שתף קטע נבחר
הכי מטוקבקות

    המדריך המלא להגשת תביעה רפואית

    למרות התנגדות הממסד הרפואי וחברות הביטוח עלה מספר התביעות הרפואיות בישראל במאות אחוזים. שושנה חן מסבירה את התופעה, בודקת מי נגד מי בענף הרשלנות הרפואית, וכמה יעלה לכם להגיש תביעה. מורה נבוכים

    בעבר התהלכו בחוגים הרפואיים בדיחות מורבידיות, שטענו שאם כבר לפשל מול חולים, זול יותר לפשל עד מוות מאשר להשאיר את הפשלה בחיים. עכשיו, בעקבות פסיקה של בית המשפט העליון, התהפכה הקערה על פיה. בית המשפט פסק כי הרופא שנכח בלידתו של תינוק שנפטר במהלכה יפצה את הוריו על השנים האבודות של חייו. הסכום טרם נפסק - אבל ברור שמדובר במפנה בתחום תביעות הרשלנות הרפואית.

     

    "אובדן כושר השתכרות מהווה את אחד המרכיבים המשמעותיים במתן פיצויים לנפגעי תאונות דרכים", מסביר ד”ר אסף יעקב, מרצה בכיר וחוקר רשלנות רפואית מהמרכז הבינתחומי בהרצליה. "עד כה, משפחתו של מי שמת עקב רשלנות רפואית לא יכלה לקבל פיצויים על השנים שהיה חי לו לא היה מקבל את הטיפול הלקוי. שיעור הפיצויים שאפשר היה לקבל על תינוק שמת בלידתו, למשל, היו נמוכים יחסית. עכשיו, כשיהיה פיצוי על השנים האבודות, תשתנה התמונה לחלוטין".

     

    מספר התביעות על רשלנות רפואית המוגשות בישראל הולך וגדל עם השנים. עדיין לא הגענו לרמה של ארצות-הברית, שבחלק ממדינותיה נוירוכירוגים וגינקולוגים אינם יכולים להשיג ביטוח רפואי לפני שיספקו נתון מדויק על מספר התביעות שהוגשו נגדם, אבל לדברי עוד טליה חלמיש-שני, האחראית על חטיבת הרשלנות הרפואית בחברת הביטוח 'מדנס', מדי שנה חלה עלייה של מאות אחוזים במספר התביעות. לדבריה, מספר תביעות הרשלנות הרפואית בישראל מסתכם כיום בכמה אלפים בשנה. עם זאת, רופאים בכירים מעריכים את מספרן בכ-12 אלף תביעות בשנה.

     

    לא פלא שחברות הביטוח בלחץ. במסגרת הצעת חוק ההסדרים הוקמה ועדה משותפת למשרד המשפטים והאוצר, בראשות המשנה ליועץ המשפטי לממשלה, עו"ד טנה שפניץ, שהמליצה להגביל את סכומי הפיצויים בתביעות רשלנות רפואית - הצעה שזכתה לחיבוק חם מצד הממסד הרפואי וחברות הביטוח ולהתנגדות עזה מצד עורכי הדין המתמחים בתחום. במקביל, משרד המשפטים העלה לסדר היום הצעה לקיצור תקופת ההתיישנות החלה על רשלנות רפואית, שעומדת כיום על 25 שנה. גם יוזמה זו זוכה להתנגדות סוערת.

     

    רפואה מגוננת או רפואה זהירה?

     

    מה מביא לפריחת התביעות הרפואיות? הגורם העיקרי הוא מודעות הצרכנים - כלומר המטופלים - לזכויותיהם, תהליך שהחל עם חקיקת חוק זכויות החולה ב-96'. "העלייה במספר התביעות נובעת ממודעות גוברת של הציבור לזכויותיו ולא מהעובדה שהרופאים פחות מיומנים", טוענת אורנה כהן, דוברת ההסתדרות הרפואית. "אולי אפילו להיפך - יש ירידה משמעותית במספר התקלות והתאונות הרפואיות הודות לפעילות אינטנסיבית בתחום אבטחת איכות ושיפור הטיפול".

     

    גם לסכומים הגבוהים הנפסקים לזוכים משפיעים על ההחלטה להגיש תביעה - הסכום הגדול ביותר שנפסק בישראל בתביעות רפואיות עד כה היה 12 מיליון שקל לעורך דין מירושלים שנפגע במוחו במהלך ניתוח. "כל אחד חושב שהוא 'יעשה את הקופה' עם התביעה שלו, ושוכח את הסיכוי להיכשל ולהישאר עם ההוצאות", טוענת ד”ר פוריה שחף, רופאת משפחה ומנהלת מחלקת סיכונים בשירותי בריאות כללית.

