. "קיוטו סלסה" מציעה שישה סוגי עסקית, בטווח המחירים שבין 46 ל-89 שקלים, ומובן שלא הצלחנו להקיף את כל ההיצע. אגף אחד כולל עסקיות (69 שקל, 79 שקל, 89 שקל) המציעות פתיח, מנה ראשונה ומנה עיקרית. בפתיחים לגמנו מרק מיסו טוב עם מרקם וטעם נכונים, ורק הטופו שהשתכשך בו היה צמיגי ותפל. כיסוני הגיוזה היו מאכזבים, לחים ורטובים מדי. במנה הראשונה טעמנו את האגדאשי טופו, שלדעתי היה לגמרי לא רע, אבל לא הגיע לרמתה של המקבילה הנשגבת מ"אונאמי". ג', לעומת זאת, עשה פרצופים: "הטופו קשה כמו קוביות פלסטיק והרוטב דוחה". רעייתו הנאווה א' נשנשה סלט חסות טריות ברוטב ויניגרט וואסבי עם מקלות ירקות וקבעה: "סלט סתמי, ולא בדיוק יפני. הוואסבי לא הורגש".

בעיקריות דגמנו קומבינציות סושי שונות, והזוג הלונדוני, שאכל במזללות הסושי המובחרות בעולם המערבי, פסק: "סושי אנמי, ברמה נמוכה, דגים לא מוצלחים, והאורז מגעיל. גם הסשימי לא מצטיין: דגים בעלי מרקם נוקשה, טעם לא מוצלח, והסלמון שמן". נאלצתי להסכים.

עוד ניסינו את אחת המנות הלטיניות הבודדות בתפריט העסקית: חזה עוף צלוי על הגריל, מוגש עם מקלות בטטה מתוקים ותפוחים בקרמל. המנה לא היתה אחידה ברמתה - העוף היה בחלקו יבש ומפוהק ובחלקו הצליח לספוג את הטעמים המתוקים. הבטטות היו חמודות ועזרו לו קצת להתרומם.

אגף אחר מציע תפריט אטריות וסושי (55 שקל) הכולל מנה ראשונה (סושי רול / קומבינציית סושי / טמפורה ירקות ואגדאשי טופו) ועיקרית (בעיקר אטריות). המלצר החמוד והיעיל המליץ על אטריות עם עוף ברוטב חלב קוקוס, והן אכן היו פיקנטיות וטעימות למדי.

ויש גם קיוטו סלסה אובנטו בוקס (89 שקל) - מגש המחולק לקוביות שמכילות סשימי, סושי רול, ארבעה ניגירי טמפורה של שרימפס וירקות ואטריות יאקי סובה. הסושי והסשימי היו באותה רמה ירודה ומאכזבת כמו בעסקיות האחרות (רק הטונה רול היה מוצלח), הטמפורה היתה סתמית. "הנודלס מגעילים כמו בדוכן זול ברחוב, והרוטב נורא שמנוני", קיטר ג' והוסיף: "המסעדה הזאת היא חיקוי עלוב של סושי סמבה הניו-יורקית". הוא התכוון לאותה מסעדה יפנית יוקרתית, בעלת נגיעות ברזילאיות, שאף הונצחה ב"סקס והעיר הגדולה" ואשר העניקה השראה למקימי "קיוטו סלסה".

לנוכח איכות האוכל, לא פלא שהחלל המרווח של "קיוטו" היה מאוכלס רק בקומץ סועדים (מראה בהחלט עצוב ולא נעים). הוא בהחלט לא עושה שום חשק לרקוד, ובטח שלא לפצוח בסלסה. אפילו לא בוואלס. מנהיגי "קיוטו" חייבים לעשות בדק בית ולפצוח במקצה שיפורים היסטרי, אחרת נרקוד סלסה על קברו של האתר, ונתהה שוב מי יהיה הבא בתור.

"קיוטו סלסה", רח' מונטיפיורי 31, ת"א. טלפון: 03-5661234

מחיר העסקית: 55 שקל, 69 שקל, 79 שקל, 89 שקל.

מטבח: יפני-לטיני.

שעות: א'–ה': 17.00-12.30.

חנייה: שירות וולה פארקינג או ברחובות הסמוכים.

ציון: 7 (בזכות 100 ימי החסד, החלל המעוצב והשירות המשובח).