שתף קטע נבחר
הכי מטוקבקות
    זירת הקניות
    דן צלקה הוא זוכה פרס ספיר לשנת 2004
    דן צלקה זכה בפרס ספיר לספרות, שעומד על סכום של 150 אלף שקלים, עבור ספרו "ספר האלף בית". "אני מודה לשופטים, למפעל הפיס ולהוצאת חרגול, שלא זנחה אותי כשהגעתי לגיל 64", אמר צלקה בתגובה

    דן צלקה הוא חתן פרס ספיר לספרות לשנת 2004, שהוענק הערב (ב') זו השנה החמישית על-ידי מפעל הפיס. הפרס, בסכום 150 אלף שקל, הוענק לצלקה על ספרו, "ספר האלף בית", שיצא בהוצאת חרגול. לצד סכום הזכייה יקבל הסופר מענק של 25 אלף שקלים נוספים לתרגום ספרו לשפה שיבחר (לקריאת קטע מתוך הספר לחץ כאן).

     

     לארבעת המועמדים הנוספים שהגיעו לשלב הגמר - דודו בוסי על ספרו "פרא אציל " (הוצאת כתר) , דרור בורשטיין על ספרו "אבנר ברנר " (הוצאת בבל), חנוך ברטוב על "מתום עד תום" (הוצאת זמורה ביתן), ויורם קניוק על "חיים על נייר זכוכית" (הוצאת ידיעות אחרונות) - יוענקו 25 אלף שקלים.

     

    את חמשת המועמדים השנה בחר חבר השופטים מתוך רשימה של 39 ספרים. יש לציין כי רשימת הספרים שהוצעו לשופטים מתייחסת לשנת 2003 (וליתר דיוק: ספרים שראו אור בין ה-15 לספטמבר 2002 ועד ה-15 באוקטובר 2003). בחבר השופטים, שבחר את הזוכה, ישבו היו"ר יצחק לבני, אבירמה גולן, פרופ' נסים קלדרון, דוקטור חוה פנחס כהן, אריאל הירשפלד, רוני הלפרין ופרופ רות קרטון-בלום.

     

    צוות השופטים כתב בנימוקיו: "צלקה פונה בספרו אל הביוגרפיה שלו ועושה זאת בדרך מקורית. הוא החליט שלא לספר את הביוגרפיה כסיפור כתוב, אלא

    לקחת מתוכה פרקים, רגעים, דמויות ונושאים, ולהגיש לנו מעין פרגמנטים של ביוגרפיה אותם הוא מסדר על פי סדר האלף בית וכך הוא מונע כל רציפות כרונולוגית או תמטית. התוצאה היא מעשה תשבץ, שבו סופר מספר לנו את חייו, אבל עושה הכל כדי שלא להטיל עליהם תבנית מלאכותית, או אחדות מגלומנית. אם מטען חייו של אדם עלול להיעשות כבד ויומרני, אצל צלקה הוא נעשה שקוף ואמיתי, כמו זרימת הזמן שהיא בלתי מורגשת עד שהיא נעצרת לרגע בלתי נשכח אחד".

     

    צלקה נולד בשנת 1936 בוורשה. במלחמת העולם השנייה נמלט עם משפחתו לברית-המועצות, גורש איתה לסיביר ועבר אחר-כך לקזחסטאן. בגיל עשר חזר לפולין וגר בעיר ורוצלב. למד מדעי-הרוח באוניברסיטה של העיר, ובשנת 1957 עלה לארץ. למד היסטוריה ופילוסופיה באוניברסיטת תל-אביב. מאז הוא עוסק בעבודות עריכה - היה עורך של כתב-עת לאמנות ושל המוסף הספרותי "משא" - ובכתיבת רומנים וסיפורים, בעיקר למבוגרים. זכה בפרס ברנר (1976), בפרס היצירה (1972, 1991, 1997), בפרס אלתרמן עבור הרומן 'אלף לבבות' (1992), בפרס אקו"ם עבור 'עננים' ו'דפים מהודקים באטב' כספרי הפרוזה הטובים של שנת 1994, ובפרס אקו"ם על מפעל חיים (2000).

