האוצר: עדיין מחויבים לקוד הפתוח
ככל הידוע, באלמר כלל לא ביקש משר האוצר, בנימין נתניהו, להימנע מתמיכה בפיתוח תוכנות קוד פתוח והעדיף להיות "סטיב החביב". מיקרוסופט הבינה כי ניצול הר הדולרים יעיל הרבה יותר מדורסנות לצורך השגת מטרותיה
משרד האוצר שם קץ הערב (ה') לחרושת השמועות בעניין תוצאות ביקורו בישראל של מנכ"ל מיקרוסופט העולמית. "ההוראה מסוף דצמבר, 2003, על סיום תוקף ההסכם לשימוש במוצרי מיקרוסופט על-ידי הממשלה עומדת בעינה", מסר הערב ל-ynet דובר משרד האוצר.
הנחיה זו התקבלה בעקבות פיצוץ המשא ומתן בין משרד האוצר למיקרוסופט וקבלת ההחלטה על ביצוע תהליך רכישת התוכנות וסיום ההסכם (Buy & Out) בין הצדדים. ממשרד האוצר נמסר, כי על פי חישוב כדאיות כלכלית שביצע כל משרד ממשלתי בהתאם לצרכיו העתידיים, התברר כי ההיענות להוראה כמעט מוחלטת, כאשר כ-30,000 תחנות עבודה ממשלתיות סיימו את הסכם EA עם מיקרוסופט ולא חידשו אותו.
משרד החינוך יוצא דופן
עם זאת, מספר יחידות סמך של משרד ממשלתי שבדקו וגילו כי כדאי להם מבחינה כלכלית לחדש את ההסכם, אמנם חידשו אותו, כפי שהתירה להם ההוראה. מספר המחשבים ביחידות אלה נאמד בכמה מאות בלבד. יוצא הדופן הוא משרד החינוך, שחתם עם מיקרוסופט על הסכם נפרד וייחודי לתחום החינוך (School Agreement) לאספקת תוכנות Windows ואופיס.
במסגרת הסכם זה מיקרוסופט מוכרת למשרד החינוך תוכנות בעלות של 34 דולר לתחנה (המחיר הנמוך שהושג בעולם, אף יותר נמוך מהמחיר שהושג בפרויקט 'מחשב העם' בתאילנד, שעמד על כ-36 דולר), ולכן ההסכם חודש. ממשרד האוצר נמסר, כי למרות החתימה על ההסכם בין משרד החינוך ומיקרוסופט, לקראת שנת הלימודים הבאה, תלמידים ב-10 בתי ספר יתחילו להשתמש במערכת ההפעלה לינוקס ובאופן אופיס בכיתות במסגרת פיילוט.
באלמר לא ביקש מנתניהו לחדול מתמיכה בקוד פתוח
עדות נוספת לכך שהמדיניות לקוד הפתוח בממשלה נשארה כסדרה ניתנה בתחילת החודש, אז התכנס צוות הקוד הפתוח במשרד האוצר והחליט לרכז את מאמצי הפיתוח בנושא תאימות מסמכי Word בעברית לאופן אופיס לקראת הפצת הגירסה השנייה של חבילת היישומים הפתוחה בסוף השנה. אחת הבעיות העיקריות בגירסה הקיימת של אופן אופיס היא ההמרה הבעייתית של מסמכי Word מורכבים אל סביבת אופן אופיס. על מנת לאפשר בין סביבות העבודה, יוקדשו מירב המאמצים בחודשים הקרובים לניפוי באגים ולתיקון מנגנוני ההסבה בין המערכות הללו.
ככל הידוע, באלמר כלל לא ביקש משר האוצר, בנימין נתניהו, להימנע מתמיכה בפיתוח תוכנות קוד פתוח ונושא זה כלל לא עלה בפגישה בין השניים, שנערכה בארבע עיניים ביום ג'. נראה כי במיקרוסופט הפיקו לקחים מהשנים הארוכות בהן התנהלו משפטים נגד החברה. בניגוד למסעות הפטרוניים של בכירי החברה למדינות מתפתחות כמו הודו, באלמר לא הגיע לישראל עם פנקס שיקים פתוח ושיווה למאמצי השכנוע שלו חזות נעימה.