     

    תופעה אחרת היא הרפואה המוגננת. בארצות-הברית מעריכים שכמעט צילום אחד מבין כל חמישה צילומי רנטגן נעשה בעיקר כדי לגונן על הרופא מתביעה. את הניצנים לתופעה הזו אנחנו מתחילים לגלות בארץ בעיקר בתחום המיילדות. אין שום הצדקה רפואית למסה של אולטרה-סאונדים שעוברת האישה הישראלית.

     

    "אין דבר כזה, רפואה מגוננת", מוחה עו"ד יונתן דיוויס, יו"ר ועדת רפואה ומשפט בלשכת עורכי הדין. "זהו מיתוס שהמציאו הרופאים בטענה שריבוי התביעות מגדיל את מספר הבדיקות המיותרות. הרפואה שהם מכנים מגוננת היא רפואה זהירה. לאנשים יש זכות על גופם ויש להם זכות לדעת הכל".

     

    לדברי ד"ר יעקב מהמרכז הבינתחומי, גישתם של בתי המשפט לנושא מהווה סיבה נוספת לעלייה בכמות התביעות. בתי המשפט פיתחו פיתוחים משפטיים בנושא עזרה לתובעים לזכות בתביעות רפואיות, כמו הקלה בנטלי הראיה. בדרך כלל תובע צריך להוכיח שתביעתו נכונה בלמעלה מ-50%, אבל כשמדובר ברשלנות רפואית בית המשפט נוטה להפוך את נטל הראיה. התובע לא צריך להוכיח שהיתה רשלנות - בית החולים או הרופא הם אלה שצריכים להוכיח שלא היתה רשלנות כזו. אם הם לא מצליחים, הם מפסידים בתביעה.

     

    לטובת אלה השוקלים הגשת תביעה על רשלנות רפואית, הנה כמה שאלות ותשובות שכיחות בתחום:

     

    מהי תביעת רשלנות רפואית?

     

    תביעות רשלנות רפואית מחולקות לסוגים שונים, בעלי היבטים וצרכי הוכחה שונים: הסוג נקבע על פי הנכות שנגרמה, מספר ימי האשפוז, גיל הנפגע, הפסדי שכר, וההוצאות שנגרמו לחולה עקב הטיפול הרפואי הלקוי.

     

    "תביעה על רשלנות רפואית היא תביעת נזיקין לפיצוי בגין נזקי גוף שנגרמו עקב טיפול רפואי כושל, שבו הפר הרופא או המוסד הרפואי חובת זהירות - שאלמלא הפרתה לא היה מתרחש הנזק או שלא היה מוחמר", מסביר עו"ד דיוויס. על מנת להוכיח את התביעה על התובע לעמוד במספר תנאים: צריך להוכיח קיומה של חובת זהירות, את הפרת החובה, וקשר סיבתי בין הפרת החובה לנזק.

     

    אם רופא המשפחה, למשל, נותן אנטיביוטיקה שלפי הוראת היצרן יש לקחת במשך עשרה ימים, ואילו הוא מורה לקחת אותה שלושה ימים בלבד - הוא מפר את חובת הזהירות המוטלת עליו. אם לאחר הטיפול האנטיביוטי אין שיפור במצב החולה, ורופא המשפחה לא מתייעץ עם מומחה או מפנה את החולה למומחה, גם בכך יש הפרה של חובת הזהירות, אבל אין בכך רשלנות. הרשלנות מתקיימת רק כאשר נגרם נזק לחולה - אם היתה הידרדרות במצבו והוא לא הופנה לחדר מיון או למומחה ונגרם לו נזק בלתי הפיך, יש כאן רשלנות רפואית.

     

    מה הסיכוי לזכות בתביעה רפואית?

     

    על פי נתוני חברת הביטוח 'מדנס' 25% מהתביעות המוגשות בגין רשלנות רפואית נמחקות, ו-57% מסתיימות בפשרה או בפסק דין לטובת התובעים. בשנים האחרונות קיימת נטייה ברורה של חברות הביטוח להגיע לפשרה, בגלל המודעות לשינוי שחל בעמדות בתי המשפט, ולסכומים הגבוהים שהוא בדרך כלל פוסק כפיצוי.

     

    באיזה תחום מוגשות רוב התביעות?

