בעקבות האג: שרון יכנס מחר דיון מיוחד

ישראל נערכת לשלב הבא בהחלטת האג: ראש הממשלה, אריאל שרון, יכנס מחר (יום א') דיון בהשלכות פסיקת בית הדין הבינלאומי בנושא גדר ההפרדה. הדיון יתקיים בעקבות בקשה של שר החוץ, סילבן שלום, וישתתפו בו גם שר המשפטים, יוסף לפיד, וגורמים מקצועיים. 

על פי ההערכה, נושא הגדר יגיע בשבוע הקרוב לעצרת הכללית של האו"ם, שתאמץ החלטה נוספת נגד ישראל, ותקרא לה ליישם את החלטת בית הדין לפרק את הגדר ולפצות את התושבים הפלסטינים. כמו כן עשוי הנושא להגיע גם לדיון במועצת הביטחון. בירושלים הביעו תקווה שארה"ב תטיל וטו על ניסיון לקבל החלטה הכרוכה בסנקציות נגד ישראל, כפי שדורשים הפלסטינים. מזכיר המדינה קולין פאוול ושורת פוליטיקאים בארה"ב התייצבו לצד ישראל.

בית הדין קבע אתמול (יום ו') כי "גדר ההפרדה שבונה ישראל בגדה המערבית היא בבחינת סיפוח ואינה חוקית". 14 שופטים מתוך 15 קבעו כי על ישראל לעצור מיד את עבודות בניית "החומה" בשטחים הכבושים הפלסטינים, גם באזור ירושלים, לפרק את החלקים שנבנו ולפצות את כל הנפגעים כתוצאה מהבנייה.

• השופטים: הגדר אינה חוקית ויש לפרקה
• להחלטה המלאה (באנגלית)
• הפלסטינים: נפנה לאו"ם
• באוהל המחאה בא-ראם מחאו כפיים
• פרשנות: צעד נוסף לבינאום הסכסוך
  

מזכיר המדינה פאוול הגיב בזהירות על ההחלטה: "זהו נושא קשה ונצטרך לנתח את מסקנות בית הדין בהאג. אבל, כידוע, עמדתנו היתה שלא היה צריך כלל להעביר את הנושא לבית הדין. זו החלטה בלתי מחייבת, ונראה מה תהיה התגובה הבינלאומית, והתגובה הישראלית".

פאוול אמר שישראל צדקה בהצבת הגדר. "מאז שהם הציבו את גדר הביטחון, הם הצליחו להוריד את מספר המסתננים ולבצע פיגועי טרור. אמרנו לישראלים שיש לנו הסתייגויות מתוואי הגדר, והם היו רגישים לדאגות שלנו ולפסיקה של בית המשפט שלהם. הגדר היא תגובה הולמת לבעיית הביטחון, אבל היא לא צריכה להשפיע מראש על הצורה של המדינה הפלסטינית, או לחדור לשטח פלסטיני בדרך שאינה הולמת ואינה הוגנת כלפי הציבור הפלסטיני".

קודם לכן אמר דובר הבית הלבן, סקוט מק'ללן, כי בית הדין בהאג אינו הפורום הנכון לדון בנושא. "איננו מאמינים שזה המקום הנכון לפתור את הסוגייה הפוליטית הזו. זוהי סוגייה שצריכה להיפתר באמצעות תהליך מדיני ובמיוחד באמצעות מפת הדרכים".

יש בית דין בירושלים

בתידרוך שערך מאוחר יותר דובר מחלקת המדינה, ריצ'ארד באוצ'ר, הוא תקף את פסיקת בית הדין הבינלאומי וקבע כי "היא אינה מחייבת", ועלולה לסבך את המאמצים לקידום השכנת שלום בין ישראל לפלסטינים. לדבריו, "הדרך ליצור מדינה פלסטינית היא התהליך מדיני, דרך מפת הדרכים. זו הדרך שבה ארה"ב הולכת, ולא דרך פסיקת בית דין. במיוחד כיוון שאנחנו חושבים שהדבר אינו הולם את החוק הבינלאומי".

באוצ'ר הבהיר שארה"ב מתנגדת להבאת הנושא לדיון בעצרת הכללית של האו"ם. "זה יגרום להסטת הדיון מהנושא המרכזי. יש בית דין שפסיקתו מחייבת וזהו בית המשפט העליון בישראל. כתוצאה מפסיקה זו מסלול הגדר נמצא תחת בחינה של המערכת הפוליטית, הצבאית והחוקית בישראל".

הסנאטור קרי הבהיר כי הוא וחבריו בסנאט מחו במכתב למזכ"ל האו"ם, קופי אנאן, על העברת הנושא להאג. "ארה"ב קיימה דיונים עם הישראלים בדבר המסלול המדוייק של הגדר, כדי להקטין למינימום את הקשיים על הפלסטינים. בית המשפט הגבוה של ישראל פסק בנושא ועלינו לכבד זאת".

השגרירים הערבים ידרשו דיון באו"ם

שגריר מדינות הליגה הערבית באו"ם, יחיא מחמסאני, אמר לכתבים לאחר מתן ההחלטה: "העצרת הכללית תידרש לבחון את הסוגייה. ההחלטה קוראת לישראל להרוס את החומה הזו. ישראל מפירה את החוק הבינלאומי".

