לטוס עם ילדים לניו יורק
אם הכותרת נשמעת לכם כמו סיוט לא קטן אולי תשקלו להשתמש בשירותי חברת אל על שהיסבה 2 טיסות שבועיות לניו יורק לטיסות ילדים - "אלעלצ'יק" - המבטיחות, בעזרת ליצנים ושאר אמצעים, לספק חוויה לקטנים ושקט נפשי למבוגרים
הבעיה היחידה כמעט בחופשה עם ילדים באמריקה היא הדרך לשם. כ-11 שעות טיסה, עם עוד שעתיים לפני הטיסה בנתב"ג ולפחות עוד שעה אחרי, בנמל התעופה בניו יורק, אינם בדיוק כיף גדול למבוגרים, והם עלולים להפוך לסיוט של ממש כשמדובר באלה הטסים עם ילדים קטנים.
סף השיעמום של ילדים הוא נמוך. אחרי שהם גמרו כבר את הארוחה, צפו בסרטונים המצויירים בוידיאו, דפדפו בספר שאמא הכריחה לקחת לטיסה, ובכל זאת נשארו עוד 8 שעות טיסה, אז מתחילות הצרות, ההתרוצצויות במעברים, הויכוחים הקולניים ולעתים גם הבכי.
בקיץ שעבר הגתה תמר בן רובי, מנהלת פיתוח המוצר באגף השיווק של אל על, רעיון מקורי. בואו נהפוך, היא הציעה, חלק מן הטיסות לארה"ב לטיסות מיוחדות לילדים. הרעיון היה פשוט – במקום שההורים יידרשו להעסיק את הילדים במהלך הטיסה, תעשה זאת אל על במקומם.
"זו לא שמרטפות באוויר"
בקיץ שעבר הורצה התוכנית הניסיונית ב-9 טיסות לארה"ב. יואב לוי, סמנכ"ל המסחר של אל על, מספר כי בסקר שערכה החברה בנושא טיסות הילדים, הביעו 88 אחוז מהנוסעים עם ילדים שביעות רצון גבוהה מהטיסה, ושיעור זהה אמר כי יעדיף לטוס אל על גם בטיסתם הבאה.
לאור ההצלחה והביקוש הגדילה השנה אל על את מספר טיסות הילדים ל-17 טיסות – 2 טיסות שבועיות מיוחדות, המתבצעות בחודשים יולי ואוגוסט בכל יום רביעי וחמישי ב-9 בבוקר (נחיתה בנמל התעופה קנדי בניו יורק ב-13:30).
מנכ"ל אל על, עמוס שפירא, עם טוסטוס הליצן המעופף
טיסת הילדים זכתה לכינוי "אל-עלצ'יק". 4 מטוסי 747-400 (ג'מבו) גויסו למשימה כשעל כל מטוס הודבקו מידבקות ענק עם לוגו מצוייר והכתובת "טיסת ילדים קיץ 2004".
"זו לא שמרטפות באוויר", מדגישה תמר בן רובי. "הרעיון הוא להפוך את הטיסה הארוכה לחוויה עבור הילדים ולהזדמנות שיווקית עבורנו". כדי לכוון את המשפחות לטיסות הילדים המיוחדות, מעניקה אל על הנחה של 35 אחוז ממחיר הכרטיס עבור כל ילד שטס (אל תצפו למחירי הפסד, מדובר בהנחה מן המחיר המלא, משהו כמו 780 דולר לכל ילד).
ליצן אישי לכל ילד
לפני העלייה למטוס מקבל כל ילד תיק אל-עלצ'יק, משקפי שמש, כובע וחוברת משחקים. שני ליצנים המתלווים לצוות הדיילים, ומהווים את האטרקציה העיקרית בטיסה, מקבלים את פני הילדים על כבש המטוס, מצטלמים איתם ומכניסים אותם לאווירה.
גם המטוס הוכן לטיסת הילדים. לארוחות הרגילות צורפו ארוחות ילדים מיוחדות שמספקות חברות שטראוס ואסם. לערוץ הסרטים המצויירים צורף בטיסות אלה ערוץ וידיאו נוסף – המיטב של ערוץ הופ.
אבל האטרקציה העיקרית היא כאמור הליצנים המתלווים לטיסה ומעסיקים במהלכה את הילדים. אם ילדיכם מפחד, כמו הרבה ילדים, מליצנים צבועי פנים ורעשנים, אל דאגה. ליצני הטיסות של אל על, אסף אלברשטיין (המכונה "טוסטוס") ואורנה למפרט ("טוסי"), אינם ליצנים מהסוג המפחיד. הם כמעט לא מאופרים ורק בגדיהם הצבעוניים והפיאה הורודה שעל ראשם מסגירים את מקצועם.
מכיוון שמדובר בילדים בכל טווחי הגילאים (שנתיים עד 13 לערך), החליטו באל על שלא לרכז את הילדים באזור אחד במטוס אלא להשאירם במושביהם לצד ההורים. הליצנים הם אלה שעוברים מילד לילד, עוצרים ליד כל אחד ומקדישים לכל ילד כ-3 דקות אישיות.
ביקור בתא הטייס וסיוע לדיילים
"המטרה שלנו", מספר טוסטוס הליצן, "היא קודם כל שהילדים ייהנו, אבל גם שלנוסעים המבוגרים תהיה טיסה שקטה ונעימה יותר". טוסטוס מצוייד במזוודה קטנה מלאה בהפתעות. הוא עוצר ליד כל ילד, במהלך הטיסה, מכיר אותו אישית, עושה לו קסם קטן, מספר בדיחה או פנטומימה קצרה ונותן לו משימה מתוך חוברת "העבודה העצמית" שחולקה מראש לכל ילד.
בסיבוב הבא של "טוסטוס" (עם 50-60 ילדים בטיסה כל סיבוב של הליצן בין הילדים נמשך כ-3 שעות), מגישים הילדים לליצן את "העבודות" שעשו, ומקבלים תמורתם שטרי כסף מיוחדים, תמורתם הם יכולים "לקנות" מתנות מתוך מזוודת ההפתעות ("למבוגרים יש דיוטי-פרי ולילדים יש דיוטי-קידס", אומר אסף הליצן).
טוסטוס הליצן וידיד בעלייה למטוס
בין ההפתעות שיכולים הילדים "לרכוש" יש שתיים שקוסמות להם במיוחד – ביקור בתא הטייס במהלך הטיסה וגיוס לתפקיד "דיילצ'יק" – 10 ילדים נבחרים מקבלים סינר מיוחד ומסייעים לצוות הדיילים בשרות הנוסעים.
הצטרפנו לטיסת "אל-עלצ'יק" הראשונה לקיץ זה, וציפינו למהומת ילדים. חיבור של עשרות ילדים בטיסה הארוכה יחד עם שני ליצנים שמדלגים במעברים בין ילד לילד, מבטיח, כך דמיינו לעצמנו, משהו הקרוב למהומת אלוהים.
למרבה ההפתעה היתה זו אחת הטיסות השקטות ביותר שחווינו. הילדים עסוקים במילוי משימות או בצפייה בתוכניות הילדים בוידיאו, הליצנים עוברים מילד לילד במושבים ולא מאפשרים להם להתרוצץ אחריהם במעברים, ההורים, וגם הדיילים נינוחים יותר והטיסה הארוכה הפכה פתאום לנסבלת.
ניו יורק, מתברר, כבר לא כך רחוקה.
לפנייה לכתב/ת 
