מרלון ברנדו מת בגיל 80
מי שנחשב בעיני רבים לגדול שחקני הקולנוע בכל הזמנים הלך לעולמו בבית חולים בלוס אנג'לס. ברנדו זכה פעמיים באוסקר ושינה את פני המשחק, אך חייו האישיים היו רצופי סערות וטרגדיות
אחד מגדולי השחקנים בהיסטוריה, מרלון ברנדו, מת בגיל 80. כך נמסר היום (ו') על ידי עורך דינו. ברנדו הלך לעולמו בבית חולים בלוס אנג'לס. סיבת המוות לא נמסרה.
הבמאי פרנסיס פורד קופולה אמר לאחר שנודע לו על מות השחקן: "מרלון היה שונא את הרעיון שיספידו אותו. אומר רק שאני עצוב על לכתו". השחקן רוברט דובאל אמר: "הוא היה הסנדק של שחקנים צעירים רבים בכל העולם. היתה לו השפעה חיובית אדירה על דור של שחקנים". השחקנית סופיה לורן הגדירה את ברנדון "חבר קרוב", ואמרה: "היו לו כמה טרגדיות קשות בחיים, ואולי בשל כך הוא הפסיק לדאוג לעצמו". הנשיא ג'ורג בוש אמר: "אמריקה איבדה שחקן גדול. תפקידיו הדגימו את כשרונו יוצא הדופן ועינגו מיליונים בכל רחבי המדינה".
ברנדו נולד באומהה, נברסקה. אמו היתה שחקנית וכך הוא נחשף לעולם התיאטרון. כשהיה בן 6 משפחתו עברה לקליפורניה. אביו שלח אותו בהיותו נער לבית ספר צבאי, אבל הוא גורש ממנו ובגיל 19 עבר לניו יורק שם נרשם ללימודי משחק אצל סטלה אדלר, שהצהירה אחרי שבוע היכרות בלבד עם הכשרון העולה כי "הוא יהיה השחקן הצעיר הכי טוב באמריקה".
ברנדו החל לקבל תפקידים ראשיים בתיאטרון והכיר את הבמאי אליה קאזאן שב-47' ליהק אותו לתפקידו הגדול הראשון במחזה של טנסי וויליאמס "חשמלית ושמה תשוקה". המחזה הפך אותו לכוכב, גם על הבמה וגם בעולם הזוהר - כשסגנון הלבוש שלו, טי שירטים ומעילי עור, הפך במהלך השנים הבאות לאגדה ומושא לחיקוי.
סרטו הראשון "האיש" ב-1950 עסק במשוחררי מלחמה. כחלק ממנהגו להשקיע רבות בדמויות אותן גילם, ברנדו בילה חודשים רבים בבית חולים שם היו מאושפזים פצועי לחימה כדי ללמוד על עולמם. בשנים שלאחר מכן קיבל ברנדו ארבע מועמדויות רצופות לאוסקר השחקן הטוב ביותר - על העיבוד ל"חשמלית ושמה תשוקה", "ויוה זאפטה", יוליוס קיסר" ו"חופי הכרך", בו זכה. סגנון משחקו הבוטה ומלא העוצמה שהוגדר "נטורליסטי" היה חסר תקדים בהוליווד ושינה את פני המשחק. אופיו הקשוח והמרדני, בתוספת למראהו הסקסי, הפך אותו לאליל בני הנוער. בזכות תפקידיו השונים, ובתוכם זה של האופנוען הקשוח ב"המורד", הוא הפך באותן שנים, יחד עם ג'יימס דין, לסמל של הזעם האצור בקרב בני הנוער האמריקאים, שיתפרץ כמה שנים לאחר מכן בשנות השישים. "הוא היה גיבור אמריקני קלאסי - איש שמסרב לקבל מרות", אמרו המבקרים.
