הנגבי: "יש לבדוק את קבלת ההחלטות בפרשת שייחט"

רק כמה ימים לאחר שחגג צחי הנגבי את ההפתעה שרקם עם מינוי מפכ"ל חדש, התפוצצה פרשת "פאשלת החקירה" של רצח אולג שייחט - ושלחה גלי הדף במשטרה ובפרקליטות. הפרשה הזו, יודע השר לביטחון פנים, היא מהחמורות שנתגלו במחוז הצפוני - ובכלל.

בראיון ל-ynet מגדיר היום (ג') השר הנגבי את הפרשה כולה "דבר מצמרר, כשל שיש לבדוק אותו", אולם לדבריו אין לו לפי שעה כוונה להתערב בבדיקה עד לקבלת תוצאות התחקיר הראשוני. אף רשות, הוא מדגיש, כולל הפרקליטות והשב"כ - לא יכולים להיות פטורים מהבדיקה. 

ומה לגבי מהלך "הצערת המשטרה" ומינויו של המפכ"ל הבא, ניצב משה קראדי? "אני שלם עם ההחלטה שלי", מצהיר הנגבי, שמקווה ל"טלטלה במשטרה". ראיון.

השר הנגבי, האם המשטרה והפרקליטות מיהרו להגיש כתבי אישום בפרשת רצח החייל אולג שייחט, כאשר השב"כ סבר שלא מדובר באותה החולייה? יכול להיות שמישהו מיהר לסיים את החקירה כדי לצבור נקודות במירוץ המפכ"לות?

"צריך להפריד בין ההיבט המהותי לרכילות. אני לא מציע לערבב בין המירוץ למפכ"לות להחלטות גורליות כמו הגשת כתב אישום. ודאי זה לא היה השיקול של מי שבסוף החליט, שזו הפרקליטות. בהיבט המהותי, הנושא מאוד מעיק ולא ניתן לעבור עליו לסדר היום. אני חושב שאף אחת מהרשויות שמעורבות בו - השב"כ, המשטרה פרקליטות המדינה, אולי אפילו בית-המשפט - אינה פטורה מבחינה מדוקדקת של ההחלטות שנפלו אצלה, כדי להבין איפה היה הכשל".

כשל? אנשים חפים מפשע ישבו 9 חודשים בכלא, וכמעט נשלחו למאסר של שנים ארוכות.

"הנושא הזה מאוד מעיק, כי אילו לא הייתה אותה תקרית בצומת בית-רימון, ולא היו נלכדים אחרים, בגלל שהם היו מפסיקים את פעולתם או שהם היו עושים שימוש בנשק אחר, לאו דווקא בנשק של אולג שייחט ז"ל, אז יכול היה להיווצר מצב שמצד אחד, אנשים נשלחים אל מאחורי סורג ובריח למאסרי עולם, ומצד שני, חולייה של רוצחים הייתה מוסיפה לפעול, כאשר לא מצליחים לאתר את הקשר שבינה לבין רציחות אחרות.

"זה דבר שהוא לכשעצמו מאוד מאוד מצמרר, כי אנחנו תמיד יודעים שיכול להיות שיש מאסרי שווא. יכול להיות שלא בכל ההחלטות של בתי המשפט יש צדק. אבל כשנתקלים באופן מעשי במקרה כזה, אמיתי, ורואים בן אדם שיכול היה להיות במאסר עולם, אולי על לא עוול בכפו, זה ודאי דבר שמחייב בחינה".

זה מצדיק התערבות ישירה של השר הממונה - אתה?

"אני לא חושב שיש כרגע מקום להתערבות מיניסטריאלית. עורכים תחקירים, בודקים את הדברים, וגם החקירה כשלעצמה עוד לא הסתיימה. עדיין, כפי שאמר מפקד המחוז הצפוני, ניצב יעקב בורובסקי, יש שורה של סימני שאלה שמחייבים ניסיון להשיג תשובה. אבל התחקירים האלה יגיעו בוודאי גם לידיעתי - ואז אחליט אם יש צורך בפעולה נוספת שלי".

לאחרונה נראה שהיד קלה על ההדק בהוצאת צווי איסור פרסום. למה שמענו רק אתמול על הפרטים החדשים בפרשת שייחט? יש טענות לפיהן העיתוי אינו מקרי, וקשור לעובדה שהמירוץ למפכ"לות כבר מאחורינו, וכך גם בחירתה של עדנה ארבל כשופטת לעליון.

"יש פה שני נושאים שונים, הראשון מהותי והשני פרוצדורלי. אני לא יכול לנחש מה היו השיקולים המקצועיים או המבצעיים שהובילו להחלטה על סיום הצורך באיסור פרסום. אני לא מעריך שיש לכך קשר כלשהו, לא לעניין כינוס הוועדה לבחירת שופטים וגם לא לעניין ההחלטה בדבר זהות המפכ"ל. אני מתאר לעצמי שמדובר באיזושהי הסכמה בין הפרקליטות לבין צוות החקירה, שמרגע זה ואילך הסתיימו כל פעולות החקירה, שפרסום מוקדם עלול היה לפגוע בהם.

