שתף קטע נבחר

אתם שיתפתם
    זירת הקניות
    רוצח התינוקת אלי פימשטיין הורשע ונידון למאסר עולם
    האיש שהטביע את בתו בת השנתיים באמבטיה, קבר אותה בחורשה ואז בכה בדמעות שליש מול כל המדינה כש"נעלמה" - נשלח למאסר עולם בכלא לאחר שהורשע ברצח האכזרי. ההחלטה ניתנה פה אחד על ידי 3 השופטים, שקבעו כי פימשטיין לא פעל תחת השפעת תרופה. סבה של הודיה ז"ל עידכן את האם רוני ב-SMS, ואמר: "נעשה היום משפט שהשיג את המקסימום לרוצח המנוול"

    אלי פימשטין מורשע ברצח - וירצה מאסר עולם: כך קבעו 3 שופטי בית המשפט המחוזי בירושלים, יעקב צבן, צבי זילברטל ומשה דרורי, שהכריעו בצהריים (יום ה') את דינו של פימשטיין, רוצח בתו הפעוטה הודיה קדם ז"ל.

     

    ההחלטה ניתנה פה אחד. השופטים פסלו את האפשרות לפיה יקבל פימשטיין עונש מופחת, משום שהיה נתון להשפעות תרופות. קודם להחלטה אמר פימשטיין בבית המשפט: "אני לא מאחל לאף אחד טרגדיה כזאת".

     

    אריק קדם, סבה של הודיה ז"ל, אמר עם מתן ההחלטה: "נעשה היום משפט שהשיג את המקסימום לרוצח המנוול. השלב הבא הוא להביא לשינוי בחקיקה, שלא יאפשר לרוצחים כאלה לנשום אוויר".

     

    במשפחה חששו כל העת כי פימשטיין יימצא בלתי שפוי, וכך יצליח לחמוק מעונש המאסר. אמה של הודיה, רוני קדם, לא הגיעה לדיון, לדברי אביה משום

    שלא רצתה לראות את הרוצח. הוא שיגר לה מייד הודעת SMS בטלפון - ועידכן אותה.

     

    התובעת, עו"ד אירית באומהורן, העריכה כי פימשטיין יערער על גזר הדין. "סיימנו פרשה מאוד קשה וכאובה, מהיותר קשות שהיו לנו. עמדה כאן שאלה משפטית חדשנית, האם אדם יכול לבצע רצח רק בשל תרופה? בית המשפט קבע שהוא עשה את הדברים בשל העיוות שלו בלבד, ולא בשל התרופה - ולכן גזר עליו מאסר עולם". עורך דינו של פימשטיין, אמיר דהאן, סירב להגיב להחלטה.

     

    ההחלטה ניתנה כשנה וחצי לאחר הרצח האכזרי שזיעזע את המדינה בדצמבר 2002. האב, שהופיע בכל כלי התקשורת כחרד לגורל בתו הנעדרת, התגלה לבסוף כמי שהטביע אותה, ולאחר מכן קבר את גופתה בחורשה מרוחקת. 

     
    הודיה קדם פימשטיין תינוקת נרצחה
    הודיה ז"ל. צילום רפרודוקציה: דן בלילטי

     

    בהכרעת הדין כתב השופט צבי זילברטל: "אין לפנינו אדם שהונע בהשפעת חומר כימי עד שלא יכול היה להימנע מעשיית המעשה. לפנינו אדם המונע בכוח מחשבותיו המעוותות, המגיע למסקנות שמבחינתו הן רציונליות, משנה דרכי פעולה, מתכנן היטב את המעשה ופועל בקור רוח מזוויע לאחר ביצוע הרצח, ועד לגילוי הגופה. הנאשם הוא זה שבחר ברצח כפתרון למצוקותיו שלו. יתכן שהתרופה שנטל ושחילצה אותו ממצב הדיכאון איפשרה לו לאזור כוחות ולבצע את המעשה, אך לא נותר בליבי ספק שהתרופה לא גרמה לו לאבד את יכולת הבחירה".

     

    בהכרעת הדין מועלית האפשרות להטיל על הנאשם עונש מופחת, אך השופטים דחו את הבקשה וכתבו כי על-פי חומר הראיות שלפניהם, אין כל מקום להטלת עונש מופחת.

     

    השופט זילברטל הוסיף וכתב: "לא שוכנעתי כי יכולתו של הנאשם הוגבלה במידה ניכרת להבין את אשר הוא עושה, או להבין את הפסול שבמעשה, או להימנע מעשייתו... כפי שקבעתי, הנאשם פעל במחשבה צלולה, ולא הייתה כל פגיעה ביכולת הבחירה שלו. בנוסף, לא ניתן לקבוע כי לנאשם נגרמה 'הפרעה נפשית חמורה' או שהוא לקה בכושרו השכלי" (להחלטה המלאה באתר בתי המשפט).

     

    במהלך הכרעת הדין לא הוציא פימשטיין הגה מפיו. גם לאחר מכן סירב להגיב לשאלות העיתונאים. 

