במלתעות האורקה
מסעדת פירות הים התל-אביבית "אורקה" (על שם הלווייתן האימתני) עינגה אותנו במנות נועזות ויצירתיות (סלט קלמרי עם ארוגולה ותפוחים, רביולי בשר סרטנים, גבינת עיזים וחלמון), אבל עוד קצת ליטוש לא יזיק
כשהשף ערן שרויטמן, בוגר של "קורדון בלו" בפריז ושל המסעדות "אוקיינוס" ו"תמוז" בארץ (שם קיבל 15 נקודות מתוך 20 על-ידי "גומיו"), סגר את מסעדת הפתיליות שלו "פרימוס" באזור הבורסה ברמת-גן לפני כשנה לטובת מיזם פירות ים יוקרתי חדש בלב הסיטי התל-אביבי, זכה האירוע ליחסי ציבור מסיביים. כל מבקרי ארצנו התייצבו בסך ופרסמו רשמים נלהבים. לאור היקף הסיקור החלטתי שדי בכך ולא הצטרפתי למקהלת המהללים. לאחרונה, כששרויטמן השיק תפריט קיצי חדש, חשבתי שזו הזדמנות טובה להיפרד מהפוזה ולהפסיק להתעלם מהבאז סביב המסעדה.
למסעדה החדשה הוא קרא "אורקה", על שמו של הטורף הפראי ביותר בעולם - לווייתן אימתני וכבד המתהדר בסנפיר גב ובשיניים חזקות. האורקה לא לועס את בשר הטרף שלו (דגים, דיונונים, עופות ים, יונקים ימיים), אלא בולע אותו נתחים נתחים. ואחרי ההקדמה הזואולוגית הזאת, כמה מלים על אורקה: היא ממוקמת במתחם הפאבים והמסעדות הרוחש והמתפתח של נחלת בנימין. העיצוב שלה נאה, סימפטי ומוקפד: בר ארוך ומרשים, חלל מרווח שמאפשר אינטימיות, מושבים נוחים, מפות בד צחורות, ציורים עכשוויים. שילוב של הקסם התל-אביבי הנושן עם טאץ' עכשווי.
למסעי למלתעות אורקה נטלתי עימי את חברתי המרהיבה ש', שבדיוק נמצאת בתקופה של שינויים משמעותיים וחיוביים בחייה (כך, למשל, חגגנו את פרידתה מהבוסים הנוכחיים שלה לטובת עתיד מזהיר יותר). ש' אהבה את הפסקול המושקע של אורקה, ונמסה לנוכח "Boy My", משיריו הפחות מוכרים של אלביס פרסלי. "זה השיר הכי אהוב עלי של המלך", אמרה בקול רוטט.
עסקית הצהריים (79 שקל) כוללת את לחם הבית המעולה המוגש עם שמן זית ובלסמי (כדאי להיזהר מלהתמסר אליו לחלוטין - תשמרו פרוסה לרטבים המוצלחים שיגיעו בהמשך), מנה ראשונה ומנה עיקרית. אגב, לא תמצאו בה את מרק החצילים המוקצף המהולל של שרויטמן, שזכה לאחרונה להיכלל במגזין האמריקני "וול פייפר".
בראשונות התמקדנו בפירות הים ופסחנו על מנות טריוויאליות לכאורה (פטה כבד עוף כפרי, ירקות בגריל, מבחר עלי חסה) או ביזאריות (מרק אגוזים עם שמן כמהין). סלט הקלמרי הרענן עם עלי ארוגולה ותפוחי עץ עורר מחלוקת קלה בשולחן. ש' אהבה אותו, במיוחד את הטעם שהוסיף תפוח העץ לשרצים. החתום מעלה גרס שהסלט חביב אבל סובל מחוסר הרמוניה.
בסביצ'ה שרימפס ופפריקה חריפה שוב היתה התפלגות: אני סברתי שזאת מנה מעניינת אבל חמצמצה מדי, ואילו ש' אהבה את החמיצות ופסקה שזאת מנה קיצית קלילה ומענגת.
הסכמה מלאה נרשמה לגבי הרביולי בשר סרטנים, גבינת עיזים וחלמון, מנת הדגל של שרויטמן. היא הצדיקה את המוניטין שלה: מרתקת, נועזת, חדשנית ומחליקה בגרון. כיף לנגב את הלחם ברטבים המשתוללים בצלחת, אחרי שגומרים עם הרביולי.
בעיקריות תוכלו להתחבט בין בשריות לימיות. האגף הבשרי כולל בין היתר המבורגר בבירה וקונפי שוק מולארד, עליהם דילגנו לנוכח השרב שהתחרע בחוצות העיר הלבנה. הסתפקנו בצלעות אווז על הגריל שהונחו על כרוב ובייקון. הצלעות היו שחמחמות וסבירות בהחלט, וחבל רק שהבשר של חלקן סבל מיבשושיות מפוהקת. גם תוספת הכרוב היתה אנמית ומאכזבת.
באגף המעמקים התלהבנו מפטוצ'יני פירות ים ברוטב דגים. השרצים הוגשו בכמות נדיבה, בצורה הנכונה, ורוטב הדגים העשיר והסמיך היה עתיר נוכחות. פילה מוסר צרוב על הגריל השכיל לשמחתנו להיות עדין ופריך בו זמנית, והוא הוגש עם טורטליני גבינות עיזים ראויים ברוטב רוזמרין.
העסקית של אורקה מבהירה ששרויטמן הוא שף מוכשר, יצירתי (כיאה לבוגר בצלאל במגמת אמנות), שלא נרתע מלהעז, לקחת סיכונים ולעשות שילובים מסקרנים. למשל, עוגת שוקולד נימוחה בקרם בזיליקום. אבל כדי להצדיק את השם המחייב ולהיות הטורף הכי פראי בעיר, נראה שהוא צריך לשייף עוד קצת את שיני האורקה.
"אורקה", רח' נחלת בנימין 57, ת"א. טלפון 03-5665505
מחיר העסקית: 79 שקל (בשבת ובחגים - 94 שקל).
מטבח: שף.
שעות: ב'–ה' 12.30–15.30, שבת וחג: 12.30–17.00.
ואם חורגים מהדיל: אלכוהול וקינוחים מקוריים.
חנייה: מגרשי חנייה בסביבה בתשלום.
ציון : 8.5.