לדבריו, המדינות הערביות ישלחו מכתב לגורמים הרלוונטים בסוף השבוע או ביום שני ובו יבקשו לכנס את העצרת כדי לדון ביישום חוות הדעת המייעצת של בית הדין. העצרת הכללית צפויה לאשר את קביעות בית הדין ביחס לגדר, אך היא אינה יכולה לאכוף סנקציות על ישראל. הגוף היחיד שיכול להטיל סנקציות על ישראל הוא מועצת הביטחון.

לדברי מחמסאני, "חברות מועצת הביטחון צריכות לדאוג לכך שהחלטת בית המשפט תיושם ושישראל תפסיק לבנות את הגדר". ואולם, גם מחמסאני הכיר בכך שהקרב במועצת הביטחון לא יהיה קל, בהתחשב בזכות הווטו האמריקנית על כל החלטה. "נראה כיצד ההחלטה תעבור בעצרת הכללית. יש אפשרויות פעולה רבות ובל נשכח שבית הדין עצמו קרא לאו"ם לפעול בנושא ולהעביר החלטה".

שגריר הפלסטינים באו"ם, נאסר אל-קידווה, היה בבית הדין בהאג בעת הקראת פסק הדין, ונזהר לפי שעה לומר אם בכוונתו לדחוף לסנקציות נגד ישראל: "זו נותרה המחויבות של הקהילה הבינלאומית להבטיח שישראל תמלא אחר החלטות בית הדין. נלך צעד אחר צעד".

השגריר הישראלי נערך

שגריר ישראל באו"ם, דני גילרמן, אמר בראיון ל-ynet כי הוא החל כבר בעבודות ההכנה לקראת הדיונים הצפויים באו"ם בעקבות ההחלטה.

"נפגשנו בימים האחרונים עם הרבה מאוד שגרירים בניסיון להכין את הקרקע לחוות הדעת הזו. נפגשתי עם שגרירי ארה"ב, בריטניה, גרמניה, איטליה, מצרים וירדן. לאחר קבלת ההחלטה, נועדתי עם השגריר ההולנדי. הולנד היא נשיאת האיחוד האירופי. אני חייב לומר שציפינו לחוות דעת נגדנו, אבל לא בצורה מוטה כל כך כפי שהיה".

גילרמן סיפר עוד כי כמה שעות לאחר ההחלטה, השתתף במסיבת עיתונאים מיוחדת עם הסנאטורים מניו יורק המתנגדים להחלטה, הילארי קלינטון וצ'ארלס שומר. "אמרתי לכתבים שבית הדין הושיב על ספסל הנאשמים את נפגעי הטרור במקום את מבצעי הטרור. זוהי גדר ערפאת. אלמלא הטרור, לא היה צורך בגדר והיא תישאר כל זמן שהטרור של ערפאת יישאר. הצגתי לעיתונאים כאן את הנתונים הדרמטים של הירידה במספרי הפיגועים והנפגעים מאז בניית הגדר".

"אנחנו מקווים להביא לכך שאותן מדינות שלא הכירו בלגיטימיות ובסמכות של בית הדין בהאג לא יתנו יד להצעת החלטה באו"ם, שאגב גם היא תהיה מייעצת ולא מחייבת", אמר גילרמן.

ציפייה לווטו אמריקני

גילרמן העריך שאם יתקיים דיון במועצת הביטחון בהצעת החלטה בנוגע לגדר ההפרדה, יטילו האמריקנים וטו. הוא אמר עוד כי ארבע מחמש המדינות הקבועות במועצת הבטחון התנגדו להעברת הנושא להאג: ארה"ב, בריטניה, צרפת ורוסיה.

"אנחנו טוענים שישראל נקטה יוזמה אמיצה ומשמעותית בתהליך ההתנתקות. זו היוזמה היחידה שהיא אופרטיבית, שתביא לפינוי מוחלט של עזה וצפון השומרון. זה פותח חלון הזדמנויות לשקט. אנחנו קוראים לכל מדינה שרוצה שקט באזורנו, לתמוך ביוזמה הזו ולא להסיט את תשומת הלב מהתמונה הכוללת. זהו אחד הטיעונים שאנחנו מעלים בפני המדינות השונות והתגובות מאוד אוהדות", סיפר גילרמן.

למרות התבוסה הצפויה בעצרת הכללית, סבור גילרמן שהקרב עוד לא אבוד. "זהו רוב אוטומטי של 140 מדינות, אבל בנושא הגדר הצטמק הרוב ל-90 לעומת 82 מתנגדות ונמנעות. בעבר, התומכות בהעברת הנושא לבית הדין היו כל המדינות הטוטליטריות והמוסלמיות. המתנגדות היו המדינות הדמוקרטיות כולל מדינות האיחוד האירופי. ראינו בזה נצחון מוסרי. אנחנו מסבירים לכל מי שרוצה לשמוע שבג"ץ פסק את פסיקתו והוא היחיד אליו אנחנו מתייחסים. אמרתי שאני לא מכיר מדינה אחת באיזור שלנו שהחלטה כזו יכולה לקרות, שבג"צ מקבל החלטה נגד הממשלה והצבא שלו".