שוויץ שלא הכרנו

העיר הנוצרית העתיקה ביותר בשוויץ

סיון היא עיר תעשייתית בת 27 אלף תושבים, שנחשבת לעיר הנוצרית העתיקה ביותר בשוויץ (מוזכרת כבר בשנת 377 לספירה). הכי מעניין לבקר כאן בעיר העתיקה, שמעליה ניצבת כנסיית ואלר מהמאה ה-12. בכנסיה, בה מנגן האורגן העתיק ביותר בעולם, ציורי קיר יפים. רובם, למרבה הצער, דהו ברבות השנים, אבל המקום עובר עכשיו שיפוץ במיליוני פרנקים.

על הפסגה ממול מגובבים שרידי טירת טורביון שהוקמה במאה ה-13. שתי נקודות אלה, הכנסיה ואתר הטירה, צופות על העיר והעמק, על כרמי הגפנים ונהר הרון ועל רכסי ההרים שמסביב, המרהיבים ביופיים גם כשהם מכוסים שלג וגם בעונת האביב והקיץ.

מכנסיית ואלר כדאי לרדת למרכז העיר העתיקה דרך הסימטאות הצרות, שבשוליהן מבנים בסגנונות שונים עם עיטורים מתקופות שונות. במרכז העיר ניצבת קתדרלת נוטרדאם דה-גלאריה. לפני כמה שנים, בעת שהוחלט לערוך בה שיפוצים ולהתקין מערכת מיזוג, התגלו מתחת לקתדרלה שרידים של עיר רומית, עם תשתיות ביוב סגורות וארכיטקטורה מרשימה. כמה עשרות מטרים מהקתדרלה ניצב בית העיריה שנבנה בשנת 1660. במרומו שעון אסטרונומי ועל דלת הכניסה העשויה עץ יש עיטורים הלקוחים מסיפורי התנ"ך.

טיסה וארוחת ערב

אחרי ששחקתם את הנעליים בסימטאות תרצו בוודאי להמריא לגבהים חדשים. אין בעיה. גולת הכותרת של הטיול: טיסה במטוס קל מעל לאלפים - ה'אלפיין תור'. שדה התעופה של סיון הוא אחד הפעילים ביותר בשוויץ למטוסים קלים. מספר חברות פועלות בו ומציעות טיסות של 30, 45, 60 ו-120 דקות. הנתיבים עוברים מעל המון-בלאן, יונגפראו וקרחון אלאטש, מטרהורן, סכר דיסנס הענק (הגבוה ביותר בעולם) ועוד. הטיסות מתבצעות במטוסי ססנה או רובין, עם מושבים לשנים או שלושה נוסעים, מלבד הטייס. המחיר לטיסה של 45 דקות במטוס המיועד לשלושה נוסעים - 290 פרנק שוויצרי (כ-350 שקלים לאדם). שווה? כל רגע. ביום עם ראות טובה זו חוויה מהממת.

אחרי הטיסה, אפשר לצאת להפלגה. נכון, אין באזור ים, אין גם אגם, והפלגה בנהר הרון היא לא בדיוק על סדר היום. מדובר בהפלגה באגם התת-קרקעי סן לאונרד, הנחשב לארוך ביותר באירופה, כ-300 מטר. שווה מאוד לרדת למעבה האדמה, מה גם שמחיר ההפלגה אינו גבוה: בין 3 פרנקים לילד עד 10 פרנקים למבוגר. מה שנכון, במקומות אחרים באירופה יש מערות יפות בהרבה (אן סור לס בבלגיה, פוסטוינה בסלובניה).

ארוחה לא לשומרי משקל

ארוחת ערב אפשר לאכול באחת המסעדות בעיירה אוולאן, בחבל הנושא את אותו שם ונמצא במרחק חצי שעה נסיעה מסיון. העיירה אוולאן עצרה מלכת לפני כמה מאות שנים. הבתים שם נשארו כפי שנבנו אז, תושבי המקום נוהגים להתלבש בבגדים המסורתיים, לעבד את אדמותיהם כפי שעשו מאות בשנים לפני, וגם לבשל על האש, ממש כמו פעם.

