מאניה בוסקילה
בתוך חצי שנה הפכה מאיה בוסקילה מ"זמרת שלא היו מוכנים להשקיע בה שקל וחצי", כפי שמגדיר הסוכן שלה, רוברט בן-שושן, לדיווה בהתהוות. בוסקילה, זמרת חתונות למודת אודישנים כושלים והטרדות מיניות, עשתה בית ספר לתעשיית המוזיקה בזכות לא מעט חוצפה וחזיות פוש-אפ. חן שליטא ליוותה אותה שבוע בחייה כמותג-על
שעה לפני שהיא מצטלמת לתוכנית הטלוויזיה של יהורם גאון, מאיה בוסקילה קופצת לחנות של מעצב הבגדים שי טובול וחוטפת קריזה. לא מספיק שהשמלה שהכין לה שקופה מדי, בחלון הראווה שלו מככבת החליפה שבוסקילה אמורה ללבוש למחרת לצילומי "כוכב נולד". "מה התלבושת שלי עושה על הבובה עוד לפני שהופעתי", היא צורחת בדרך לתא ההלבשה ויוצאת משם עצבנית עוד יותר. "זאת שמלה ל-15 אחוז רייטינג?! זו שערורייה. מה אתה רוצה, שהביקורות יגידו שאני בריטני ספירס? יהורם גאון הוא אדם מבוגר ואני צריכה לעשות לו כבוד. איך אני אבוא אליו, שיראו לי את התחתונים?!"
טובול צורח עליה בחזרה שהיא לא מבינה כלום וזו שמלה מצוינת, ואם לא טוב לה, שתלך למקום אחר. ואני, שעומדת בצד, מוזעקת לתת חוות דעת. למעמד המכובד הזה הגעתי אחרי הרבה מאוד שעות בוסקילה, שבהן הכוכבת העולה לא ממש ראתה אותי ממטר. בוסקילה אמנם מאוהבת בפרסום, אבל שונאת להיחשף. אם זה היה תלוי בה, סקירת העבר שלה תתחיל מהיום שבו מנהליה האישיים, רוברט בן-שושן ואיל מלול, נתקלו בה בערב קריוקי בקפה הבימה. את כל מה שקרה לפני, וזה כולל את סטירת הלחי שחטפה בהופעה באילת, אודישנים כושלים וילדות לא קלה בבית ההורים בנתניה, "טמנתי עמוק-עמוק בתת-מודע", היא אומרת. גם הרעיון לבקר יחד איתה בבית ההורים רחוק מלהלהיב אותה, "בשביל מה צריך את זה?" היא נחרדת.
שבוע שלם נדדתי איתה בין הביקורים היומיים אצל שוקי זיקרי, שליוו כל תוכנית פריים-טיים, ההתאפרות החפוזה במכונית בדרך לחתונה של רון שובל ובדיקות הסאונד שלפני ההופעות במועדונים, עד שבוסקילה הואילה לתת מעצמה משהו אחר. שונה מהססמאות שהיא מפזרת בכל מקום באותה מידה של כובד ראש, שבו היא מחלקת חתימות לילדים.
לזקוף את זה לזכות כישרון הדיבוב שלי? הלוואי. אמנם השעות המתות שהעברנו יחד בהמתנה לצילומים עשו את שלהן, אבל כישרון השיווק ויכולת ההשפעה של בן-שושן מוצלחים הרבה יותר משלי. שיחת מוטיבציה קלה שבה הבהיר לבוסקילה, ביום השלישי להיכרותנו, כי במעמדה הנוכחי כאישיות ציבורית אין לה יותר שום סודות להסתיר מהתקשורת וכדאי שתענה על כל מה שתישאל, עשתה את העבודה. בוסקילה מחתה מעט, אבל קיבלה בהכנעה את ההוראה. היא כבר מזמן לא מתווכחת עם מי שהפכו אותה בתוך חצי שנה מ"זמרת שלא היו מוכנים להשקיע בה שקל וחצי", כפי שמגדיר בן-שושן, לדיווה בהתהוות.
הדיסטנס נשבר ומאותו רגע הפכתי מ"אחת שצריך להיזהר ממנה כמו מכל העיתונאים", למישהי שבוסקילה הולכת איתה שלובת זרוע, כי "יש לך עיניים כאלה טובות, ובטח היית עובדת בבית תמחוי, אם לא היית כותבת בעיתון".