סטיב החביב, מיקרוסופט הנחמדה
ודאי, באלמר מאוד ישמח אם ממשלת ישראל תחזור בתשובה, אל החיק החמים של מיקרוסופט, אך סטיב החדש מעריך תחרות ולדבריו בת"א, זה בסדר גמור מצידו כאשר ממשלת גרמניה מעדיפה לתמוך בפרויקט קוד פתוח על פני מיקרוסופט. הניסיון הרע של מיקרוסופט הוכיח כי גישה קשוחה מדי הובילה מדינות כמו פרו וברזיל לבחור טכנולוגיות של קוד פתוח ולדחוק את ענקית התוכנה לפינה. לתפישתו, אם סטיב יהיה חביב ומיקרוסופט נחמדה, הם ישיגו הרבה יותר מהישגיו של הענק הדורסני מהעבר.
השינוי בולט יותר כאשר מקדישים תשומת לב לשיח הניו אייג'י של אנשי מיקרוסופט על הרוח האנושית של אנשים שהעזו לחלום ולפרוץ דרכים טכנולוגיות חדשות (מיקרוסופט דווקא הצטיינה לאורך השנים בתחום המעשה והדרכים בה נעה היו כבר סלולות בהמצאות של אחרים). החברה התבגרה כהגדרת באלמר או התרככה, אך בהחלט לא הפכה לרכרוכית. במיקרוסופט מבינים כי ניצול הר הדולרים (כ-57 מיליארד דולר) שברשותה להשגת מטרותיה יהיה יעיל הרבה יותר מדורסנות עסקית ומתקבל יפה יותר בתקשורת. בחברת סאן למדו להעריך לאחרונה את "הגישה הירוקה" הזו.
באלמר נפרד בנימה חיובית
באלמר נפרד מישראל ללא הישגים בולטים אך בנימה חיובית, לאחר שהכריז אתמול (ד') על תרומה של תוכנות ל-20000 מחשבים, בשווי כולל של כ-18 מיליון שקלים, במסגרת פעילות מיקרוסופט ישראל במסגרת פרויקט "מחשב לכל ילד". התרומה האחרונה היא תוספת משמעותית של מיקרוסופט למיזם, לאחר שתרמה עד כה תוכנות בשווי כ-22 מיליון שקלים עבור כ-14,000 מחשבים, בהם משתמשים כ-50,000 ילדים משכבות חלשות ברחבי הארץ.
חשוב ורציני ככל שיהיה, פרויקט "מחשב לכל ילד" מתקשה לסייע לכל הילדים הנזקקים למחשב, שמספרם המינימלי הוא כ-600,000 ילדים המצויים כיום מתחת לקו העוני. דוגמה למגבלות של פרויקטים קהילתיים המובלים על ידי חברות מסחריות ניתן למצוא בדף האינטרנט שמפרט את התוכנות המותקנות על מחשבי הילדים. חבילת התוכנות כוללת מוצרים שנתרמו על ידי מיקרוסופט כמו Windows ואופיס אך לא לינוקס או אופן אופיס, על אף שתוכנות הקוד הפתוח האלה הן חינם.
התחרות תועיל לכולם
אבשלום נוימן, מנכ"ל עמותת מחשב לכל ילד, טוען כי אין לכך קשר עם עובדת היות מיקרוסופט מיוזמי ותומכי "מחשב לכל ילד". "נגישות הילדים למחשבים מוגבלת ביותר ואנחנו לא מעונינים להקשות עליהם באמצעות כלי מיחשוב לא סטנדרטיים", הוא אומר, "ייתכן שלינוקס ואופן אופיס מצוינים אך הם לא ידידותיים מספיק למשתמשים שלנו. אין לנו מניעה להשתמש בתוכנות שאינן של מיקרוסופט. לראיה, אינטל גם תרמה לפרויקט שלנו ואילו עכשיו אנחנו רוכשים מעבדים של AMD בגלל שההצעה שלהם זולה יותר".
"מחשב לכל ילד" מסמן, במידה רבה, אחת משתי דרכים בפניהם ניצבת אסטרטגיית המיחשוב של מדינת ישראל. בהתאם למודל של מחשב לכל ילד, ישראל תקבל תרומות עבור צמצום הפער הדיגיטלי במדינה ושיפור הנגישות הטכנולוגית של אזרחים קשיי יום, אך תאבד במידה רבה את היכולת להוביל את הפרויקט. על פי המודל האלטרנטיבי, בדמות ההסכם במשרד החינוך, הממשלה תקבע אסטרטגיית מיחשוב כוללת, ואילו מיקרוסופט תתחרה בחברות מסחריות אחרות ובתוכנות קוד פתוח כדי להציע את המחיר הנמוך ביותר, בין אם מדובר בתוכנות לבתי ספר, למשרדי ממשלה או שכבות חלשות. התחרות תועיל לכולם. אפילו באלמר הסכים לכך.
לפנייה לכתב/ת 