     

    נושא ההריון והלידה מוביל במספר התביעות הרפואיות המוגשות בו, בישראל ובארצות-הברית. מספרן של הלידות גדול יותר מכל ניתוח אחר, ובהתאם לכך גדל גם הסיכוי להיפגע. לידה נתפסת כאירוע משמח ונורמלי, וכשהיא מסתיימת במוות או בפגיעה הנזק הוא אדיר ומתמשך. רוב התביעות הן על פגיעה בילוד בזמן הלידה, מצוקה עוברית שלא התגלתה בזמן ועל לידות עם התערבות מכשירית שלא נעשתה כראוי. כמות נמוכה יותר של תביעות מוגשת על פגיעה באם, כמו שטפי דם או כריתת רחם.

     

    מנגד, בתחום האונקולוגיה כמעט שלא מוגשות תביעות רפואיות, מאחר שסיכויי ההישרדות של החולה נמוכים מהממוצע. ככלל, יורשיו של אדם שמת ממעטים להגיש תביעות רפואיות, לעומת חולים שניזוקו ונשארו בחיים.

     

    האם יש קשר שתיקה בין הרופאים?

     

    כאשר מוגשת תביעה בעניין רפואי קיימת חובה לצרף אליה חוות דעת של מומחה בתחום בו נגרם הנזק. הגשת חוות הדעת היא תנאי להגשת התביעה, והמומחה גם ייקרא להעיד בבית המשפט. בעבר נפוצו סיפורים רבים על קשר השתיקה של הרופאים, שאינם מוכנים להעיד איש נגד עמיתו. קשר השתיקה של הרופאים השתנה מהותית בחמש השנים האחרונות, אומרת אתי שילינג, דוברת קופת חולים כללית. רופאים שלנו מעידים כנגד רופאים אחרים של בתי החולים שלנו. זאת למרות שמעדויות רבות עולה כי המצב בשטח שונה.

     

    כיום קיים קשר השתיקה בעיקר בשורה של תחומים הנחשבים לגילדות סגורות. קשה יותר להשיג רופאים שיעידו נגד עמיתיהם בתחומים כמו אולטרה-סאונד, נוירוכירוגיה וניתוחי לב, אומר עוד דיוויס. לפעמים הפתרון לכך הוא הבאת מומחה מחול, על העלות הגבוהה הכרוכה בכך.

     

    דו"ח של רופא מומחה ישראלי עולה 4,000-1,000 דולר, ויש צורך בשניים עד שלשוה דוחות לפחות בתיק. על העדות עצמה משלמים 8,000-3,000 דולר נוספים, כשגיניקולוגים, כירורגים ופלסטיקאים נוטים לגבות סכומים גבוהים יותר.

     

    מול מי מגישים את התביעה הרפואית?

     

    מגיש התביעה הרפואית עומד מול הרופא והמוסד שטיפלו בו ועורכי דינם. בדרך כלל יעורבו בתהליך גם אנשי אם.אר.אם, החברה לניהול סיכונים ברפואה, השייכת לחברת הביטוח מדנס, המבטחת 60% מרופאי המוסדות הרפואיים בישראל ו-90% מרופאי ישראל. מדובר במונופול שאנחנו משלמים תמורתו, אומר רופא בכיר. היעדר התחרות משפיע על דמי הביטוח הגבוהים של הרופאים לא פחות מריבוי התביעות.

     

    ההתקשרות של ארגון רופאי המדינה עם מדנס נבדקה ועמדה במבחן משפטי. בית המשפט המחוזי בירושלים פסק שההסכם תקף וכי אין צורך במכרז, נמסר מההסתדרות הרפואית בישראל. הסיבה שאין תחרות היא שמדובר בתחום בסיכון גבוה, טוענת חלמיש-שני ממדנס. אף מבטח ישראלי לא יקח על עצמו ביטוח רפואי בלי מבטחי משנה מהעולם, ואין מבטחי משנה פרט לאלו המלווים אותנו.

     

    מה חשוב לגייס לפני הגשת התביעה?

     

    השלב הראשון הוא איסוף כל המסמכים הרפואיים הרלבנטיים שבידי כל מי שטיפל בחולה. על פי חוק, אם המטופל או בא כוחו מבקשים ומצרפים כתב ויתור על סודיות רפואית חייב המוסד הרפואי שבו טופל החולה לשחרר צילומים של כל התיעוד הרפואי שבידו. אי המצאת התיעוד הרפואי מהווה עבירה פלילית. בתי חולים רבים וקופות החולים מתנים את אספקת המסמכים בתשלום, שעל פי הנחיות משרד הבריאות לא יעלה על 160 שקל. בפועל משלמים מטופלים רבים מאות שקלים תמורת מסמכים רפואיים. שחזור תיק רפואי עולה 1,000-700 שקל בממוצע, מעריך דרור גלנצמן מרפואון, שעוסק באיסוף מסמכים רפואיים כבר 11 שנה.

