אוי, ברצלונה ברצלונה

מי קבע ששלמות היא ידע שחייבים לשאוף אליו? מ הרי ידוע שאין דבר שלם יותר מלב שבור, שהשמינית הבלתי גמורה של שוברט היא נפלאה ושהקתדרלה של גאודי, "המשפחה הקדושה", שבנייתה החלה לפני 120 שנה וטרם הסתיימה, היא אחד המבנים הכי מרגשים בעולם, ואחת הסיבות הטובות לחלום על ברצלונה.

כך, כאשר נפתח זה לא מכבר מקום תל-אביבי, הנושא את שם העיר הקטלונית הזאת הנמצאת גם היא על חוף הים התיכון, ממש מול, לא היה דבר שיעצור אותי.

על מרפסת העץ של הבר, בצל קשתות פעורות בקיר הצבוע אוקר, אפשר היה לחוש במשהו מן הבריזה שכוחה עמד לה לעלות בבוגרשוב עד לכאן. לרגע, נדמה היה שאנחנו יושבים באחד מבתי הקפה של הרמבלאס, השדרה היורדת אל הנמל של ברצלונה, אל מקום עמוד הזיכרון לקולומבוס. התבקשה ממש סנגריה, והיא אכן הגיעה בקנקן זכוכית, צוננת ופירותית, נעימה וניחוחית. היא נלגמה עד תום, כולל קוביות התפוח, ונותר רק מקלון הקינמון לספר על שהתרחש שם.

האלכוהול העדין, העשוי יין מדולל, עורר תיאבון קל, שהתאים למשהו ממנות הטאפס הרבות שהציע התפריט בשלוש קטגוריות: טאפס ירקות, בשר, או דגים ופרי ים. המוסיקה המעורבת התנגנה סביב, עוברת מג'ז רך לשירת קיסס...קיסס...קיסס, כאשר החלו הצלחות להגיע. שרימפס בלימון, חמצמצים וחריפים במידה, בשרם גמיש כמו שצריך. נקניקיית צ'וריסוס שמנמנה ובעלת אופי נוח, שהשתכשכה ברוטב פלפלים חושני ממש. והשיא, סביצ'ה של דג מוסר, על מצע קוסקוס מנוקד ירוק (עשבי תיבול).

היה כל-כך נעים, שהתבקש שיא, ומה מתאים יותר ברגע זה מגביע של חרז, עשוי ענבי פרונטרה, המחוז שהיה אזור החיץ בין נוצרים למוסלמים בימי הביניים. זהו יין ספרדי מחוזק באלכוהול, מהמפורסמים ביינות ספרד, אשר שיבוש בריטי של שם העיר חרז מתקופת הכיבוש הערבי (שאריש), נתן לעולם את השרי האהוב כל כך על תושבי האי הגשום. המלצרית לא ידעה על מה אנחנו מדברים, הלכה לבדוק וחזרה כלעומת שהלכה. המבוכה על הבר הביאה את הברמן, נחמד וסקרן, שביקש לדעת במה מדובר, והבטיח שבעתיד, אולי וכו'. השיא, כמובן, לא התאפשר. הוא שאמרנו, סימפוניה בלתי גמורה.

פרטים אישיים: "ברצלונה" בוגרשוב 18, תל-אביב. דוגמאות מחירים: סנגריה בכוס 22 שקלים, קנקן 44, טאפ - סים למיניהם 9 עד 29 שקלים. אם יהיה חרז, נחזור לבדוק את הפאייה.