דמעות בקהל: דוד חטואל קיבל את התואר של אשתו שנרצחה

כאב שלא נגמר: הערב (ד') היה אמור להיות אחד הערבים המרגשים בחייה של טלי חטואל, עם קבלת התואר שני בעבודה סוציאלית. במקום זאת, עמד בעלה השכול, וקיבל שני תארים, את התואר שלה ואת זה שלו, במחשבת ישראל. הקהל לא יכול היה לעצור את דמעותיו.

טלי חטואל וארבע בנותיה, מרב, הדר, הילה ורוני נרצחו בגוש קטיף ביום בו נערך משאל המתפקדים בליכוד על תוכנית ההתנתקות. החמש היו בדרכן לפעולות נגד העברת התוכנית ועל המכונית הירוייה נראתה כרזה בזכות הישובים בגוש. ביום רציחתה, היתה טלי בהיריון בחודש ה-9 וציפתה לבן ראשון. בעלה, דוד חטואל, נותר לבדו.

קיבל את התואר במקום אשתו (צילום: זיו וולק)

דוד נכנס לאולם באוניברסיטת בן גוריון בנגב, ונתמך על-ידי נשיא האוניברסיטה, פרופ' אבישי ברוומן. עמו הגיעו גם בני משפחתה של טלי. אחותה, סיגלית חדד, נשאה דברים. היא בירכה את הבוגרים החדשים: "במעמד מרגש זה חסרה לנו טלי, שסיימה את חובותיה האקדמיים, וכל כך ציפתה לתואר. היא נרצחה בדם קר בידי בני אדם שפלים בי"א באייר בחבל הארץ גוש קטיף שכה אהבה".

"בעבודה הסוציאלית", אמרה חדד, "אחותי ראתה שליחות והיא עבדה במסירות רבה. בשבעה, אנשים הגיעו לנחם אותנו, אבל בעצם הם היו צריכים להתנחם בעצמם על האבדה הקשה. טלי, חינכה וגידלה את ילדותיה מתוך יראת שמיים. היא חינכה את הבנות לצניעות ומצוינות ותמיד ידענו איזו ענווה ואצילות היו בה ועד כמה רבת חסד היתה".

בסיום דבריה אמרה חדד: "נקווה שאנו המשפחה נמצא בעזרת השם את הכוחות להמשיך את דרכה של טלי באהבת העם והארץ". לאחר הדברים יצאו בני המשפחה מהאולם בעיניים דומעות כשבידיהם התואר הטרי. הקהל עמד על רגליו, מחא כף וגם מחה דמעה.