במעגלים שבהם מסתובבת בוסקילה, חברויות קלילות כאלה הן צו השעה. שרון איילון מתקשרת פעמיים בשעה, כדי לבדוק מתי נוח לבוסקילה ללכת ביחד ליום כיף בספא. היא עוזרת ליחצן את המקום? אני שואלת את בוסקילה, שנעשית קצת נבוכה. "לא יודעת", היא משיבה, "אנחנו מכירות מכל מיני אירועים ונהיינו חברות, ועכשיו היא התקשרה. אולי גם מורן (איזנשטיין) תצטרף".
עשינו בית ספר
לפני חצי שנה החל להישמע בתחנות הרדיו "יש בלבי כינור" הסינגל הראשון של זמרת אלמונית בת 26 בשם מאיה בוסקילה. בן-שושן, בעל סוכנות הדוגמנות "רוברטו" ומלול, שוער הפועל בית-שאן לשעבר, שחזר לארץ אחרי 12 שנים בארצות-הברית, עבדו קשה כדי שלא יהיה זה עוד סינגל שיעלה אבק בתקליטייה.
בן-שושן: "הלכנו לרדיו והעתקנו את השמות של העורכים והמגישים מהתיבות דואר, כדי לשים על כל סינגל מדבקה עם שם של בן-אדם. שאנשים ירגישו שהם מקבלים דיסק אישי. חזרנו לתחנה לחלק את הסינגלים בעצמנו, בלי שליחים שרק ישימו את הדיסק וילכו, וכדי לדבר עם אנשים פנים אל פנים שישמיעו אותו".
מלול: "כמו המנהלים במקדונלד'ס, שהתחילו בשטיפת כלים, גם אנחנו עושים הכל. אני מסיע את מאיה לכל מקום, עושה לה את כל הסידורים. שי גבסו שיוצא לו תקליט באן-אם-סי בא להופיע ב'כוכב נולד' ואף אחד לא בא איתו. מאיה לא מתעסקת בלחפש את המאפרת ולדאוג שיגידו בשידור שהיא קיבלה תקליט זהב, כמו ששחקני כדורגל לא בודקים רשתות ואם סימנו את המגרש. הם רק באים לשחק".
הדיוור הישיר והניהול ההדוק מסמלים את ההבדל בין חברת "איל ורוברט הפקות", שהקימו השניים לקראת העבודה עם בוסקילה, לבין תעשיית התקליטים הממוסדת שמעדיפה מערך שיווק מסודר, ואם אפשר גם תבנית מוגדרת שלתוכה אפשר לצקת את הכישרון התורני, כמו במקרה של רוני. "הליקון", שארזה היטב את רוני לדרגת סופרסטאר מקומית, החתימה בעבר גם את בוסקילה, אבל לאחר שנתיים שחררה אותה מהחוזה.
"אנחנו שמחים מכל הלב בהצלחתה", אומר מנהל הרפרטואר במחלקה העברית של "הליקון", גדי גידור, שמסרב להסגיר פרטים נוספים על ההתקשרות שלא התרוממה, "מאיה ואנחנו יודעים מה היה, וזה יישאר בדלתיים סגורות".
לחלל הזה נכנסו בן-שושן ומלול, עם אפס הבנה בתעשיית המוזיקה, חושים מסחריים מחודדים וקיתונות של אינטואיציה בריאה, מושגים שהולמים גם את הקליינטית הצעירה שלהם. לא במקרה בוסקילה מזכירה במראה ובאסרטיביות תגלית אחרת של בן-שושן, מורן אטיאס, דוגמנית שופעת חזה שהיתה לסיפור הצלחה בינלאומי.
לא כל הביקורות החמיאו לביצועים הקוליים שלה. "המנהלים שלי לא נותנים לי לקרוא דברים רעים כדי לא לפגוע באנרגיות החיוביות שלי", אמרה בוסקילה בראיון לרדיו לב המדינה, "במילא הניוז של היום זה לא הניוז של מחר. מספיק שאומרים את השם נכון, סימן שאתה קיים". אבל האריזה הנכונה והמיתוג השיטתי עשו את ההבדל (ותודה גם לשירותי ההפצה של "הד ארצי").
בן-שושן: "האסטרטגיה נבנתה על הדרך מתוך תחושות. בחרנו שירים לפי הטעם האישי שלנו, וגם הילדות הקטנות של איל אמרו איזה סקיצות הן אוהבות. אין פה חוכמה גדולה. החוכמה היחידה היא שלא שמעתי לאלה שאמרו 'מה אתה מבין, זה לא כמו דוגמנית'. אמרתי להם, 'מצחיק מאוד שאתם אומרים את זה, כי אין זמרת יותר מוכשרת ממנה בארץ. וכמו שאני רואה טוב, ככה אני שומע טוב. מה, לכם יש אוזן ביונית, ולי אין?'
