המכתבים בדרך, ומה אז?

מהם התרחישים האפשריים שיקרו אחרי כניסתם לתוקף של מכתבי הפיטורין ביום ראשון? 

ההערכה היא, שכל חברי סיעת המפד"ל יודיעו עד מהרה על פרישתם מהקואליציה. או אז תידרש המערכת הפוליטית להחליט לאן מועדות פניה: האם שוב לבחירות או שמא להדחה של ראש הממשלה על ידי שר האוצר שלו והליכה לקואליציה חדשה, הפעם תחת הנהגתו של נתניהו.

בסביבת ראש הממשלה לא חוששים מהאפשרות שנתניהו ידיח את שרון. ביחס לאפשרות שנתניהו מתחיל לספור ח"כים לקואליציה משלו ולסגור קצוות אחרונים עם ש"ס, אומרים הגורמים: "עמוק בתוך ליבו, נתניהו יודע שעדיף לו לקבל את השרביט בצורה מסודרת ולא על ידי הדחה. אם הוא יפגע בשרון הוא יספוג מכה קשה למעמדו הציבורי, ובבחירות הבאות הליכוד יחטוף סטירה רצינית".

גם מאפשרות של בחירות חדשות לא מתרגשים בסביבת שרון. התנהגות חברי סיעת הליכוד בשבועות האחרונים לימדה אותם, שבמידה ושרון יצליח להשאיר את המפד"ל או חלק ניכר ממנה איתו, מרבית הח"כים בליכוד, בעיקר החדשים שביניהם, יעדיפו להמשיך לשבת על ספסלי הקואליציה - אפילו כשלצדם חברי העבודה.

הסיבה: עדיף להם להישאר בכנסת, מאשר להתחיל ולהתרוצץ בין הסניפים בחום הכבד של הקיץ, ולהאמין שגם בבחירות הבאות יימצא להם מושב במליאה.

שרון בינתיים מקשיח עמדות, ומתייצב בנחישות אל מול שרי הליכוד. ככל הנראה, הוא מכה על חטא על שאיפשר את פגישת השרים במלון קרלטון. 

בתחילה זה נראה כמו "ישחקו השרים לפנינו", והוא האמין שהתוצאה תהיה חיובית מבחינתו, אבל בסוף הפכה הפגישה לגיבושון, וקבוצת השרים הוציאה לתקשורת הודעות משותפות נגדו.

חלק מהאשמה במקרה הזה נופלת על ראש לשכתו של שרון, דב וייסגלס. הכותרות בעיתונים באמצע השבוע שידרו אופטימיות ביחס להסכם פשרה שמתגבש עם השרים, עד שהוא נחת בארץ לאחר פגישתו עם בכירי הממשל בוושינגטון. 

וייסגלס מוערך מאוד בגלל התוצאות שאליהם הגיע אל מול האמריקנים, אבל הוא זקוק לעזרה בהתנהלות הפוליטית שלו בארץ, כדי שראש הממשלה שלו ישרוד.