     

    אם מסמכים מסוימים או ממצאי בדיקות נעלמים מהתיק הרפואי, יכול בית המשפט להטיל את האחריות לכך על בית החולים, שחייב לשמור מסמכים רפואיים תקופות ממושכות. מסמכי חדר מיון צריכים להישמר שבע שנים, צילומי רנטגן ובדיקות א.ק.ג 10 שנים, וגליונות סיכום מחלה אמורים להישמר בארכיוני בית החולים 100 שנה.

     

    עו"ד דיוויס מייעץ למטופל החושד ברשלנות רפואית בטיפול בו לבצע תרשומת מדויקת ומפורטת של הסיטואציה בזמן אמת, ולהעביר תלונה בכתב להנהלת בית החולים או (במקרים חמורים) למשרד הבריאות. בכל בית חולים יש מנהל סיכונים, האחראי על הטיפול בתביעות משפטיות. לפעמים פניה כזו עשויה לחולל נפלאות, מאחר שאף בית חולים לא שש לתביעה.

     

    מהו תהליך הגשת התביעה הרפואית?

     

    אחרי איסוף החומר יפנה העורך דין את המסמכים למומחה רפואי שמהווה מסננת ראשונית. לאחר מכן יעריך עורך הדין את סיכויי הצלחת התביעה ויחליט אם הוא לוקח את התיק. עורכי הדין נוטים לסנן בקפדנות את התיקים שהם מטפלים בהם, ולו בגלל העובדה שעל תבוסה בבית המשפט נהוג שלא לשלם שכר טרחה.

     

    כמה עולה להגיש תביעה רפואית?

     

    לעתים ההוצאות הכרוכות בהגשת התביעה עלולות להשתוות או אפילו לעלות על סכום הכסף שייפסק לתובע - ואז התביעה לא כדאית. העלויות מתחילות בחוות הדעת היקרות של המומחים, ובנוסף לכך קיימת אגרת תביעה, כ-2.5% מהסכום הנתבע. אם התביעה נדחית או נמחקת התובע נושא בעלות זו, ומכיוון שאין היום חובה לפרט את סכום התביעה, מומלץ שלא לעשות זאת.

     

    לכך יש להוסיף כמובן את שכר הטרחה של עורכי הדין, שבתביעות רפואיות מקובל לגבותו באחוזים מהסכום שנפסק לתובע בפסק דין או בפשרה. השכר המקובל הוא 22%-15% מסכום הפיצויים הכולל, לפי השלב בו הסתיימה התביעה. כשמגיעים לפשרה לפני הדיון בראיות, למשל, מקובל לשלם 17.5%.

     

    להבדיל מתביעות על תאונות דרכים, בהן מקובל להקדים תשלומים על חשבון הפיצויים הסופיים, בתביעות רשלנות רפואית אין תשלומים מוקדמים, להוציא תשלומים מביטוח-לאומי או רשויות אחרות. התובע חייב לשאת בחלק מהעלויות מכיסו במהלך המשפט.

     

    כמה זמן נמשך הטיפול בתביעה רפואית?

     

    תביעות רשלנות רפואית הן בדרך כלל ארוכות ומתמשכות. תהליך גיבוש התביעה מתחיל בדרך כלל שנתיים-שלוש מגרימת הנזק, אומרת ד”ר שחף משירותי בריאות כללית. אחר כך יש להביא בחשבון שנה-שנתיים לגלגול התביעה מול עורכי הדין ואיסוף המסמכים. גם מקרה קל לכאורה להוכחה ימשך שלוש-ארבע שנים, כשמשך הזמן הממוצע הוא 8-7 שנים.

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    צילום: גטי אימג' בנק ישראל
    בשנים האחרונות קיימת נטייה ברורה של חברות הביטוח להגיע לפשרה
    צילום: גטי אימג' בנק ישראל
    צילום: סי די בנק
    "אין דבר כזה רפואה מגוננת. יש רפואה זהירה"
    צילום: סי די בנק
    ד"ר רק שאלה
    מחשבוני בריאות
    פורומים רפואיים
    מומלצים