"היום אותם אנשים, שצחקו עלינו אחרי שיצאנו מהחדר שלהם לבקש עזרה, מבקשים שנייעץ להם איך לעשות אותו דבר עם אחרים. ואני חושב לעצמי, יא אידיוטים, אתם אמרתם שמאיה חקיינית וחלטוריסטית ושאין לה סיכוי, כי אם היה לה, היא כבר היתה עושה את זה מזמן. ופתאום הכל גאוני? עשינו בית ספר לכל התעשייה".
מלול: "הצענו לרן אזולאי, חבר שהיה אז צלם חתונות, והיום מביים את הקליפים של מאיה, לעשות עליה סרט דוקומנטרי. אמרנו לו 'יש לך מסמך נדיר. הבחורה הזאת שאף אחד לא מכיר, עוד ארבעה חודשים כל המדינה תדע מי היא. זה כמו לראות את ריטה ורמי הולכים פעם ראשונה לבחור שירים'. הספקנו לצלם איך היא הולכת לצביקה פיק הביתה והוא מנגן את 'הלב', ורן התקפל. רוברט ואני אמרנו: איך הוא לא רואה את זה?"
הוויכוח היחיד בין השניים היה סביב הזיהוי של הזמרת עם השם בוסקילה. "אני רציתי רק מאיה ורוברט התעקש שיהיה מאיה בוסקילה", אומר מלול. מאיה בוסקילה זה השם שלה, מסביר בן-שושן. אני בעד אותנטיות".
ומה יש לבוסקילה לומר בנידון? "בתור ילדה רציתי להיקרא מאיה מור. זה נשמע לי שם מגניב כזה של זמרת, גם בגלל שבבית ספר היו קוראים לי פעמיים בוסקילה או ניסים בוסקילה בגלל הדמות ההיא מ'הקומדי סטור'. כשהתחלתי את התהליך עם רוברט ואיל רציתי להשאיר רק מאיה, אבל רוברט החזיר אותי לקרקע. הוא אמר תשכחי מזה, בשום פנים אופן. בוסקילה זה בוסקילה. לעד נשאר".
אצלי הכל טבעי
עוד לפני שבוסקילה זוהתה כזמרת עם קול, היא נצרבה בתודעה בזכות מראה פרובוקטיבי. עם כל הכבוד לעבודת הרגליים של בן-שושן ומלול בתחנות הרדיו, ערוץ 24 שהריץ נון-סטופ את הקליפ הראשון שלה, "יש בלבי כינור", שבו היא מככבת במחשוף נדיב במיוחד, עשה בשבילה את הפריצה הגדולה. הרבה לפני שגלגלצ ורשת ג' לקחו אותה ברצינות. "זה כמו ריטה והכתפייה, מסביר בן-שושן. כולם כבר ראו. מאיה כבר לא צריכה להוכיח שהיא סקסית".
בצ'טים שאירחו אותה באינטרנט, רוב הגולשים ביקשו לדעת אם היא עברה או לא עברה השתלת סיליקון, אחד אפילו תהה אם זו לא היא הצעירה שעשתה את ההשתלה בשידור חי לגולשי האינטרנט. "החזה שלי הוא טבעי ל-ח-לו-טין", ענתה להם בוסקילה, "ולבחורה שעברה את הניתוח באינטרנט קוראים אילנית, ובכלל, יש לה פוני. מקווה שתשמע יותר את הדיסק ופחות ריכולים".
לא מפריע לך שאנשים זיהו אותך בעיקר בזכות המחשוף והשמלה הפרובוקטיבית של טובול בקליפ.
"אמא שלי בהתחלה חשבה שזה הזוי, אבל היום כשאני לובשת משהו קצת פחות חשוף, היא בעצמה אומרת, תלבשי משהו יפה, שיראו'. אני אוהבת להתלבש, לא ניסיתי להוכיח לעולם שאני כוסית. מאז שנהייתי מפורסמת אומרים איזה כוסית נהיית, איזה יפה את. כאילו, מה, השתניתי? אני אותה מאיה.
"יש אנשים שלא אוהבים לפרגן, אבל אצלי הכל טבעי, חוץ מתוספות שיער שאני מוסיפה לפעמים לקבל מראה יותר מלא", היא מסבירה למאפרת שמתעניינת אם "גם בריסים שמת תוספות?". בוסקילה: "כשהייתי ילדה התבאסתי מהריסים הארוכות. בכל פעם שהיה חם היו אומרים בכיתה, מאיה תעשי רוח עם הריסים. אבל היום זה עוזר לי לצאת ממצבים לא נעימים", היא צוחקת ומעפעפת.