ארוחת הערב לא מיועדת למי שמחפש לשמור על משקל. לא הלחם העשיר וגם לא הראקלט, מנת גבינה המותכת על האש ומוגשת בלווית תפודים. ראקלט אפשר לעשות בכל מקום, אבל זה מהגבינה המיוצרת באזור ואלה הוא הטוב שבהם, האוריגינל. כל כך פשוט, כל כך טעים וכל כך משמין. מה ליד? חמוצים מקומיים ויין נהדר. מי צריך יותר.

המצפון מציק אחרי הארוחה? תמתינו לבוקר וצאו להשתתף בשלל הפעילויות האתגריות שיש באזור זה, בו פזורים מאות קילומטרים של מסלולי הליכה ואופניים, מסלול רפטינג, אתר למצנחי רחיפה ועוד ריגושי קיץ.

רובוטים מהמאה ה-18

לסיון אפשר להגיע ישירות ברכבת מז'נבה, בפחות משעתיים, אבל את הטיול בקנטון ואלה כדאי לשלב עם עוד כמה אתרים בדרך. אחד מהם הוא העיר נוישאטל, שביקור בה מחייב להיכנס למוזיאון להיסטוריה ואמנות, כדי לראות את 'שלושת האוטומטים'. מדובר בשלוש בובות גדולות המופעלות באמצעות מנגנונים מורכבים ביותר. בובה אחת היא של סופר, אחת של נגנית קלידים והשלישית של מאייר. הבובה הראשונה כותבת על דף נייר כמה משפטים שתוכנתו מראש, וניתן גם לתכנת עבורה משפטים נוספים. הבובה השנייה מנגנת קטעים מיצירות ואילו השלישית מציירת ציורים שונים, כאשר אחרי כל שרבוט על הנייר היא נושפת ומנקה אותו משאריות העופרת.

שלוש הבובות האלו נבנו על ידי משפחת שענים במאה ה-18, נרכשו מספר פעמים על ידי אספנים פרטיים ולבסוף הועברו אחר כבוד למוזיאון של נוישאטל. הבובות פועלות בימי ראשון בלבד.

מומלץ לסייר בסימטאות הצרות של העיר העתיקה, ואם יש לכם זמן אל תוותרו על ביקור באחד ממפעלי השעונים, מפעל פרמיג'יאני למשל.

מרכז גורמה

עוד עצירה בדרך מז'נבה, או אליה, כדאית בעיר פריבור, בעיקר בגלל העיר העתיקה שלה. הרובע, שנבנה בימי הביניים, הוא אחד מהגדולים מסוגו באירופה, כאשר העיר כולה שלובה בסגנונות שונים של גותי, גותי מאוחר, רנסנס, בארוק ורוקוקו.

ראוי להתחיל במרומי העיר, בטירת סן ניקולה, שחלק ממנה משמש כיום כבנין מועצת קנטון פריבור. מהטירה והכנסיה הצמודה אליה כדאי לרדת דרך הסימטאות עד קו המים של נהר סארין. אפשר לעשות חלק מהדרך באמצעות ה'פוניקולר' - רכבת עתיקה הנוסעת על מסילה מיוחדת ומחברת את חלקה העליון והתחתון של העיר.

אם אתם מגיעים לפריבור בימי ראשון או רביעי, אסור להחמיץ את שוק האיכרים הנערך בכיכר השוק וברחובות הסמוכים. כאן תוכלו לקנות לחמים טריים, מיני מאפה, ירקות ופירות ישר מהשדה וגם פרחים. בערב מחכות לכם כמה מסעדות של שפים יצירתיים, שהפכו את פריבור למרכז גורמה. בין המסעדות גם כאלה ששברו את מחסום 15 הנקודות במדריך גומיו. מחירים? דווקא לא בשמיים.