שתף קטע נבחר

עצות מטאבה ועד ביר סוויר

מה עושים עם ילדים, היכן קולטים הניידים, מי שר בוב מארלי והאם טוב או רע בספארי ביץ'

 

טאבה

 

מים ומוניות: אם נוסעים למלונות בטאבה כדאי לקחת מוניות max מהטרמינל. זה עולה 4 דולר לכל לכיוון. הנהגים מדברים עברית ונוסעים במכוניות נורמליות. לבקש רק sea view לחדר כי זה משדרג את החוויה. להביא שישיה (לפחות) של מים מינרלים. במלונות הם לוקחים כסף עבור כל בקבוק שמזמינים בארוחת ערב, ואין משהו לשתות ללא תשלום (ענת).

 

סופיטל: מומלץ ביותר. מלון מדהים ביופיו, שירות מעולה, חוף מקסים, אוכל סביר בהחלט. עוד הצעה - לוותר על כניסה עם רכב, אלא אם כן מתכוונים לטייל איתו המון. הפרוצדורה מסובכת, והתענוג לא זול, כך שבמחיר של תרגום הרשיון והאגרות למיניהן אפשר לקחת מונית לכמה וכמה נסיעות משמעותיות (רועי).

 

רדיסון סאס: היה נפלא, המלון מקסים, האירוח נפלא והמצרים חביבים ואדיבים. האוכל במלון טוב וכדאי להזמין חדרים ליד הבריכה. יולי אוגוסט לא מומלץ, המרחקים מהחדרים לבריכה גדולים וזה יכול לקלקל (שרון).

 

רדיסון סאס: מלון מדהים ביופיו, עיצוב המשתלב בנוף, היה כיף. חובה לבקר בטירה של האני, מול חוף אקווה סאן, מקום מדהים ביופיו עם נוף שלא מהעולם הזה. המצרים אדיבים ונחמדים. מומלץ יותר מטורקיה, רודוס וכרתים (טל).

 

אזור ביר סוויר

 

זהירות, הטרדה מינית: בטרנקילה בביר סוויר מסתובב צעיר מצרי, שמו אמין, שעוד לא הבין כנראה את המנטליות הישראלית, או שהוא פשוט מרשה לעצמו לכפות את עצמו (בלשון מעודנת) על בנות העשרה. לבתי בת ה-16 היה ה"עונג" לעבור את החוויה המפוקפקת, לשמחתי היא הייתה מספיק חזקה כדי לעצור אותו בזמן. כשזה קרה היא הייתה שם עם אביה.

 

הוא דיבר עם בעל החוף והנ"ל הבטיח שהבחור יסולק משם. לאחר כחודשיים כשירדתי לסיני, הלכתי לבדוק מה הסיפור והאם הבחור באמת סולק. אמין היה שם. היתה לי שיחה איתו, הוא תלה את הסיבות למעשיו בשתיה ועישון. בקיצור - אם החלטתם בכל זאת ללכת לטרנקילה, תבדקו היטב אם מסתובב שם עובד בשם אמין, בחור בגיל 35 שנראה כמו 25, עליז וחביב לקהל הרחב, בעיקר לבנות. אני יודעת שבתי לא היתה הראשונה שקרה לה דבר כזה שם, מקווה שלפחות תהיה האחרונה (שרקי).

 

קליטה סלולרית: למרות שבחלק מהקומות תיפלו על 'נקודות' בהם הקליטה במכשירים הניידים מעולה, ובאקווה סאן יש ברוב המקומות קליטה טובה, רצוי לפעול בצורה פשוטה: להתחיל ללכת מכיוון קו החוף אל הכביש הראשי (שחוצה את כל סיני), וברוב המקומות כ-50 מטר מהים יש קליטה מעולה. שימו לב שהמכשיר שלכם (במידה והוא GSM) נמצא על מצב רשת ידנית, כדי שלא תתחלף לרשת מקומית ותחוייבו על עלויות שיחות מחו"ל. הרבה פעמים בנסיעה סמוך לים המלח, הרשת מתחלפת אוטומטית לרשת הירדנית (גיזון).

 

בדואין הום: מצאנו אני ומשפחתי מקום חדש ושמו Bedouin Home. פשוט חלום. רחוק מהכביש, יושב במפרץ על חול לבן, הכל במקום חדש ונקי, החושות גדולות ולהן מרפסות רחוקות אחת מהשנייה לפרטיות. המארח שלנו, בעל הבית בשם בהא, דאג לכל דבר שילדיי רצו. במקום הוקם חי-בר עם כל מיני חיות שהילדים יכולים להיות במגע, ופינת ילדים. אין ארוחה שהזמנו שלא היתה טעימה, במיוחד המאנדי שזה מאכל בדוואי מעושן שאסור לפספס. הקאמפ החדש הוא בדיוק ליד מלון ספארי. טלפון להזמנות: 01320127798063.