ואמנם, דומה שאת מקום שתלי הסיליקון תפסו אצלה בגאווה חזיות פוש-אפ ומחוכים, שיוצרים רושם מתעתע מעט. לבן-שושן יש הסבר יצירתי יותר: "זה לא פוש-אפ, זה מבנה גוף מיוחד. החזה של מאיה פשוט בנוי גבוה". אבל גם מעצב הבית שלה, טובול, שיום למחרת תקרית הצרחות כבר חזר להיות "חבר קרוב ומהמם", מסביר: "אנחנו מטפחים את הלוק הזה של פוש-אפ ומחשופים ביחד. מאיה היא לא חוה אלברשטיין. מאיה היא הבובה של העם, כמו מירי בוהדנה. ובגלל שהיא לא גבוהה, צריך להדגיש שהיא אישה ולא ילדה, ולהלביש אותה גלאמר ושמלה עם מחשוף תמיד עושה את העבודה. מה שמישהי תלבש לאירוע משפחתי, זה מה שמאיה לובשת ליצפאן. אחרי זה באים לבקש ממני אותה שמלה לחתונה של האח".
עכשיו בוסקילה עובדת חזק על הקשרים. בקפיטריה של אולפני הרצליה היא זורקת לכיוונו של רפי גינת שחולף לידה "שלום רפי", וזה עונה לה בהמהום לא מחייב. אחר כך היא ניגשת ליגאל שילון וחוזרת נרגשת לשולחן. "יגאל אמר לי שהפספוס שמתכננים לי כבר בדרך", היא צוהלת ומיד מרצינה, "אני לא מבינה למה צריך לעשות לי כזה דבר, אני רק בתחילת הדרך".
אלא שבוסקילה כבר בתחילת הדרך יודעת היטב מה היא רוצה ואיך להשיג את זה. בהמתנה המייבשת לצילומי "כוכב נולד", בוסקילה תקועה בקומה נפרדת על תקן "הפתעת התוכנית". בשיטוטיה אחר כוס קפה, היא נכנסת בטעות לחדרו של מנכ"ל ערוץ 24, ליאון צימן. כשהוא מציג את עצמו, היא קופצת על המציאה. "לא ידעתי שזה אתה, אבל שתדע שיש לך ערוץ נפלא, שנתן לי את החשיפה. אולי תכיר את המנהל האישי שלי?".
אל ארקדי דוכין, שהלחין את אחד השירים באלבום הבכורה שלה, "ניגשתי בבית קפה בשינקין", היא מספרת. "אמרתי לו 'היי ארקדי, קוראים לי מאיה בוסקילה ואני זמרת. אני רוצה שתכתוב לי שיר'. הוא אמר לי, 'או-קיי, אני באמצע פגישה. קחי את הטלפון ותתקשרי'. נפגשנו והוא שמע אותי באנגלית וזה התאים לו לאיזה פרויקט אחר. ככה נוצר הקשר".
לא הביך אותך לפנות ככה לאנשים?
"מה איתך, מאמי, אני מכירה בברנז'ה המון אנשים. זה שאני מפורסמת רק בשנה האחרונה, לא אומר כלום. כמו שמישהו אמר לי, את הבחורה הכי מפורסמת בארץ, שאף אחד לא הכיר".
להישאר בעם
לפני שלושה שבועות קיבלה בוסקילה תקליט זהב על מכירת למעלה מעשרים אלף עותקים מאלבומה הראשון, "סיפור מכור". בוסקילה, כנגד כל התחזיות שניבאו לבן-שושן ומלול, היא היום השם החם בתעשיית המוזיקה. היא פתחה את ערב ההוקרה לחתן פרס ישראל יהורם גאון על הדשא בבית הנשיא ויומיים אחר כך טסה להרקיד את הקהל במצעד הגאווה באילת. בין לבין היא מככבת בלב הפריים-טיים ומופיעה כמעט אצל כל מי שמבקש.
בדרך למסיבת יום ההולדת של איש העסקים גיא ברעם בקרב חוג חבריו במועדון הצפונבוני סטואה קיי, ליד געש, היא מקטרת שהולך להיות קהל קשה, אבל מתעשתת כשמיכל מוסייב, הבלונדינית שברעם יציע לה חצי שעה מאוחר יותר נישואים, נכנסת לחדר. "אז איך לברך את הבונבון?", היא שואלת את מוסייב במתיקות.
