הבנקים: צימצום בהיקף חשבונות קורבנות השואה

היקף החשבונות הרדומים של קורבנות השואה בבנקים בישראל צומצם באופן משמעותי בחודשים האחרונים. כך עולה מדו"חות בנק מרכנתיל, שפורסמו השבוע.

ועדת החקירה לאיתור חשבונות רדומים של קורבנות השואה פרסמה את טיוטת הדו"ח שלה בחודש יוני שעבר. לפי הטיוטא, היקף החשבונות בבנקים בישראל הסתכם בכ-750 מיליון שקל.

לפי מימצאי הוועדה, היקף אותם חשבונות בבנק מרכנתיל הסתכם בכ-26 מיליון שקל. אך בדו"חות מרכנתיל כתב הבנק, בחודש מאי קיבל מכתב נוסף מהוועדה, שבו צוין, כי היקף החשבונות הללו מסתכם באלפי שקלים בודדים בלבד. על פי הערכות במערכת הפיננסית, היקף החשבונות הרדומים של קורבנות השואה בבנקים האחרים צומצם אף הוא בשיעור משמעותי.

רקע: בחודש פברואר 2000 מינתה הכנסת ועדת חקירה פרלמנטרית לאיתור והשבת נכסים של נספי השואה. בין היתר החליטה הוועדה, בראשות חכ קולט אביטל (עבודה), על בחינת החשבונות הרדומים בבנקים ומינתה לשם כך צוותי בדיקה בחמישה בנקים בראשות עו"ד צבי ברק. עבודת הבדיקה התייחסה לשנים 1939-1945.

ביוני 2003 העבירה הוועדה לתגובת הבנקים את טיוטת הדו"ח עם מימצאי הבדיקה. לפי אותה טיוטא, בבנקים בישראל יש חשבונות רדומים של קורבנות השואה בהיקף של 750 מיליון שקל, כאשר מרבית הסכום, כ-500 מיליון שקל, נמצא בחשבונות בבנק לאומי.

בבנקים דחו על הסף את מימצאי הוועדה וטענו, כי יש טעות גסה בבדיקה, וכי מדובר בכמה מאות חשבונות בלבד בהיקפים כספיים נמוכים בהרבה. בחודשים האחרונים התקיימו מספר דיונים סוערים בנושא זה, כאשר עוד רם כספי מייצג את בנק לאומי, ומולו עומד רו"ח יהודה ברלב, שריכז את הבדיקה בבנק לאומי.

ברלב ורואי החשבון האחרים המליצו, כי הנוסחה לחישוב שווי הכסף בערכים של ימינו תהיה הצמדה למדד מ-1939 בתוספת ריבית שנתית של 4%, כפי שנקבע על-ידי ועדת וולקר, שבדקה את החשבונות בבנקים השוויצריים. לשיטת הבנקים, יש לחשב את החבות רק מ-1948 בתוספת ריבית של 2%. ההפרשים בחבות הבנקים בין שתי השיטות הם עצומים.

אחת הסיבות האפשריות לירידה החדה בחבות הבנקים הצפויה היא ההנחיה שהוציא ברק לרואי החשבון הבודקים, לפיה יש לשערך את חבות הבנקים בהתאם לשיטה אותה הציעו הבנקים.

זאת, למרות מחאתם של ארבעה מתוך חמשת משרדי רואי החשבון, שראו בהנחיה הפרה של הוראות מסמך העקרונות לפיו עבדו. עד כה לא הוגש הדו"ח הסופי של הוועדה.