 

ספארי ביץ': בילינו במלון ספארי באמצע הדרך בין טאבה לנואיבה. חדר סביר, אוכל איום, חוף יפה וניהול מצרי עם הרבה רצון טוב. המסעדה לא נוחה לשימוש במשך היום - לא על שפת הים, האוכל לא טעים ואין איפה לרבוץ אלא בשולחנות. אם אתם רוצים מקלחת חמה לילדים ומזגן לכו על זה, ושלבו את החוף הבדואי המצוי בסמוך. יש שם אוכל טרי וטוב, ופינת חי עם עיזים, גדי ותרנגולת. והטיפ שנוגע לכיס - אל תזמינו דרך דיזנהויס. אנחנו עשינו את הטעות הזו ושילמנו כפול ממי שהזמין ישירות דרך השטיח המעופף (משפחה).

 

ספארי ביץ': להיזהר ממלון ספארי ביץ. הוא נמכר ככפר נופש עם מסעדות הפועלות 24 שעות ביממה, מרכז צלילה ועוד כל מיני חלומות. זה לגמרי לא נכון. אלה חושות, ללא מים, עם פרעושים במזרונים, יתושים מדגמי סופר, ששותים אלטוש לארוחת בוקר, מרכז צלילה סגור, בקיצור - במחירים שגובים עבור החושות האלה, ניתן למצוא מלון הרבה יותר נורמלי. שומר נפשו - ירחק ממלון ספארי ביץ (רפי).

 

ספארי ביץ':  כ-18 ק"מ לפני נואיבה ישנו מקום שנקרא ספארי ביץ. המקום נחמד, אבל כדאי לשים לב לכמה דברים: מים זורמים מידי פעם בברזים. יתכן ובאמצע המקלחת יגמרו פתאום המים ויחזרו רק למחרת בצהרים. חשמל כנ"ל. החדרים שבנויים מאבן וממוזגים גדולים ומרווחים מאוד. נקיון - על הפנים. חוף מדהים ונקי.

 

דרומית לספארי - כ-50 מ' ישנו מאהל וחושות השייכות לאדם בשם האני - תזהרו ממנו, הוא מדבר יופי של עברית ויסתחבק אתכם, אבל יכה במחיר. על מנת מקלובה (אורז עם ירקות ועוף) הוא יגבה 50 לירות ואם תוסיפו שתיה, סלט, ציפס תגיעו ל 80-90 לירות לאדם, מחיר מופקע אפילו יחסית למלון יוקרה. חזרתי משם בסוף חופשת הפסח, התארח אצלו גם אהרוני והוא תופס תחת על זה, יעני שף נהיה. לא מומלץ. שווה לנסוע כ-4 ק"מ דרומה לראס א-שטן ולאכול שם ארוחה מלאה ב-30 לירות או להדרים עוד יותר לנואיבה טרבין ולאכול שם ב 20-30 לירות לאדם (יורם).

 

ספארי ביץ': מרחק של כחמישים ק"מ ממעבר הגבול יש חדרי אירוח של כפר הנופש 'ספארי ביץ''. החדרים גדולים וכוללים שרותים ומזגן, אבל נראה שהמקום ידע ימים יפים יותר, האחזקה גרועה ונראה שהאורחים מפריעים לצוות העובדים המצרי לנוח. המחיר משתלם, 100 לירות מצריות לחדר לזוג, כולל ארוחת בוקר (בסיסית ביותר).

 

בשכנות (דרומה) לספארי קיים כפר חושות קטן וחדש בשם 'בידואין דרים' כאשר המנהל והבעלים הוא בדואי צעיר ונחמד דובר עברית רהוטה בשם 'האני'. כדאי לשלב מגורים בחדרי האירוח ובילוי בחוף של האני, כולל ארוחת ערב במסעדה הבידואית. מומלץ לבקש "מעלובה". חשוב לסכם עם האני מחיר לפני ההזמנה, הוא לפעמים שוכח שמדובר בסיני.

 

נחמד מאד לשוחח עם ילד בדואי בן 12בשם "מוחמד" הוא חכם בדואי קטן, יש לו פוטנציאל להיות מנהל כפר חושות בעתיד, למסור לו ד"ש מ"שירי" מתל-אביב ואז הוא הופך להיות ידידותי מאוד (גבי).