שישה שירים בלבד היא תשיר מתוך העשרה שמלול ובן-שושן הנחו אותה לבצע. הקהל מתלהב, אבל מרוכז יותר מדי בעצמו. "אנחנו צריכים להתמודד גם עם השמנת של רמת-אביב ג' ורמת-השרון", מרצה בוסקילה למלול המאוכזב מעט, בדרך לערב חיילים במועדון התל-אביבי, טי-אל-וי. "זה לא הקהל הקבוע שלנו", הוא מסביר לי, "כשנגיע לטי-אל-וי תראי את ההבדלים".
היחידים שנענים בשלילה הם גופים פוליטיים ומועדונים מזרחיים. "נשמה שלי", מסביר בן-שושן למפיקה שמנסה לשכנע אותו כמה חשוב שבוסקילה תשיר בהפגנת השמאל למען היציאה מעזה, "לא משנה לי מי צודק, אנחנו לא משתמשים בה ככוח פוליטי לשום כיוון".
"אנחנו לא עושים מועדונים מזרחיים מתוך אסטרטגיה, הוא יסביר לי מאוחר יותר. מועדונים מזרחיים היו קוברים אותה. חוץ מזה, אנחנו הולכים איפה שמזמינים. אמרו לנו שלא כדאי שתופיע ב'ריח מנטה', אבל אין תוכנית טלוויזיה שהיא מתחת לרמתה. קניון, היכל התרבות, הכל טוב. חתונות גם כן, גם מאיה מאוד אוהבת את זה. מאיה אוהבת להישאר בעם".
מה ההבדל בין חתונה למועדון מזרחי?
"לא רוצים לקטלג אותה כזמרת מזרחית. נקודה. אנחנו הולכים לאן שאנחנו מבלים, וזה לא סגנון הבילוי שלנו".
בן-שושן ומלול אוהבים לפזר הצהרות שמציגות את בוסקילה כמי שמצליחה היום יותר מריטה ושרית חדד, אולי מתוך הערכה שהנבואות יגשימו את עצמן, בעיקר אם הן מתפרסמות בעיתון. "פנו אלינו מהמחזמר 'שיקגו', שמאיה תשחק את התפקיד הראשי השני, אבל אני לא רוצה שתהיה מקושרת עם ריטה, אז אמרתי שלא, מבהיר בן-שושן. גם ההפקה של הבימה, 'שלמה המלך ושלמי הסנדלר' רוצים אותה, ויש עוד דיבורים על חנוכה. מציעים לנו קמפיינים לחברות להסרת שיער, בגדים, חברות תקשורת. אני אומר להם, מי שלא ייקח אותה היום, ישלם עוד מעט כפול. כבר היום הציעו לי עשרת-אלפים דולר לקמפיין ולא הסכמתי. אני כותב לה עכשיו עם אריק משעלי סרט קולנוע שייקרא 'סיפור מכור', שיראה מה קורה למי שנופל לידיים של האנשים הלא נכונים שמוכרים אותו בזול".
אתה לא חושש מחשיפת יתר?
"חשיפת יתר יש רק בשמש, שיוצאים כאלה דברים בעור. מאיה היא זמרת שצריכה להופיע כמה שיותר".
מלול: "אתמול ברשת ג' השדרן אמר 'וזו היתה מאיה בוסקילה. תופעת מאיה בוסקילה'. תופעה זה לא נשמע טוב. זה ארעי. אנחנו פה בשביל להישאר".
לפני ההופעה בבית הנשיא פוגשים בן-שושן ומלול את עודד מנשה וחני נחמיאס ומתייעצים איתם היכן עדיף לבוסקילה לבלות את חנוכה, במחזמר או בפסטיגל. כולם מסכימים שבפסטיגל נמצא הכסף הגדול יותר, אבל מחזמר, לפי נחמיאס, יביא לבוסקילה יותר הכרה, שתשתלם לה כלכלית מאוחר יותר. בן-שושן עדיין מהסס. "היכל הספורט מלא מול איזה אולם בראשון?", הוא מתלבט בקול. "מחזמר זה קלאסיקה שחבל לפספס", מסבירה לו נחמיאס תוך כדי שינון התפקיד שהיא ממלאת בטלנובלה "מיכאלה".
"גם אני רוצה טלנובלה", מזדעקת פתאום בוסקילה. אלא שלבן-שושן יש תוכניות אחרות בשבילה. "לא צריך טלנובלות. הציעו לנו ב'שיר שלנו' תפקיד משני. זה ממש העליב אותי. מאיה היא לא תפקיד משני של אף אחד".
בעיקר לא של נינט, אני מניחה.
