שתף קטע נבחר

"רוכשי חבילות הנופש אינם אזרחים סוג ב'"

שופטת בית משפט השלום בת"א, שדנה בעוד מקרה של העברת נוסעים מבית מלון אחד למשנהו ברודוס, הזכירה לחברת הנסיעות כי "מדובר בלקוחות המפרנסים את חברות הנסיעות ומשלמים ממיטב כספם"

מטיילים ישראלים רבים כבר למדו מניסיונם האישי כי חבילת נופש זולה טומנת בחובה סיכונים העלולים להתבטא בשינוי שעת הטיסה ובהחלפת בית המלון שהובטח באחר. הם נוכחו לדעת כי השינויים בתנאי ההזמנה גורמים לעתים לאובדן זמן והנאה, ומי שרוכש חבילת נופש זולה צריך לקחת את הסיכונים האלה בחשבון.

 

שופטת בית משפט השלום בתל אביב, חנה פלינר, שדנה בתביעה קטנה שהגישו בני זוג נגד חברת 'גוליבר יוניתורס', בעניין זה, ציינה בפסק הדין כי מי שרוכש חבילת הנופש זולה נוטל על עצמו 'סיכון מחושב'. עם זאת, ציינה השופטת, המחיר הנמוך של חבילת הנופש איננו מצדיק הפרת הסכמים ובכל מקרה "על חברת הנסיעות 'לספק את הסחורה' שהבטיחה ואל לה להתייחס לרוכשי חבילות הנופש כאל אזרחים סוג ב'. עדיין יש לזכור כי מדובר בלקוחות המפרנסים את חברות הנסיעות ומשלמים ממיטב כספם".

 

בתיק הנידון, טען י' כי פנה לחברת 'גוליבר יוניתורס' בעקבות מודעה שפורסמה בעיתון, והזמין נופשון בן 3 לילות בבית מלון ברמה של 4 כוכבים באי רודוס . למחרת ביצוע ההזמנה, יומיים לפני מועד הטיסה, הודיעה לו , לדבריו, הנתבעת כי אין באפשרותה לשכן אותו ואת בת זוגו בבית המלון שהובטח להם והציבה בפניו שתי אפשרויות: ביטול העיסקה או הוספת 111 דולר לאדם לצורך שידרוג בית המלון.

 

לדבריהם, התובעים הביעו מורת רוח מהאפשרויות שהוצגו בפניהם ונציג הנתבעת הצהיר בפניהם כי הם ישוכנו במלון חלופי בשם 'סן אנטוניו', זהה בדרגתו למלון שהוזמן במקור.

 

כשנחתו ברודוס התברר לבני הזוג כי הם נשלחו למלון 'קרינה' ולא ל'סן אנטוניו', וכי המלון הוא בדרגת תיירות נמוכה. התנאים בבית המלון גרמו לבני הזוג מפח נפש. בחדר היו דרגשי עץ, התלוננו, והמעלית הייתה ישנה, מלוכלכת ומעופשת. בני הזוג טענו כי הם ערכו בדיקה ביוזמתם, מצאו כי בבית המלון המקורי שהובטח להם יש חדרים פנויים, ועברו להתגורר בו.

 

תביעתם, שהסתכמה ב- 3,555 שקלים, כללה את מימון שהייתם בבית המלון, הוצאות כספיות וסך 2000 שקל בגין עוגמת נפש.

 

האשמות הדדיות

 

'גוליבר יוניתורוס' הגישה לבית המשפט תביעת צד ג' נגד חברת 'השטיח המעופף' וטענה בכתב הגנה כי רכשה ממנה את חבילת הנופש וכי פעלה כפי שסוכן נסיעות טוב וסביר היה פועל בנסיבות העניין. "המעמד שלנו", כתבה, "הוא כשל מתווך בלבד בין התובעים לבין צד ג' קרי, השטיח המעופף". לגופו של עניין, טענה הנתבעת כי ההזמנה המקורית לבית המלון לא אושרה ולכן בוצעה הזמנה למלון החלופי 'סן אנטוניו' שאושר על ידי צד ג'. "ואם לבסוף לא סופק מלון סן אנטוניו אזי המחדל הוא של השטיח המעופף ושלו בלבד".

 

חברת 'השטיח המעופף' טענה מצידה כי המלון החלופי 'סן אנטוניו' היה בתפוסה מלאה עקב רישום יתר "ולפיכך הועברו התובעים למלון חלופי השווה בדירוגו למלון סן אנטוניו".

 

השופטת קבעה כי המלון אליו נשלחו התובעים נפל ברמתו מהמלון שהבטיחה להם הנתבעת, והחליטה כי הנתבעים זכאים להפרש בין מחירו לבין המחיר ששילמו. חברת גוליבר יוניתורס חויבה להשיב לתובעים את מלוא הסכום ששילמו למלון, סך 627 שקל, וכן פיצויים בסך 400 שקל בגין אובדן הנאה ועוד 142 שקל הוצאות טלפון ומונית. בסך הכל: 1,406 שקל. "אינני רואה מקום לפיצוי בגין עוגמת נפש" סיכמה השופטת.

 

באשר לטענת הנתבעת כי האחריות למחדל, אם היה כזה, מוטלת על צד ג' ('השטיח המעופף'), קבעה השופטת כי הנתבעת לא הייתה מתווכת בלבד בין התובעים לספק וכי היא לא עשתה די כדי לטפל בזמן אמת בתלונת התובעים. עם זאת, מצאה לנכון לחלק את האחריות בין הנתבעת לצד ג' באופן שהנתבעת תישא ב-25 אחוז מהנזק (350 שקל) וצד ג' ב-75 אחוז (1,056 שקל).

 

  תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
מומלצים