משלושה יוצא אחד

מבט מעמיק במשתתפי "כוכב נולד" מגלה הבדלים בין העונה הנוכחית לבין עונת הביכורים. בפעם הקודמת התמודדו, למשל (וכיכבו בשער "פנאי פלוס"), כברה קסאי ובוריס סולטנוב - היא עולה מאתיופיה, גרה בקריית מלאכי וכבר צברה הופעות במשלחות זמר מסביב לגלובוס, והוא עולה מחבר העמים עם סיפור קליטה עגמומי. מונית פיזור אחת הסיעה רביעייה מקריית גת (נינט טייב, התאומים שי וגיא אביזרוב ושי רביזדה), ומונית שנייה החזירה לאשדוד את לירז רחמין ובוריס סולטנוב ולבאר שבע את טל לופסקו. העונה הנוכחית מתהדרת בייצוג של צפון תל אביב: אלון ליטבק, יעל שחר, שירה חן, יעל פנדריך, מיכל רשף ומיקה שדה. החבורה הזו נאלצת להדוף את הטענות שהכל הגיע להם קל מדי, מוקדם מדי.

מיכל רשף: "בעונה שעברה לא שמעתי בכלל על קיום האודישנים. השנה התלבטתי אם לגשת בכלל, כי לא ידעתי אם אני עונה על מה שהם מחפשים".

למה? כי את לא סיפור סינדרלה נוסח נינט טייב? כי את בוגרת להקה צבאית מרמת אביב ג'?

רשף: "ראשית, אני מודעת לעובדה שבאתי מבית מבוסס, וכבר ראיתי בפורומים באינטרנט תגובות בנוסח 'אבא יעשה לך תקליט'. אז מצאתי את עצמי מלטשת כל מיני דברים בביוגרפיה שלי, כמו שאני מתל אביב ולא מרמת אביב ג'. שנית, לפחות שליש מהמתמודדים הם בוגרים של להקות צבאיות. אבל למישהי שהיא לא סיפור סינדרלה אסור לחלום? שלא לדבר על זה שההורים שלי עבדו קשה כל החיים כדי להגיע לאן שהגיעו".

ליטבק מסרב להתייחס למיקום הגיאוגרפי. "לא משנה מה המצב הסוציו אקונומי שלך, זה לא מה שקובע אם אתה יודע לשיר או לא. הרצון להצליח זה משהו שנולדים איתו, בין אם יש לך כפית זהב בפה או אין לך כלום. אם אתה לא רוצה להצליח לא תגיע לשום מקום בעולם, אפילו אם אבא שלך מיליונר". הוא הגיע לתחרות כי אמא שלו המליצה. "בשנה שעברה לא רציתי לגשת לאודישנים, השנה אמרתי אולי יצא מזה משהו, אם כי לא חשבתי שאעבור את האודישן הראשון. אנשים לא מאמינים, אבל יש לי הערכה עצמית מאוד נמוכה, אני לא אוהב מצלמות מול הפרצוף, ולא יודע מה לעשות כשזה קורה. ליד הפסנתר אני מרגיש יותר חופשי, ולכן ביצעתי איתו באודישן את 'נאחז באוויר'. בגלל זה אני נראה כל פעם בשוק כשאני עובר עוד שלב. מה שהרווחתי זה שנהיינו כולנו ממש חבר'ה".

ומייד הפכת לחתיך של הבנות ופצחת ברומן עם סשה גרישקוב?

"אני ממש לא רוצה להגיב על זה".

יעל שחר נולדה בראשון לציון וגדלה שם וגם ביישוב בת חפר. על השירות הצבאי ויתרה ובגיל 17 נחתה באילת, החלה לזמר באופן מקצועי בצוותי הווי שם הכירה את חברתה שירי מימון. "בשנה שעברה ניגשתי איתה לאודישנים, הגעתי ל-30 האחרונות אבל לא עברתי הלאה. זה היה שבועיים לפני שאבא שלי נפטר. כשניגשתי השנה, האודישן האחרון נפל בדיוק על יום השנה לפטירתו של אבא שלי, וכל הזמן החזקתי תמונה שלו ביד. אז אומנם עליתי לקבר רק למחרת, אבל ידעתי שזה משהו שהוא מאוד רצה שאעשה. שרתי באודישנים שבעה שירים שונים, וכל פעם שעברתי שלב לא האמנתי ובכיתי. כבר מזהים אותי ברחוב, יש תגובות טובות ומפרגנות וזה כיף. יש גם את חסרי הטאקט, כמו מישהי שאמרה לי שזיהתה שאני מ'כוכב נולד' בגלל הפזילה שלי. איזו פזילה? פשוט עד עכשיו לא ידעתי לאיזו מצלמה להסתכל".

רשף: "אנשים לא יאמינו עד כמה כולנו הפכנו לחברים ממש טובים. כולם דואגים לכולם. באחת החזרות הרגשתי רע ויעל פנדריך הביאה לי תה".

שחר: "צביקה הדר, יואב צפיר ועמוס בן דוד, ממש חיים את התוכנית".

