העברת הריבונות בעיראק: שאלות ותשובות
בצעד מפתיע העבירה ארה"ב את הריבונות לידי הממשלה העיראקית הזמנית יומיים לפני המועד המתוכנן. מה המשמעות בעצם? האם הכוחות האמריקנים עוזבים? מי ינהל את המדינה? ומה השלבים הבאים?
בצעד בלתי צפוי הועברה היום (שני) הריבונות בעיראק. המועד הרשמי נקבע ליום רביעי. ההקדמה נועדה, ככל הנראה, להפתיע את כוחות המיליציה ומתנגדי הממשל העיראקי החדש, שתיכננו קרוב לוודאי לבצע פעולות טרור בניסיון למחות ולחבל בהעברת הריבונות.
המונח "העברת הריבונות" הפך מזה כמה חודשים למטבע לשון, גם אם לא תמיד היה ברור במה כרוך התהליך ומה משמעותו האמיתית.
מה הכוונה במונח "העברת הריבונות"?
הכוונה היא שהאחריות על ניהולה בפועל של עיראק עובר מהמנהלת הזמנית של כוחות הקואליציה בעיראק (CPA), בראשותו של המושל האמריקני פול ברמר, לידי הממשלה העיראקית הזמנית בראשותו של איאד עלאווי. צעד זה מסמל באופן רשמי את סיום הכיבוש האמריקני בעיראק, מכיוון שהשליטה בה תעבור לידי ממשלה עיראקית.
סיום הכיבוש – כלומר האמריקנים עוזבים?
לא. הממשלה העיראקית הזמנית ביקשה שכוחות הקואליציה יישארו במדינה עד שכוחות הביטחון שלה יוכלו לתפקד באופן מלא. לאור בקשה זו, הכוחות הזרים אכן יישארו במדינה, לאחר שיקבלו את אישורה של מועצת הביטחון של האו"ם.
מעמדם של הכוחות הזרים במדינה יוסדר באמצעות הסכם, כגון זה הקיים באפגניסטן ובבוסניה, לפיו חוקיה המקומיים של המדינה לא חלים על החיילים הזרים.
אגב, באיסטנבול נפתחה היום פסגת ראשי מדינות נאט"ו ואחד הנושאים שעל הפרק הוא הנושא העיראקי. אחת ההחלטות הראשונות שיצאו מהפסגה הייתה הסכמה של מדינות נאט"ו לאמן את כוחות הביטחון העיראקים, כדי להכינם מהר וטוב יותר לנטילת האחריות הביטחונית המלאה.
אם כך, מתי צפויים הכוחות לעזוב?
המנדט שהעניק האו"ם לכוחות הרב-לאומיים בעיראק יפוג בסוף שנת 2005, כאשר ממשלה קבועה, שנבחרה בבחירות כלליות תתחיל את כהונתה. באופן עקרוני, הכוחות אמורים לעזוב את המדינה עם כינון הממשלה הקבועה, אך היא רשאית לבקש את הישארותם במקום אם תחפוץ בכך.
אז בידי מי נתונה האחריות הביטחונית בעיראק?
נושא זה עמד במרכז ויכוחים רבים בין ארצות הברית ובריטניה לבין שאר המדינות החברות במועצת הביטחון של האו"ם, ובראשן גרמניה וצרפת. בסופו של דבר הוחלט שלממשלה העיראקית תהיה שליטה מסוימת, אם כי לא מלאה, על הפעולות הצבאיות שיתבצעו במדינה. אומנם אין לה זכות וטו מוצהרת על פעולות אלה, אולם בחילופי מכתבים בין נציגי הממשלה לבין הממשל האמריקני נרמז כי פעולות רחבות היקף ומתוכננות מראש לא יתבצעו ללא אישור העיראקים.
בנוסף, הוחלט כי הממשלה הזמנית תוכל לבקש מהצבאות הזרים לעזוב את שטחי עיראק. הם מצדם, לא חייבים להיענות לבקשה.
אז מי בעצם שולט בעיראק?
בתפקיד הבכיר ביותר במדינה, ראש הממשלה, מחזיק, כאמור, איאד עלאווי, רופא שיעי שחזר לעיראק לאחר גלות ארוכה.
לתפקיד נשיא עיראק הזמני נבחר ראזי אל-יאוור, מהנדס ממוצא סוני שגם עומד בראשות אחד השבטים הגדולים במדינה. תפקידו הוא סמלי – בדומה לתפקיד הנשיא בישראל. לאל-יאוור יש שני סגנים. איוש שלושת התפקידים הללו נקבע כך שכל שלושת הפלגים הגדולים בעיראק - השיעים, הסונים והכורדים - יזכו לייצוג הולם.
סגניו של יאוור הם איברהים ג'אפרי, מנהיג המפלגה השיעית "דאווה", וראוץ' שאוויאס, נציג המיעוט הכורדי.
למה הממשלה היא זמנית ולא קבועה?
הממשלה הזמנית אמורה לכהן עד לקיומן של הבחירות הכלליות במדינה. הבחירות אמורות להיערך בחודש דצמבר הקרוב, או לכל המאוחר בחודש ינואר של שנת 2005.
מה יקרה אחרי הבחירות?
בבחירות הכלליות ייבחרו חברי המועצה הלאומית, שבעצמם יבחרו ממשלת מעבר בעלת סמכויות חקיקתיות מלאות. לאחר מכן תורכב חוקה חדשה, הנשענת על החוקה הזמנית, שתוצג למשאל עם בסתיו של שנת 2005. בחירות כלליות נוספות ייערכו בסוף שנת 2005, ולאחריהן תורכב ממשלה קבועה הצפוייה להתחיל את פעילותה בראשית 2006.
מה הסמכויות האזרחיות של ממשלת עלאווי?
בידי הממשלה ישנן כל הסמכויות האזרחיות הנוגעות לגורלה של עיראק, מלבד אחת. מכיוון שמדובר בממשלה זמנית בלבד אין היא מורשית להכניס שינויים, תיקונים או חוקים חדשים לחוקת המדינה שנחתמה ב-8 במרס האחרון.
לפנייה לכתב/ת 
ראש הממשלה הזמני, איאד עלאווי
צילום: איי פי
הנשיא הזמני, ראזי אל-יאוור
צילום: רויטרס
האמריקנים עוד לא עוזבים
צילום: איי פי
מומלצים