"נינט בתור מה התפרסמה? בתור זמרת? מאיה היא מולטי-מדיה. גם זמרת וגם שחקנית וגם רקדנית. מתי נינט תוציא דיסק? אנחנו התחלנו אחריה והוצאנו לפניה. ומה יהיה כשיהיה 'כוכב נולד' חדש? הוא ייקח את המקום של נינט. זה לא לרמה של מאיה. מאיה הגיעה אלינו אחרי שנבנתה מדרגה-מדרגה בעבודה קשה. נינט לאט-לאט תתחיל לדעוך.
מאיה היתה מתקבלת ל"כוכב נולד"?
"ריקי גל לא היתה מעבירה אותה, כי היא היתה אומרת שיש לה מניירות בשירה. בגלל שיש לה קול גדול והיא מזכירה לריקי את עצמה".
סטירה, תרתי-משמע
בן-שושן, וכאן המקום להאיר באור חדש את סיפור ההתגלות הקסום מהקריוקי בהבימה, הכיר את בוסקילה עוד קודם לכן. "רוברט ראה אותי מופיעה באילת, במועדון של מלצרים מזמרים, ומאז כל כמה זמן היה מתקשר להציע איזה אודישן, אבל עד שהוא ואיל פגשו אותי, באותו ערב קריוקי עם חברות, לא היה בינינו משהו רציני". כדי למסד את הקשר נסעו בן-שושן ומלול לנתניה, שאמא סימון תדע מי מטפל בבת שלה. הם הגיעו אליה לארוחת ערב, ואמא שלי הקשיבה, ואמרה, תלכי על זה, ואני מקשיבה לאינטואיציות שלה. אמא היתה זו שדחפה כשהייתי ילדה. אבא היה גאה בי רק ליד אנשים. הוא היה מבקש ממני לנגן על הפסנתר כשהיו אורחים, וכשהיינו לבד, הוא היה אומר 'די, די עם הרעש הזה בבית'".
בוסקילה גרה היום ליד כרם התימנים, לא הרחק מהים, ומחפשת דירה בצפון תל-אביב. "אני כבר לא יכולה ללכת לים בגלל המעריצים, אז לפחות שיהיה בית עם בריכה", היא מסבירה. דירת שני החדרים הקטנה שלה מעוצבת עם טאץ' של נערה בת 16: ספה מפרוות נמר סינתטית, שעון אדום בוהק על הקיר והרבה פרחים מיובשים ששלחו מעריצים ובוסקילה עדיין לא זרקה, "כי זה נראה לי מין קטע".
בשנות העשרה, הבית שלה לא היה מקום שקל לגדול בו. "לאבא שלי היתה חנות תכשיטים, וכשהייתי בת 14 הוא נסע לקברי צדיקים ופורצים רוקנו לו את החנות. הוא חזר בצהריים ומההלם ישב על הרצפה ולא קם עד הערב. לא היה לו ביטוח ונשארנו עם חובות. מבן-אדם מאושר הוא הפך לבן-אדם מאוד עצוב ועצבני, שמעציב את כל הסביבה.
"עכשיו הוא חזר לעצמו והיחסים בינינו השתפרו, אבל באותה תקופה המצב בין ההורים שלי לא היה מזהיר. כשהם התגרשו, כשהייתי בגיל 18, נורא רציתי שזה כבר יקרה. הייתי אז ילדה די סגורה, ישבתי הרבה בבית ושמעתי את כל המאמות הגדולות, שהחברות שלי לא הכירו. ארתה פרנקלין, וויטני יוסטון וטינה טרנר. כמה חודשים אחרי הגירושים, הצטרפתי ללהקת 'השחקים'".
יכולת להתגייס במקום לברוח ככה מהבית.
"נפלתי בשלב האחרון בבחינות ללהקה צבאית. שרנו יחד 12 בנות, ורמי קליינשטיין אמר ששומעים רק אותי. אז הבנתי שאני לא הולכת להתקבל. בשלב האחרון למיונים לתזמורת חיל האוויר הציעו לי להצטרף ללהקת 'השחקים', שנסעה הרבה בין קהילות יהודיות. וזה נראה לי קסום לראות עולם. זה כסף וזה לגור בתל-אביב ולקנות נעליים בכמויות על המשכורת הראשונה.
"גם היום, הכי אני שמחה ששני האחים הקטנים שלי מקבלים הטבות בכל מיני מקומות. לא בחינם. אבל ככה הנחה. כשהם אומרים שהם האחים של מאיה בוסקילה, מפנקים אותם בפאבים, מועדונים, חנויות בגדים, זה מדהים".
