שתף קטע נבחר
הכי מטוקבקות

    שושלת היין של משפחת תשבי

    שורשיה של משפחת תשבי משתרגים באדמת היין המקומית כבר מהמאה ה-19, עת נטע מיכאל תשבי את הגפנים הראשונות עבור הברון רוטשילד. מאה שנה אחר כך החל נינו יונתן לייצר גם יין ביקב שהקים והיום בנו של האחרון, גולן, הוא היינן המוביל של האחוזה המשפחתית

    יש בישראל מעט מאוד משפחות של כרמים ויין עם שורשים נטועים היטב כל-כך - בעומק של 120 שנה באדמת הארץ - כמו משפחת תשבי. אבי השושלת המקומית, מיכאל תשבי, נטע וטיפח גפנים בסוף המאה ה-19, עבור הברון רוטשילד, באדמות זכרון יעקב. מאה שנה אחר-כך, באמצע שנות ה-80 של המאה שעברה, החל נינו יונתן לייצר גם יין ביקב שהקים, והיום, בנו של זה, גולן, הוא היינן המוביל של האחוזה המשפחתית המצליחה.

     

    סיפור משפחתי שכזה, צריך וראוי לספר בכל הזדמנות. בשבוע שעבר, בנוכחות אורחים רבים, נחשפה התווית החדשה והמקורית של סדרת יינות "תשבי-אסטייט", שהיא רובה ככולה טקסט - סיפור השושלת. למען ישבעו אלה אשר עשו את כל הדרך ממרכז הארץ ועד ליקב, בחצי הדרך בין בנימינה לזכרון, נצלו ועושנו נתחי דגים ובשר על אש בוערת שהוזנה בענפי גפן יבשים. פטנט אשר לפחות על פי איכרי בורדו, מעניק לבשר ארומה מיוחדת.

     

    בצד כל אלה, הושקו גם שלושה יינות חדשים בסידרה. תשבי אסטייט סוביניון בלנק 2003 - אשר תסס איטית על שלושה שבועות במיכלי נירוסטה, למיצוי הפרי, ונתן יין פרחוני, הדרי, המדגדג נעימות באף, ומשרה אווירה טובה בפה. יין אשר בדרגת צינון מתאימה מהווה לגימה ארוכה ונהדרת בקיץ הישראלי המבקש נחמות. 45 שקלים לבקבוק.

     

    תשבי אסטייט ריזלינג 2003 - העשוי על טהרת הזן, מכרמים בגוש עציון, גם הוא יין המצייר ניחוחות ססגוניים של פרי טרופי, ארומה ורודה של אשכולית מתוקה ומשהו מלוני מפתה במיוחד. על החך, הוא נעים וקל. כייפי. 45 שקלים לבקבוק.

     

    תשבי אסטייט פינו נואר 2003 - עוד ועוד מנסים במקומות שונים בארץ לגדל את הענב הקפריזי הזה, הנותן יינות מן המעולים בעולם בחבל בורגוניה הצרפתי. ההצלחה לא תמיד רבה. גם כאשר התוצאה נעימה, זה לא פינו נואר. אצל תשבי, הוא התיישן משך חמישה חודשים בחביות עץ אלון צרפתי של 300 ליטרים, יש לו ניצוץ אדמדם נאה בכוס, אך ניחוחותיו וטעמיו אינם מגיעים רחוק. 75 שקלים לבקבוק.

     

    כך או כך, אחוזת היין של תשבי, אשר היקף הייצור השנתי שלה כבר מתקרב לתחום מיליון הבקבוקים בשנה, היא סיפור יין מקומי נהדר. ורק טענה אחת אמיתית יש למדור: מדוע שותק אלמביק (מזקקה) הנחושת הקוניאקי הנמצא ביקב? מדוע לא חוזר גולן תשבי ועושה מן הברנדי הניחוחי העשיר והטוב שעשה בעבר? התירוצים שלו (אין זמן... קשה...) לא מתקבלים.

     

    חדשות לבקרים

     

    כוסות רוח - המחזה היה מרשים. שני כדורי המתכת הכבדים (נבדקו אישית על ידי המדור) התעופפו אל עבר הזכוכית הדקה של כוס היין. בתוך שבריר שניה היה אמור להישמע קול נפץ - אך במקומו, ברגע ההתנגשות, בא צליל גבוה ונקי של זכוכית גאה, כמו ספגה רק הצלפת ציפורן קלה. הפלא הזה, אשר הודגם ב"דרך היין", הרשת המייבאת את הכוסות האלה, שייך לפיתוח של מדעני חברת  SCHOTT ZWIESEL, אשר הביאו לעולם חומר קריסטלי קשיח ועמיד יותר, צלול ונאה המכונה טריטאן. מי שעומד פעמים רבות מול כוסות שנשחקו-נסדקו-התנפצו ולבו דואב, באה לו אולי הגאולה. 150 שקלים לחצי תריסר כוסות (מחיר הכרות, רק החודש).

     

    יין בתערוכה - בפעם החמישית מארח מוזיאון ארץ-ישראל ברמת-אביב (ימים רביעי וחמישי השבוע), יריד של יינות ישראל אשר מארגן המגזין "יין וגורמה". חמושים בכוס שלופה, מוזמנים הבאים לטעום ממאות היינות השונים של עשרות היקבים, גדולים עד זעירים, לשוחח עם הייננים, ואף לרכוש במקום מן התוצרת. בין המשתתפים: כרמל, רמת הגולן, ברקן, בנימינה, צרעה, תשבי, רקנאטי, הרי גליל, נחשון, תבור, קלו-דה-גת, שורק, רוזנבאום, אלכסנדר ואחרים. מחיר הכניסה 45 שקלים.

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    מומלצים