אל ג'זירה: "סכנין נלחמה בגזענות"
רשת הלווין הקטארית התייחסה בהרחבה לזכייתה ההיסטורית של בני סכנין בגביע המדינה. ראש עיריית סכנין, מוחמד בשיר, אמר לרשת לפני המשחק: "הזכייה תהיה חשובה, אבל יותר חשוב שתוקם מדינה פלסטינית בגבולות 1967"
כצפוי, עורר גמר גביע המדינה וזכייתה ההיסטורית של בני סכנין עניין רב בכלי התקשורת הערבי הגדול ביותר כיום - רשת הלווין הקטארית הגדולה, "אל-ג'זירה", שסיקרה בהרחבה ודנה בהקשרים הפוליטיים של המשחק, תוך הצנעת התוצאה ומה שקרה על כר הדשא.
הערוצים המרכזיים הגדולים כמו "אל-שרק אל-אוסט", "אל-חיאת" ו"אל-אהראם" בחרו להתעלם, כמו גם רוב האתרים הפלסטינים ברשת. הכותרת של הכתבה באתר האינטרנט של "אל-ג'זירה" הייתה: "קבוצה ערבית נלחמת בגזענות וזוכה בגביע המדינה בכדורגל בישראל".
החגיגות בסכנין הלילה (צילום: גיל נחושתן)
עוד לפני המשחק התראיין ראש עיריית סכנין, מוחמד בשיר, לרשת הקטארית, ולא בחל ביצירת קשר ברור וישיר בין פוליטקה לספורט. "זכייה בגביע המדינה בישראל תהיה הישג גדול אולם הניצחון האמיתי הוא כאשר תוקם מדינה פלסטינית בשטחים הכבושים משנת 1967 ובירתה תהיה ירושלים", אמר באשיר, עוד לפני שהרבבות מילאו את הרחוב הראשי של סכנין וחגגו עם הגביע.
בכתבה שסיכמה את דרכה של הקבוצה עד לזכייה בגביע, נאמר: "הישג אדיר זה של הקבוצה הערבית הושג למרות קשיים רבים ומכשולים, שכן קבוצה זו מחזיקה בתקציב הנמוך ביותר בין הקבוצות המשתתפות בליגת הכדורגל הישראלית. הקבוצה לא מחזיקה ברשותה מגרש משלה, והיא חשופה למסע גזעני, אולם כל הדברים האלה לא הגבילו את שאיפותיה של הקבוצה שהתאמצה להשיג ניצחון שיהיה בעל משמעות רבה שתחרוג מגבולות הספורט. קבוצת הכדורגל של סכנין היא הקבוצה הערבית הראשונה שמגיעה לגמר גביע המדינה בכדורגל. הקבוצה מורכבת משנים-עשר שחקנים ערבים, שבעה שחקנים יהודים וארבעה שחקנים זרים".
עבאס סואן עם הגביע (צילום: אלי אלגרט)
בעיתון הפלסטיני "אל-קודס אל-ערבי" היוצא בלונדון, כתב זוהיר אנדראוס, שהינו עורך העיתון הערבי-ישראלי "כול אל-ערב", ובעצמו אזרח ערבי ישראלי, שהקבוצה הערבית זכתה למרות שלה התקציב הקטן ביותר בליגה הישראלית ואין לה מגרש ביתי והם חשופים לגזענות. הוא מציין כי רוב האוהדים במשחק הגמר היו ערבים מכפרים וישובים ערביים בשטחי 48 וקראו "אללה אכבר".
יש לציין כי האירועים ברפיח אתמול, בהם נהרגו 20 פלסטינים, וכן האווירה הכללית, תרמו מן הסתם ל"העדר פירגון" מצד התקשורת הערבית לפעילויות תרבותיות וספורטיביות בין יהודים וערבים שנעדרות מאבק אלים.