איך השגת פטור? הצהרת שאת דתייה? התחתנת בנישואים פיקטיביים?
"לא התחתנתי. עזבי, אני מספיק מתביישת גם ככה. עכשיו אני מנסה לתרום כשאני מופיעה לפני חיילים בנצרים".
גם ב"שחקים", להקת שמחות יש לומר, לא היה לה קל: "כי אני סוליסטית וקשה לי בחבורה. אחרי שלוש שנים נמאס לי. היה שם גם נגן שניסה כל הזמן להתחיל איתי ופעם גם נכנס לחדר שלי וניסה לגעת בי בכוח עד שצרחתי והוא יצא. אחרי זה הופעתי בעוד מקומות והמנהלים החליטו שאני הרכוש להם. היו מנסים לגעת. או שהיו אומרים בסוף הערב, בואי ניקח אותך הביתה ומבקשים לעלות".
ומה היית עונה?
"הייתי מאוד תוקפנית ואנשים שלא רציתי לא התקרבו אליי. אני יודעת לדאוג לאינטרסים שלי. כשהופעתי באילת, עם להקת אירועים אחרת, מנהל הלהקה רצה שאשיר על הגשר של הבריכה במלון. כל הילדים מתיזים מים. אנשים עוברים על הגשר. המציל צורח, ואני באמצע שרה. רציתי שהאדמה תיפתח מרוב בושה. אמרתי מצידי לעבוד כמוכרת נעליים, רק לא זה. הוא צרח עליי, 'תעלי עכשיו' ונתן לי סטירה מצלצלת. עד לפני שנה רציתי לתבוע אותו. אבל על מה? על זה שהוא נתן לי סטירה, תרתי-משמע, עורר אותי, יצאתי מהלהקה ויומיים אחרי זה הכרתי את רוברט ואיל? היום אני מפורסמת, עושה מה שחלמתי כל החיים. אני צריכה לתת לו נשיקה".
ואיך הפרסום הזה מתבטא בהכנסות?
בוסקילה: "לא נכנס לכיס שלי, אבל אני חיה מעולה".
מלול: "בתקופת ההקלטות שילמנו לה שכר דירה, חדר כושר וחשבונות, הפלאפון שלה היה על שמי ומשכורת לפי השכר הממוצע במשק. רק שיהיה לה שקט ליצור. בערך 100 אלף שקל, שהיא לא צריכה להחזיר לנו".
טוב, למה שתחזיר, היא עבדה בתקופה הזאת. כמה היא מקבלת היום?
בן-שושן: "זה לא עניינו של אף אחד. ארבע וחצי אלף דולר השקענו רק על ההופעה בדודו טופז. שמלה עם בד של מאה מטר וארבעה רקדנים שיוצאים לה מהשמלה. משהו מטורף שאף אחד לא ראה קודם, אפילו לא דודו, והוא ראה הרבה".
משפחה זה יחס אחר
כדי שהתרנגולת שלהם תטיל להם עוד ועוד ביצי זהב, בן-שושן ומלול משתדלים ללטף לה את האגו. ביציאה מצילומי "כוכב נולד", שי גבסו, עוד אורח בתוכנית, מבקש ממנה חתימה בשביל אמא שלו, והראל סקעת, מכוכבי העונה הזאת, לא מפסיק לומר כמה היא מהממת. מלול התמוגג: "ראית איך כולם הסתכלו עלייך בעיניים מעריצות? זאת תוכנית של אנשים שרוצים להיות, ואת כבר עשית את זה". וכשברדיו מדברים על האירוויזיון, הוא מחייך לעברה בחיבה, "בשנה הבאה זה אנחנו".
בינתיים היא מחלקת הוראות לסאונדמן ולמאפרת, ומתעצבנת כשהם לא עושים בדיוק מה שביקשה. "הבן זונה הוריד לי את המיקרופון באמצע", היא יוצאת נסערת מאולפן ערוץ הילדים, "הייתי צריכה לצרוח עד שיצאה לי הנשמה. זה מה שקורה כשהאולפן לא מותאם לשירה כמו שצריך. ואני לא שרה פלייבק, כי אני לא רוצה לרמות את הקהל שלי". וכשהתחקירן של גאון מציע לה להיכנס לאולפן, כשהיא שרה שיר שאינו שלה, כי יש מנהג כזה בתוכנית, בוסקילה מתמרדת: "או שיר שלי או כלום".