     

    עם הכרזת הזכייה אמר צלקה: "הסיכוי שלי נראה לי קטן, וכעת אני מבולבל ונסער מדי בכדי לומר דברים ברהיטות. אני מודה לשופטים, למפעל הפיס ולהוצאת חרגול, שלא זנחה אותי כשהגעתי לגיל 64. הספר הזה, בגלל אופיו האישי וצורתו המיוחדת, מדבר על החברה שלנו. הוא מראה אותה כמפגש גורלות מפתיע, וגם אני, רחוק מלהיות טיפוסי או אופייני. לא הייתי בטוח שהכתיבה תדבר לכלל האוכלוסיה ולכלל הדורות. הספר ודרך כתיבתו מבטאים את האקראיות שבחיינו ואת הבלבול בגורלותיהם של בני אדם. אני רואה משהו אופטימי בכך שהשופטים מצאו את התמונה הזו מעניינת ובכך שלחברה שלנו בעצם יש עוד סיכוי לשרוד ולהתפתח, בין היתר באמצעות אותם צירופים מוזרים. חבר השופטים הביע בבחירה אופטימיות זהירה ביחס לעתידנו, שיהיה אולי גדוש צירופים מסובכים ולא יידמה לכביש חוצה ישראל". 

     

    יו"ר חבר השופטים, יצחק לבני, התייחס לטענות שהושמעו לאחרונה נגד אופן חלוקת הפרס ואמר "אני שמח שבארצנו אפשר להתווכח לא רק על ההתנתקות אלא גם על ספרות. ספרות היא עניין של טעם. טעם מעורר ויכוחים וטוב שכך". לבני הוסיף ואמר "במדינה בה תקציבי התרבות מקוצצים, והתקציב מוענק בעיקרו למוסדות מבצעים ולא ליוצרים בודדים, ראוי לומר מילה טובה על מפעל הפיס, שמעניק פרס זה לסופרים ולספרות".

      

    אי נחת מסוימת נרשמה בקרב חלק מהנוכחים בטקס שטענו כי "מארגני הטקס עסקו בתפל ולא בעיקר מתוך מחשבה על רייטינג, שאחרת קשה להסביר מדוע מצאו לנכון לשלב באירוע סטנדאפיסטים, כדורגלן, דוגמנית ומנחה בערוץ הילדים".

     

    הכי גבוה בישראל

     

    פרס ספיר, הפרס הכספי הגבוה לספרות בישראל, מוענק זו השנה החמישית, והוא דומה במתכונתו לפרס ה-Booker הבריטי. כל הוצאות הספרים בישראל רשאיות להגיש שלוש יצירות ספרותיות, מתוכן נבחרות חמש יצירות העולות לשלב הסופי, ומתוכן נבחר זוכה אחד.

      

    פרס ספיר לספרות של מפעל הפיס הוענק לראשונה בשנת 2000 לסופר חיים סבתו על ספרו "תיאום כוונות" (הוצאת ידיעות אחרונות וספרי עליית הגג). בשנת 2001 זכה הסופר דוד גרוסמן על ספרו "מישהו לרוץ איתו" (הוצאת הקיבוץ המאוחד); בשנת 2002 זכתה גיל הראבן על ספרה "שאהבה נפשי" (הוצאת כתר), ובשנה שעברה זכה הסופר אמיר גוטפרוינד על ספרו "אחוזות החוף" (הוצאת זמורה ביתן).

     

    הפרס הספיק בשנות קיומו הקצרות לעורר גם אי אלו שערוריות: בשנה שעברה, למשל, דווח על סופרים בכירים שמסרבים להגיש את מועמדותם לפרס, וכך ברשימת המועמדים הסופית בלטו בהיעדרותם שמות כמו עמוס עוז, מאיר שלו ואהרון אפלפלד.

      

    כמו כן, מועמדותו של אתגר קרת בשנה שעברה הוסרה לאחר שהתברר, בעקבות כתבה ב-ynet, כי "אניהו" אינו עומד בקריטריונים הנדרשים. מספר המילים בספר עמד על כ-35 אלף מילה, בניגוד ל-60 אלף המילה הנדרשות על-פי התקנון. בשל התקרית המצערת הורידה הנהלת הפרס את ההגבלה.

     

    השנה, בעקבות פרסום שמות חמשת המועמדים לפרס, הודיע מנחם פרי, עורך הוצאת "הספריה החדשה" - שלא יוצגה ברשימה: "מדובר בהחמצה וביזוי של יותר מדי ספרים בעלי ערך...'הספרייה החדשה' לא תשלח להבא ספרים לפרס ספיר".

     

     

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    צילום: שמואל רחמני
    צלקה. רחוק מלהיות טיפוסי או אופייני
    צילום: שמואל רחמני
    לאתר ההטבות
    מומלצים