הרוחות הרעות גורשו

בתל-אביב יש כידוע לא מעט פינות מקוללות שלא בדיוק מאירות פנים לבעלי מסעדות ובתי-קפה שמנסים להשתקע בהן. איכשהו תמיד יש יזמים אמיצים שחושבים שהם אלה שיצליחו לעשות את השינוי המיוחל ולהסיר את הקללה. אחת הפינות האלה היא הכתובת נחמני 22 בלב הסיטי. למרות המיקום המושלם - כיכר אלברט מול בית הפגודה המשופץ - אף עסק הזנה שנפתח בה לא רווה נחת (רשימה חלקית: תל-אביב הקטנה, קפה נחמני, אורז וגם מסעדת מולים). אנשי "אורז" אפילו שכרו "מנקה אנרגיות" לפני שחנכו את המקום, בתקווה שיטהר אותו מזכרונות רעים ומהרוחות של כל המוסדות הכושלים. אבל הנאחס דבק במקום וגם אנשי "אורז" הרימו ידיים. וכך עמדה הפינה, שהיא ללא ספק אחת היפות בעיר הלבנה, שוממה תקופה לא קצרה, עד שלאחרונה נגאלה משממונה על-ידי דניאלה קלפקה, שבעבר הנהיגה קייטרינג צמרת שהאביס את העשירון העליון.

דניאלה, שמתקמבקת אחרי פסק זמן ושינויים אישיים, התאהבה בפינה והחליטה להתעלם מעברה המפוקפק. היא והמעצבת אילה וייצברג יצרו את אחד המקומות היותר מוקפדים, מלבבים ואסתטיים בעיר - קיטש רומנטי מרנין מהסוג הלא מעיק והלא מוגזם: מנורות, טפטים וכלים עם הדפסים פרחוניים, והכול בטוב טעם (ושלא תעזו להחמיץ ביקור בשירותים).

דניאלה, בוגרת בתי-ספר נחשבים בצרפת ובארה"ב, בחרה להקים ביסטרו צרפתי, כולל נגיעות של פרובאנס. היא מציעה שתי עסקיות: הזולה (49 שקל) כוללת לחם, עיקרית ושתייה, וביותר יקרה (64) תקבלו גם מנה ראשונה. לחקר העסקית התחמשתי בחברתי הנצחית ויועצת הסתרים שלי מ' ק', שחגגה בדיוק יום הולדת מהסוג החצי עגול. מ' היא פרטנרית מושלמת לזלילה. בנוסף לשאר מעלותיה ושנינותה, היא גם בשלנית מעולה, שאוהבת לאלתר.

מ' לא הפסיקה להתפעל מהעיצוב: "סגנון רטרו פולני עדין מעורב במתיקות נוסח לורה אשלי, וכשיושבים במרפסת נדמה שאתה בברצלונה או בפאריז". אחרי שנרגעה מיהרה להתחבט בין ארבע מנות ראשונות. לנוכח השרב הקופח פסחנו על מרק היום (תפוחי אדמה וכרישה) והתרכזנו בסלט עלי ביבי ופירות אביב, שעוטר באגוזים והשתכשך בוויניגרט הדרים. הסלט "היה מצוין ומדויק", אמרה מ', שהתפעמה גם מהבורגול עם הגבינה הבולגרית, בעוד אני סובר שאפשר היה למתן טיפה את חריפותו, שנבעה מהשימוש בפלפל קאין הקטלני. את רשימת הפותחות חתם חציל קלוי מתובל ופיקנטי עם לבנה. "החצילים פשוט מושלמים. אחת המנות הראשונות הטובות שאכלתי בשנה האחרונה", הרעיפה מ' מחמאות.

בעיקריות ההיצע בהחלט נאה, וכל המנות נדיבות, מושקעות ואסתטיות. המבורגר הבית, עם 250 גרם בשר טחון, היה משובח - עסיסי, בשרני, עשוי כהלכה. גם הפוטטו צ'יפס שנלוו אליו הצטיינו - הם היו שחמחמים ופריכים כמו שצריך. קדירת העוף ביין לבן וזיתים היתה בסדר וזהו: העוף אמנם ספג את הטעמים, אבל לא המריא לשחקים. העוף מוגש עם פירה טעים ואוורירי, או עם פולנטה שמימית שעליה מומסות חמאה ומעט קונפיטורת משמש. הקוסקוס ירקות בזעפרן היה עדין וטעים (גרגרי הסולת היו קצת יבשים, לטעמי), אבל המנה בכללותה היתה חסרת אופי, וכדברי החוגגת: "היא לא תשאיר זיכרון במאגר הזכרונות הקולינרי שלי".

ואפרופו זכרונות: מביקורים קודמים שלי ב"דניאלה" אני זוכר לטובה גם את סלט חזה העוף בגריל עם פטריות ואפונת שלג - מנה אידיאלית לקיץ בלבנט וקלסית להלומי דיאטה - ואת כבדי העוף הנימוחים והמתקתקים במרסלה עם בצלצלי שאלוט מזוגגים.

מאחר ששנינו נאבקים בקלוריות, ויתרנו למרבה יגוננו על הדיזרטים. אם ניחנתם בגזרה דקיקה, או שלא אכפת לכם מהפיגורה, אתם חייבים לחרוג מהעסקית ולנסות את פירמידת השוקולד, עוגת השוקולד, העוגיות והקרפים. לא בכדי זכתה דניאלה בכינוי "מלכת המתוקים". מה שבטוח: היא הצליחה לגרש את הקללה ואת הרוחות הרעות מהפינה הקסומה הזאת, ואם תתמיד צפוי לנו מוסד בסטייל אירופי.

נ.ב.

הצעת שיפור קטנה לסיום: רצוי שדניאלה תרגיע-תכוונן-תאפס עוד טיפה את כפתור הטעמים - המנות עזות טעם, ולפעמים זה קצת מתוק/חריף מדי.

"דניאלה", רח' נחמני 22, ת"א

טלפון: 03-5602094

מחיר העסקית: 49 שקל, 64 שקל.

מטבח: בראסרי ים-תיכוני.

שעות: ב'–ה': 12.00–16.30.

ואם חורגים מהדיל: קינוחים נהדרים וכוס יין.

חנייה: ברחובות הסמוכים.

ציון : 9.