בחתונה של שובל היא פוגשת את צביקה פיק, שהלחין לה את הלהיט הענק, "הלב" (זה לילה סתווי). "שמעת שראיינו אותי ברשת ג' לפני החופה? קיבלתי מקום ראשון ושמו לי חצוצרות לפני שעליתי לשידור. משמיעים אותנו המון". "אז עוד מעט תהיי מפורסמת, זה כיף לא?" הוא זורק לה בחיוך אבהי של אחד שכבר ראה הכל. "היא עוד לא מבינה מה השיר הזה עשה לקריירה שלה, אומר פיק. זה כמו 'לגור איתו' לריקי גל, גם היא הבינה את זה רק אחרי שנים".
"אני מכיר אותה מנתניה מאז שהיתה בת 17, והיא תמיד ידעה מה היא רוצה", אומר יוני רועה. "הייתי מדבר איתה, ושום דבר לא עניין אותה, חוץ ממתי יגיע היום שלי, ומתי אני כבר אשחק אותה, ומתי תכתוב לי שיר. אמרתי לה שזה בסוף יגיע".
ורק בן-הדוד, שמעון בוסקילה, בעצמו תגלית טרייה, מתקשה לפרגן, לפחות לפי בן-שושן. בהתחלה היה דיבור על שיר שיכתוב בשבילה, אבל אז בוסקילה התקפל ובעיקר פקפק בקול בסיכויי ההצלחה של בת הדודה מנתניה. "אני מאוד פגועה ממנו", אומרת בוסקילה, "חשבתי שמשפחה זה יחס אחר. הוא כנראה מאוד ממורמר".
שמעון בוסקילה: "זה סיפור מצוץ מהאצבע. עם אנשים אחרים אני לא מתנהג ככה, אז איתה, שזה משפחה? נכון שלא ציפיתי להצלחה של מאיה כי יש הרבה זמרות בשוק. וקצת התפלאתי באמת אבל שמחתי בשבילה, ואני מפרגן לה. כמעט כתבתי לה שיר, אבל הייתי מאוד עסוק. בדיוק יצא האלבום שלי 'מחפש חבר קרוב'".
אז אולי עוד תשירו פעם דואט? בני דודים זה גימיק טוב.
"אולי פעם בעתיד. עכשיו אני עסוק בתקליט הבא שלי".
בוסקילה לא צריכה לדאוג כעת לכותבים (לאלבום הראשון הצליחו בן-שושן ומלול לגייס קליברים כמו דוכין, מירית שם-אור, עידן רייכל, פבלו רוזנברג, אהוד מנור). היא סובלת היום בעיקר מצרות של עשירים, לו"ז צפוף ומנהלים שיעשו בשבילה הכל, כל עוד היא מצייתת כמו ילדה טובה להנחיות. "אחרי ההופעה אצל יהורם גאון יש מסיבת יום הולדת של איזה יחצנית בטי-אל-וי", מזכיר לה מלול. "לא בא לי, אני עייפה", מנסה בוסקילה. "את חייבת", הוא לא מוותר. "למי?" היא שואלת. "התקשרו אליי מגיא פינס לוודא שאנחנו באים, אחרת אין אייטם". ובוסקילה כמובן נגררת לאן שאומרים לה, מקריית-שמונה בצפון ועד אילת בדרום, ערב-ערב, גם כשהיא הרוסה מעייפות.
"הפסקתי להיות דעתנית איתם, היא אומרת. זו תהיה טעות פנאטית אם אני אתווכח ואתערב להם בשיקולים. בהתחלה היו לנו מריבות עד השמים. המון פעמים אמרתי שאני הולכת, ורוברט אמר לי 'את רוצה, תלכי. או בדרך שלנו או שלום ובהצלחה'. עד שהבנתי שאני לא יודעת יותר טוב מהם, כי עובדה שבלעדיהם לא עשיתי את זה".
את לא קורסת תחת כל העומס הזה? רק מלהסתובב איתך חזרתי מותשת.
"לפני שיצאנו לחתונה של רון שובל, שביקש ממני לשיר את שיר החופה, הייתי עייפה מאוד וקצת התמוטטתי. בכיתי בגלל כל הלחץ, אבל רוברט הרגיע אותי. הוא נתן לי בראש והתעוררתי".
מה הוא אמר לך?
"'באיזו זכות את בוכה? כל בן-אדם בארץ היה רוצה להיות במקום שלך. את מתנהגת כאילו מה שקורה לך זה כלום, ואת רצית את זה כל החיים, אז תתמודדי ותיקחי את עצמך בידיים'. רוברט יודע טוב מאוד איך להחזיר אותי למסלול. הוא ואיל אנשים מקסימים".
לפנייה לכתב/ת 