בשנים שלאחר מכן ברנדו השתתף בסרטים טובים פחות שרובם נכשלו כלכלית. הוא ניסה גם לביים אבל דרכו לא צלחה. ברנדו קנה לעצמו שם של שחקן שקשה להתמודד איתו והאולפנים הגדולים היססו להשתמש בו. למרות כמה סרטים ראויים היה נראה שהקריירה שלו בדעיכה, עד שפרנסיס פורד קופולה ליהק אותו לתפקידו הגדול ביותר, דון קורליאונה - הסנדק. ב-1972. "אני לא חושב שהסרט הזה הוא על מאפיה", אמר ברנדו, "אלא על הרוח האנושית המושחתת. בעיני המאפיה היא דוגמה לחיים הקפיטליסטים שלנו".
מיד לאחר מכן זכה ברנדו בתפקיד גדול נוסף ב"טנגו האחרון בפריס" של ברטולוצ'י, שזיכה אותו במועמדות לאוסקר. ברנדו העיד כי האינטסיביות של הסרט "רוקנה אותי רגשית". תפקיד גדול נוסף הוא רשם בסרט אחר של קופולה, "אפוקליפסה עכשיו", בו גילם את קולונל קורץ המטורף.
בחלוף השנים מאס ברנדו בהוליווד והיא מאסה בו. "משחק זו צורת הבעה של דחפים נוירוטים", אמר פעם, "אלה חיים עלובים. לעזוב את עולם המשחק זו בגרות". ואילו ברטולוצ'י הגדירו כך: "מלאך כשחקן, שטן כאדם".
העדיף להתבודד
סמל המין הפך לאדם שמן מאוד, שמעדיף להתבודד. מדי פעם הוא רשם גיחה לסרטים זניחים ולשוברי קופות הוליוודים תמורת כסף רב (הוא קיבל כ-4 מיליון דולר תמורת השתתפות קצרצרה ב"סופרמן"), ואולם שיא הקריירה שלו היה מאחוריו. אחת הסיבות לדעיכתו המקצועית היתה השם שרכש לעצמו כ"עושה צרות", ושחקן שבלתי אפשרי לעבוד איתו. השיא היה ב-1973 כשהוא סירב להגיע לטקס האוסקר כדי לקבל את הפסלון על הופעתו ב"הסנדק" ושלח במקומו אינדיאנית שהקריאה מכתב מחאה. הופעתו הבולטת ביותר בסרטים המאוחרים היתה ב"עונת יובש לבנה" שזיכתה אותו במועמדות לאוסקר ב-89'.
חייו האישיים של ברנדו היו סוערים מאוד. הוא נישא לראשונה ב-1955 לאנה קאשפי, אולם ברנדו התגרש ממנה כשגילה שהיא אינה אינדיאנית כפי שחשב, אלא אירית. ב-1960 הוא נישא לשחקנית מקסיקנית בשם מוביטה, אבל התגרש ממנה כשהתאהב בשחקנית מטהיטי במהלך צילומי "המרד על הבאונטי". ברנדו התאהב גם בטהיטי עצמה ורכש בה אי.
ברנדו שב לכותרות לצערו בנסיבות טרגיות, באמצע שנת התשעים, כאשר אחד מתשעת ילדיו הורשע בהריגת החבר של אחת מאחיותיו למחצה, שהתאבדה כעבור חמש שנים. ברנדו הגיע לדיונים בבית המשפט וניסה לשמור על משפחתו, אולם האסון שחק אותו נפשית והוא העמיק את התבודדותו ומיעט לקיים קשרים עם העולם החיצון.
בתקופה האחרונה הוא היה מעורב בסרט עצמאי ששמו המתוכנן היה "ברנדו וברנדו", אך העבודה עליו טרם הושלמה. "נמשיך בעבודה על הסרט", הבטיח הבמאי והתסריטאי רידהה בהי, "וכך ננציח את זכרו". בהי הוסיף כי "נפגשתי איתו לפני שלושה שבועות ועברנו על התסריט שעוסק במסע של צעיר מטוניסיה שמגיע לארה"ב במרדף אחר החלום האמריקני".
לפנייה לכתב/ת 