     

    הרצח: פימשטיין רצח והתקשר למשטרה

     

    תזכורת: לפני כשנה וחצי הובאה הודיה בת השנתיים לביקור סוף שבוע בביתו של אביה, פימשטיין, שחי בנפרד מאמה בשכונת קרית יובל בירושלים. למחרת, בשבת ה-4.12.02, סמוך לשעה 10:00 בבוקר, מילא פימשטיין אמבטיה במים והכניס את בתו לתוכה. לאחר מכן, כשהוא אוחז בגופה בעוצמה רבה, הטביע את הודיה. לאחר דקות ספורות, כאשר השתכנע כי הודיה מתה, הוציא את גופתה מתוך המים, הלביש אותה בבגדיה, נעל לה נעליים והכניס אותה לתיק גדול שהכין מבעוד מועד. כמו כן, הכניס לתיק מעדר וכפפות.

     

    כשהתיק בידו, יצא פימשטיין מביתו ונסע במכוניתו ליער המגינים שליד הישוב אורה בירושלים, אל המקום בו חפר את הבור. כאשר הגיע למקום הוציא את גופת בתו מהתיק, הטמינה בבור. פימשטיין כיסה את גופתה של הודיה באדמה ופיזר מעליה את מחטי האורן על מנת לטשטש את הבור.

     

    פימשטיין שב לביתו ובשעה 11:35 בצהרים התקשר למשטרה, הודיע כי בתו הודיה "נעלמה" וביקש את עזרת המשטרה במציאתה. במשך ימים ארוכים הסעירה הפרשה את המדינה. כוחות גדולים של משטרה סרקו אחר הילדה. אל אותם כוחות הצטרפו גם אנשי זק"א ואזרחים רבים שהגיעו מכל רחבי הארץ בעקבות פרסום הפרשה, שביקשו לעזור בחיפושים אחרי הודיה.

     

    במהלך אותם ימים הופיעו פימשטיין ורוני קדם, אמה של הודיה, באמצעי התקשורת וביקשו לסייע בחיפוש אחר הודיה. פימשטיין פנה בבכי לציבור בבקשה לסייע לו בחיפושים אחר בתו.

     

    לאחר מספר ימים נמצאה גופתה של הודיה , בין היתר בעקבות עדות של אדם שסיפר למשטרה שראה את פימשטיין חופר בור ביער. כאשר נמצאה הגופה, הזמינה המשטרה את רוני קדם לתחנת המשטרה במגרש הרוסים בירושלים ושם, בלשכתו של מפקד מחוז ירושלים ניצב מיקי לוי, הודיעו לה על החשד ועל מעצרו של פימשטיין.

     

    פרקליטות מחוז ירושלים הגישה שלושה שבועות לאחר הרצח כתב אישום לבית המשפט המחוזי נגד פימשטיין בגין רצח בתו הודיה. במקביל, הגישה הפרקליטות לבית משפט השלום בירושלים כתב תביעה על סך מיליון וחצי שקלים נגדו. התביעה הוגשה בגין עלויות מבצע חיפושים שנערך אחר הודיה בו השתתפו מאות שוטרים, שוטרי מג"ב, פרשים, כלבנים, חיילים, מתנדבים, מסוק משטרתי ועוד.

     

    תכנן לרצוח את בתו ביריה

     

    מכתב האישום שהוגש נגד פימשטיין עלה כי תכנן לרצוח את בתו בירי בראשה ובמקביל לפצוע את אמה בידיה וברגליה, כך שתיפצע אך תישאר בחיים. פימשטיין תכנן לעשות זאת כדי שקדם "תישא את הסבל" שלטענתו גרמה לו, בין היתר, בנושא תשלום המזונות. מעצרו הוארך עד תום ההליכים המשפטיים ובמקביל, המשיך פימשטיין להיבדק על ידי הפסיכיאטר המחוזי.

     

    באחד הדיונים בעניינו אמר פימשטיין לעיתונאים: "אני אדם שעבר טרגדיה נוראית. איבדתי את בתי, יחידתי, אהובתי. כל יום שעובר היא חסרה לי ואני אוהב אותה". עורך דינו של פימשטיין, אמיר דהן, טען בבית המשפט כי פימשטיין היה תחת תרופות נוגדות דיכאון.

     

    בני משפחתה של רוני קדם ליוו את המשפט והגדירו את פימשטיין כמפלצת. באחת הפעמים אמרה קדם: "יש לו דם של הודיה על הידיים. הוא צריך לקבל עונש חריג".

     

    בהכנת הידיעה השתתף דורון שפר
    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    צילום: גיל יוחנן
    פימשטיין, היום בבית המשפט. מאסר עולם
    צילום: גיל יוחנן
    צילום: גיל יוחנן
    בני משפחת קדם. מימין: אריק קדם
    צילום: גיל יוחנן
    צילום: דן בלילטי
    העמיד פנים במהלך החיפושים
    צילום: דן בלילטי
    צילום: אלכס קולומויסקי
    האם, רוני קדם
    צילום: אלכס קולומויסקי
    צילום: גלי תיבון
    החיפושים אחרי הודיה
    צילום: גלי תיבון
    צילום: גלי תיבון
    המקום שבו נקברה על ידי הרוצח
    צילום: גלי תיבון
    מומלצים