שתף קטע נבחר

הכי מטוקבקות
    זירת הקניות
    משרד התקשורת פירסם הצעת החוק נגד ספאם
    הצעת החוק, שמופיעה באתר האינטרנט של המשרד, אינה כוללת הוראות האוסרות על זיוף כתובת השולח או על הטעיה בשורת הנושא של ההודעה, אך מאפשרת לגולשים שנפגעו לתבוע פיצוי

    משרד התקשורת פירסם רשמית את תזכיר התיקון לחוק התקשורת בעניין דואר הזבל והודעות ה-SMS המסחריות. נוסח ראשוני של ההצעה, שגובשה בשיתוף עם משרד המשפטים, הועבר לפני מספר שבועות למשרדי ממשלה ולמומחים לצורך קבלת חוות דעתם ועיקריו פורסמו כאן בחודש מאי.

     

    חוק התקשורת אוסר כבר היום על גורמים עסקיים לשלוח פרסומת באמצעות פקס מבלי לקבל מראש את הסכמתו של הנמען. על פי ההצעה, סעיף 30א לחוק, האוסר כיום על משלוח הודעות מסחריות בפקס, יורחב, ויכלול איסור גם על משלוח דואר אלקטרוני, הודעות SMS והודעות טלפוניות מוקלטות באמצעות מערכת חיוג אוטומטית.

     

    עם זאת, משווקים יהיו רשאים, על פי ההצעה החדשה, לפנות באופן חד פעמי לנמענים ולשאול לרשותם לקבל הודעות נוספות. אם המשתמש אינו נותן את רשותו למשלוח ההודעה, ייאסר על המשווק להמשיך לעניין אותו בהצעות. עוד נקבע בחוק, כי משווקים יוכלו לשלוח דואר מסחרי רב פעמי לגולשים שמסרו את פרטיהם במהלך רכישה של מוצר או שירות, אם ניתנה לגולשים אלה הזדמנות להודיע כי הם מסרבים לקבל הודעות כאמור והם לא עשו כן, ובלבד שהפרסומת מתייחסת למוצר או לשירות מסוג דומה למוצר או לשירות מהסוג שהנמענים רכשו.

     

    ביחס להודעות הדואר המסחריות המותרות, התיקון לחוק קובע כי יש לכלול בהן הודעה כי מדובר בפרסומת, את שם השולח, כתובתו ודרכי יצירת הקשר איתו, כמו גם אפשרות להודיע על סירוב לקבלת הודעות נוספות בלא תשלום.

     

    גולשים יוכלו לתבוע זבלנים

     

    מחברי תזכיר החוק מציעים להגדיר את הפרת החוק כעבירה פלילית שדינה קנס. במסגרת זו מוצע לשקול כי סמכויות האכיפה יימסרו לידי מערך האכיפה

    הקיים במשרד התעשייה והמסחר. עם זאת, בהקשר של השפעת החוק המוצע על תקציב המדינה, נכתב כי "הרחבת האיסור הקבוע כיום בסעיף 30א לחוק התקשורת, קרוב לוודאי שתצריך הקצאת משאבים נוספים לטובת מערכת האכיפה, אם כי קשה לאמוד בשלב זה את היקפה". לנוכח האכיפה החסרה של חוק התקשורת בנושא של משלוח פקסים מסחריים לא רצויים, התייחסות פסימית כלפי אפשרות היישום של סעיף זה תהיה מציאותית ביותר.

     

    עם זאת, מחברי תזכיר החוק מציעים במקביל לאפשר מסלול תביעה אזרחי, במסגרתו ייקבע כי הפרת הוראות החוק תהיה הטרדה כמשמעותה בחוק הגנת הפרטיות. לאחרונה הפיץ משרד המשפטים את תזכיר חוק הגנת הפרטיות, הקובע כי בית המשפט רשאי לפסוק פיצוי ללא הוכחת נזק עקב פגיעה בפרטיות. הסדר זה יאפשר לבתי המשפט לפסוק, במקרים מסוימים, פיצויים ללא הוכחת נזק לאזרחים שנפגעו ממשלוח הודעות זבל בניגוד לחוק.

     

    גורמים משפטיים מביעים היום ביקורת על ההחלטה להתייחס לדואר זבל כאל "הטרדה" במובנה בחוק הגנת הפרטיות, שבמקור נועד כדי למנוע הצקות חוזרות ונשנות ואינו מכסה את כל העוולות הנגרמות על ידי הספאם.זאת, במקום ליצור מנגנון שיקבע תשלום קבוע לכל הודעה מפרה, שייפסקו לחובת הזבלן מבלי שהעותר יתבקש להוכיח שנגרם לו נזק.

     

    נוסף על כך, הצעת החוק מתייחסת במפורש למשלוח ספאם בדואר אלקטרוני, פקס ו-SMS, ומתעלמת מאמצעים חדשים שמשמשים למשלוח דואר זבל כמו תוכנות מסרים מידיים ('ספים'), טלוויזיה אינטראקטיבית ועוד.

     

    חסר: איסור על זיוף כתובות

     

    התיקון לחוק אף אינו כולל הוראות האוסרות על זיוף כתובת השולח או על הטעיה בשורת הנושא של ההודעה, בניגוד לחוקים נגד דואר זבל שנחקקו בארה"ב. ראוי לציין, כי מדובר בנוסח ראשוני בלבד של הצעת החוק, ולא מן הנמנע כי ההצעה הסופית תעוצב בהשראת הביקורת. 

     

     

    תופעת דואר הזבל התגברה מאוד ברשת הישראלית בחודשים האחרונים, על פי הערכות. גולשים ישראלים מקבלים הודעות מסחריות בלתי רצויות של משווקים ישראלים, אשר מתווספות להודעות הזבל הנשלחות מארצות דוברות אנגלית. דואר הזבל הקיף 69 אחוז מכלל תעבורת הדואר האלקטרוני בחודש מאי, 2004, על פי הערכת חברת האנטי ספאם "קומטאץ'".

     

    ראוי לציין, כי הצעת החוק החדשה אינה צפויה לפתור את בעיית דואר הזבל הנשלח מחו"ל - זבלנים ישראלים עשויים לעקוף את החוק בקלות יחסית באמצעות משלוח משרתים זרים.

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    צילום: פי סי מגזין
    דואר זבל. ניסיון לעצור את התופעה
    צילום: פי סי מגזין
    מומלצים