אלון ליטבק: "אכפת להם באמת. לפני התוצאות, כשצביקה אומר לנו 'חבר'ה, זה לא סוף העולם', מרגיע אותנו ואומר 'אני אוהב את כולכם', הוא מתכוון לזה".

ומה יקרה במוצ"ש הקרוב? בסופו של דבר החגיגה תיגמר ומישהו מכם ילך הביתה.

שחר: "כל מי שהגיע לתחרות יודע שיש רק מנצח אחד. זה רק ספורט. אם נעלה - מה טוב. אם לא - לא נורא".

ליטבק: "מפחידה אותי העובדה שאני נמצא עם שתי פרפורמריות מדהימות, גם בצורה שהן מגישות שיר וגם בקול שלהן, אבל הלחץ האמיתי בטח יגיע ככל שנתקדם בחזרות".

רשף: "הכי פחדתי להתחרות מול מישהו שאני מכירה, כמו ציפי משהיד, שהיא חברה טובה והיינו יחד בלהקה שנה וחצי, או אתי ועקנין, שגם אותה אני מכירה מהלהקה. לסשה מאוד התחברתי בשלב האודישנים, אלון למד שנה מעלי בתיכון ובלהקה 'השכנים של צ'יץ'', והיינו באותו מדור בלהקות הצבאיות. מצד שני, יש בזה משהו מנחם, אם להפסיד אז לפחות למישהו שאני מחבבת ומאמינה שימשיך הלאה".

ליטבק: "זה קשה, כשאתה מגיע לתוכנית ויודע מראש ששניים מהאנשים שהיית תקוע להם חודשיים בתחת אומרים ביי ביי. בכיתי כמו תינוק כשיאיר ביטון עזב".

שחר: "כמו כל דבר בחיים, לוקחים סיכונים. מי שיגיד שהוא לא רצה לזכות, משקר, אבל צריך לקחת בחשבון שיכולה להיות נפילה. אם כי חשוב לא לחשוב על אפשרות כזאת במשך התחרות, כי זה מלחיץ ומקלקל".

ומה אומרת סשה, הדייט הטרייה של ליטבק?

"אני לא מוכנה להתייחס למה שקורה בינינו, אלה החיים הפרטיים שלי וכולם יודעים מה שהם יודעים".

ומה יקרה אם הוא ינופה מהתחרות? לא תתעורר קנאה ביניכם?

"אני לא דואגת, אני יודעת שהוא יעלה לשלב הבא".

יצאו בחוץ

חיכינו, חיכינו, וסוף סוף הגיעה הדרמה. דמעות נשפכו כמים בסינון האחרון של "כוכב נולד", ששלח את נטלי מרציאנו וליטל גבאי הביתה והשאיר אותנו עם החבורה שתתחיל להתמודד על תואר הכוכב. גבאי, אוחזת בטישו מרוח באיפור, יורה בטון נזעם: "נו, נורא כיף לי... ברור שאני מבואסת! אדבר איתך בהזדמנות אחרת, כשאהיה זמרת מפורסמת".

גם מרציאנו אחזה בטישו ומחתה דמעות, אבל היתה הרבה יותר רגועה: "בטח שזה מבאס. אני יודעת שלא הייתי טובה, אין מה לעשות, מתאים לי להיות על במה לבד, אני לא בנויה לשירה קבוצתית. אני בוכה כאן בעיקר כי אני נפרדת מהאנשים המקסימים שהכרתי. אבוא לראות אותם בתחרויות".

מההפקה דווקא ידעו לספר שמנכ"ל "אן.אם.סי" התקשר למרציאנו וקבע איתה פגישה. מרציאנו הסתפקה ב"אין תגובה".

ועוד משהו קטן. לצופים בבית נראה צביקה הדר כתמול שלשום, אבל מי שהיה באולפן הבחין בכף רגלו החבושה. הוא נפל באותו בוקר במדרגות ביתו, נפילה שהסתיימה ב-12 תפרים.

הדר, איך אתה מרגיש?

"כאבי תופת".

שיהיה בריא.

התקנון

העונה השנייה של "כוכב נולד" תיזכר בזכות הכללים המסובכים והלא מובנים שלה. למערכת הגיע עידכון מספר מי יודע כמה לגבי החוקים הנזילים.

כל מה שאנחנו יכולים להבטיח, בלי נדר, הוא שהכללים האלה תקפים לשבע התוכניות הבאות. להלן השינויים:

- צוות השופטים הולך הביתה. רוני, צדי ובעיקר ריקי כבר לא יהיו שם והקהל ישפוט באופן בלעדי.

- בכל תוכנית יתחרו ראש בראש שלושה מתמודדים.

- הזוכה במקום הראשון יעלה לשלב חצי הגמר.

- הזוכה במקום השני יישלח לסל המיחזור. בסוף שלב הראש בראש יוכל הקהל לבחור מי מהם יחזור לתחרות.

- הזוכה במקום השלישי הולך הביתה.

- ההכרזה על הזוכה תיעשה ביום שישי בערב בתום התוכנית, ולא במוצ"ש.

- הקווים ייפתחו להצבעה ביום שישי ב-16.30 וייסגרו בתום התוכנית. החלטה תמוהה משהו, לאפשר לקהל להצביע עוד לפני שהוא שמע צליל אחד.