"באשר לעניין המהותי, אני באמת רואה לאחרונה יותר ויותר שימוש בכלי של צווי איסור הפרסום, אולי בגלל העובדה שלא נחשפתי לכלי הזה בעבר, כשלא כיהנתי בתפקידי הנוכחי. לאורך השנה בה אני מכהן אכן ראיתי לא פעם שימוש בכלי הזה, גם בהקשר של התיקים הפליליים, וגם בהקשרים של התחומים הביטחוניים, היותר מובהקים, במלחמה בטרור".

"צריך להפנות את השאלה לאנשי החקירות במשטרה. בסופו של דבר, הסוגייה מגיעה אל כותלי בית-המשפט. לעתים מדובר במהלך הכרחי, שבלעדיו החקירה תיפגע באופן אנוש. המשטרה חייבת למנוע זאת".

המשטרה זוכה לביקורת רבה על השימוש הרב שהיא עושה בצווים האלה. זכות הציבור לא לדעת?

"אני מבין שמה שמקומם את התקשורת זה הרצון שלא ייפגע הערך של זכות הציבור לדעת. אני חושב שהערך הזה הוא חשוב מאוד באופן עקרוני, אבל פחות חשוב העיתוי שבו הערך הזה מתממש, ולפעמים אין ברירה והוא מתממש באיחור של שבוע, שבועיים, חודש או חודשיים. בדרך כלל, ככל הזכור לי, צווי איסור פרסום הם מאוד זמניים. בסוף הציבור יודע".

"אם ניקח כדוגמה קלאסית את פרשת רצח שייחט, מה לא ידענו? הציבור לא ידע שהחולייה שאחד מחבריה נהרג ושניים אחרים נלכדו עשתה שימוש במתקפה שלה על רכב מג"ב באותו לילה בצומת בית-רימון בנשק של אולג שייחט. במה נפגעה זכות הציבור לדעת? בשום היבט. זה לא איזשהו דבר שאם היינו יודעים, מדינת ישראל הייתה באווירה אחרת והציבור היה מתנהג אחרת".

"אותו הדבר קרה לגבי החולייה בגבעה הצרפתית. היה צו איסור פרסום על העובדה שהירי על ג'ורג' חורי ועל ניר גיל שנפצע, נעשה באותו אקדח. זה כל הצו שהוצא. בסופו של דבר, לאחר שעצרו את האנשים, ניתן היה להבין מהם שאין יותר פרטים שניתן לדלות בחקירה הסמויה, ואפשר לעבור לחקירה הגלויה". 

שבוע לאחר בחירתו המפתיעה של המפכ"ל החדש, בעקבות כל הביקורת שהושמעה - אתה שלם עם הבחירה שלך?

"מאוד שלם. ככל שהזמן עובר אני שלם איתה יותר. אני לא יודע איך אפשר להיות שלם יותר מ-100 אחוזים, אבל אני רואה מתגובות הציבור, גם הציבור המקצועי, שמאוד מתלהב מההתפתחות הזו, וגם הציבור הרחב בכלל. כמובן לא כולו, זה טבעי, אבל הציבור שלא נגוע במעורבות כזו או אחרת, ואין לו אינטרס כזה או אחר, אני רואה שהוא שמח לסיכוי שיהיה במשטרה שינוי מוחשי, ושתהיה מעין טלטלה, לא דרמטית במיוחד, אבל טלטלה חשובה שתיתן אנרגיות ותיתן כוחות לכל הרבדים במשטרה".

ערב בחירת המפכ"ל החדש הבהירו שלושת מתוך מי שהסתמנו כמועמדים המובילים, כי יפרשו אם לא יתמנו. עכשיו הם חוזרים בהם - במה שכונה "מרד ניצבים". אתה מתכוון לכפות עליהם ללכת?

"המפכ"ל המיועד יצטרך להתלבט בדיוק בשאלה הזו - מה הוא מציע לאלה שלמעשה חשבו בשעתו לפרוש, ויש להם היום עניין להישאר ולשרת במשטרה. אני לא מתכוון להתערב, בוודאי לא בשלב הזה, ולא לראיין את הניצבים או לחדור לתוך ממלכה שאני חושב שהיא צריכה להיות בלעדית של המפכ"ל, כי המרכזיות שלו בתהליך הזה היא מאוד משמעותית בעיניי. אלה האנשים שהוא יצטרך לעבוד איתם. הוא יצטרך להרכיב את נבחרת החלומות שלו, וכמובן, המינוי בסוף הוא מינוי של שר, ועל פי החוק, אני הממנה ניצבים, החותמת הסופית, אבל זה הרגע שבו המפכ"ל מגבש את המנהיגות שלו, את המרות שלו".

ואם הוא יחליט להשאיר את השלושה?

"אז... אני לא אומר עכשיו שום דבר. אני לא רוצה לייעץ לו בשידור ישיר באינטרנט מה הוא צריך לעשות. אני לא אומר לו גם בארבע עיניים מה הוא צריך לעשות, ואני גם לא יודע מה הוא צריך לעשות".