 

חוף רילקס: בביר סוויר בסיני. שקט, אינטימי, אירוח למופת על ידי בדואים מקסימים (בובי).

 

איברהים קמפ: אחלה מקום. חושות בסיסיות, מסעדה נחמדה, חוף מדהים ללא ילדים וצעירים. מואתסם המלצר הכל יכול ועייד הדילר יסדרו לכם חופשה מושלמת (בר אקודה).

 

קאמפ יסמין: מקום נפלא שמנוהל ע"י בן אדם מדהים ששמו אשרף. הבן אדם דאג לנו 24 ביממה שהכל בסדר. מומלץ (שחר).

 

יסמינה: לא מומלץ לבחורות הנוסעות לבד. הבעלים הוא חמדן, אלכוהליסט ומציק לבחורות (דרור)

 

חוף בייווטצ': לאלה שרוצים לנוח. 35 דקות מהגבול ,יחס חם ושירות אדיב, חושות נחמדות ואוכל טוב. מומלץ (שוס).

 

אקווה סאן: מקום אחלה. חדרים סבירים והחוף מדהים. הבעיה העיקרית היא האוכל: לקחנו חצי פנסיון (בופה) והאוכל פשוט לא טעים. אם זה לא חשוב לכם, לכו על זה. במרחק 10 דקות הליכה יש את החושה של הסודאנים עם אוכל מעולה (רונית).

 

אקווה סאן: הכלאה מעולה בין הזולה של החושות והפינוק של החדרים (יורדת שוב בעוד שבוע).

 

אקווה סאן: יופי של מקום. חוף נהדר ונקי, אנשים נחמדים, אוכל טוב, אווירה חופשית ולא פלצנית. יש הופעות ספונטניות של צוות העובדים (נובים) עם מוסיקה ותופים. לבתי הייתה בעייה באוזן ומייד קיבלנו עזרה. יצאה לנו חופשה אמיתית וחסכונית. כדאי להזמין רכב שלהם שיאסוף מהגבול (אודי).

 

חוף אנטיקה: החוף מקסים, אפשר לשנורקל, אפילו לא בעמקים רואים דגים יפהפיים. החושות הטובות עולות כ-20 לירות לבן אדם ללילה. אכלנו אצל SABACH, האוכל הכי טוב, טעים ונקי במחירים מצחיקים. לדוגמה: פרידה 400-500 גרם 30 לירות והטעם לא יעזוב אותי לעולם. מותר לאכול הכל, אפילו קבב כל יום טרי. כל מנה מעוצבת כמו במסעדה טובה בארץ. הבעלים של החוף עושה אחלה חאפלות בערבים, שר שירי בוב מרלי ושל עצמו כמובן - האדון אטרקציה בפני עצמו. למי שלא אוהבים חושות בחוף קיים בית מלון - בינוני, אבל יש מקלחת ומזגן ואין יתושים. היתרון הוא שאפשר להיות קרובים לחברים שאוהבים חושות (לולה).

 

חוף אנטיקה: החוף הכי סבבה באזור הוא אנטיקה. החושות עם חשמל, האוכל טוב והמיקום של החוף (הכי צפוני) ממש נפלא. המקום נקי מאוד והשירות מגיע עם חיוך תמידי. חוץ מהשרותים שזקוקים לשיפוץ, פשוט גן עדן. מי שלא מגיע פראייר (עידן).

 

חוף אנטיקה: רק אתמול חזרתי משם, וכבר מתגעגע. החוף יפהפה, נקי, מסודר, גישה נוחה למים (אפשר להכנס יחפים...), ריף מעניין (לא לשכוח להביא משקפת ושנורקל). השרות והיחס - סוף הדרך (ד"ש למלצרים יוסוף ועאלם). חופש במלוא הוויתו. לא לשכוח לקחת חומר דוחה יתושים, ולבקש כילה לחושה - יש שם , לעיתים, מתקפות יתושים לא נעימות במיוחד (סמי אל-בוואל).  

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
צילום: דוד פילוסוף, idive
רדיסון סאס. "יותר מטורקיה" (טל)
צילום: דוד פילוסוף, idive
טאבה. "תבקשו נוף לים" (ענת)
צילום: סיגל כהן
צילום: גילי סופר
בוואקי. "המלפפונים הכי טעימים" (רונית)
צילום: גילי סופר
מומלצים