בוקר אינטראקטיבי במוזיאון הילדים

שנת לימודים, חגים, חופש גדול, קיץ חם. ושוב: שנת לימודים, חגים, חופש גדול, קיץ חם. ובמילה אחת: מחזוריות. ומה עושים עם הילדים כדי להעביר את הזמן בחופש? הולכים לקפוץ באיזה פארק עם מתנפחים, לרכב על פוני, ללטף ארנבות וטליים בפינת הליטוף. אבל האמת היא שאם הייתם באחד – הייתם בכולם, ובאיזשהו שלב גם הילדים כבר מתחילים להשתעמם מהמחזוריות הזו.

הפעם החלטנו לנסוע לחולון. אין שם מתנפחים, אין שם חיות ללטף, אבל שמענו שזו עיר שמאוד אוהבת ילדים ושיש שם מוזיאון במיוחד בשבילם. מוזיאון זה טוב, חשבנו לעצמנו (וגם יש שם מזגן), והצענו ליעל בת ה-7 ומאיה בת ה-4 לבלות שם את השבת וקצת לשבור את השגרה. הבנות, כמובן, הסכימו.

בניגוד לשיר הידוע, בשבת הזו אני לא שתיתי המון קפה ואמא לא קראה המון עיתון. מיהרנו למוזיאון. הכרטיסים שלנו היו לשעה 09:30 בבוקר, וצריך לדייק כי הסיורים הם בקבוצות ויוצאים בזמן.

למרות שקצת התברברנו בעיר הצלחנו להגיע בזמן (חפשו את ה'ינשול' בצד הכביש). אחרי שאספנו את הכרטיסים מהקופה וירדנו למדשאה, חילקו את הבאים לקבוצות: ילדים בגילאי 4 עד 8 במסלולים משלהם, וילדים בגילאי 8-11 במסלולים אחרים. מדובר בקבוצות מאוד אינטימיות: מדריך או מדריכה מטעם המקום אליהם מצטרפים 4-6 ילדים, פלוס ההורים, ובסך הכל קבוצות של 10-12 אנשים.

הביקור מתחיל במפגש היכרות של הקבוצה. מקבלים הסבר מהמדריך מה אנו עומדים לעשות, משחקים קצת, וגם מכירים לנו את הינשול - סמל המוזיאון, שהוא הכלאה בין ינשוף לחתול. ואז מתחיל התכל'ס.

החפרפרת שרה ומנגנת

במוזיאון, מסתבר, יש שני ביתנים שבכל אחד מהם שני מסלולים (אחד לקטנים ואחד לגדולים). אנחנו מתחילים בביתן המחזוריות. אנחנו, שמשתעממים מהמחזוריות של החיים, הולכים, מסתבר, לחוות אותה גם הבוקר.

אבל  הפעם באמת מדובר בחוויה שונה, גם לילדים וגם למבוגרים. לאורך המסלול שעוסק במחזוריות של הטבע, מלווים אותנו הגלמים זיג וזג. הילדים צריכים לנסות ולהבין, בעזרת אמצעים אינטראקטיבים שונים, למה הם יהפכו בסוף. כן, מדובר במוזיאון שמותר ואף רצוי לגעת בדברים שמוצגים בו.

במהלך המסלול עוברים הילדים בין עונות השנה, עוצרים בתחנה המוקדשת לצפרדעים וראשנים, רואים סרט המתעד המלטה של טלה, לומדים על מסלול החיים של הדבורה בכוורת, וגם על מסלול חיי האדם. הכל, כאמור, תוך השתתפות מלאה ופעילה של כל החושים וכל הילדים, שנוגעים בכל דבר, נשאלים שאלות ועונים עליהן, עוצרים ומחכימים בתחנות השונות, ובעיקר נהנים. גם המבוגרים, אגב, יכולים להיכנס לאווירה.

בביתן הרגשות, אליו עוברים אחרי שמסיימים את מסלול המחזוריות, מטיילים ביער קסום בו גר יצור בשם שדון תעלול. לא רואים אותו, אבל חייבים למצוא אותו כי הוא הופך את הרגשות של היצורים ביער: מי שעצוב צוחק, ומי ששמח בוכה. הילדים הולכים אחרי העקבות של השדון דרך דלתות סתרים, עולים לבית של הינשול, מדפדפים ושומעים ספרים מדברים, מבקרים בבית של החפרפרת, מזיזים אותה ושומעים אותה שרה ומנגנת, מנגנים על פסנתר בבטן של עץ, מתגלשים בקשת, דורכים על שלג, פותרים חידות, ובסוף, אם לא ניחשתם, הם מוצאים את שדון תעלול.

כמעט שעתיים מהנות, גם לילדים וגם להורים, הגיעו לסיומן. אני לא בטוח שההגדרה מוזיאון מתאימה למקום, אבל מה שבטוח זה שמדובר בחוויה שונה לילדים, במסגרתה הם גם מכייפים וגם לומדים דברים שאולי לא ידעו קודם. את המתקנים המתנפחים מחליפות ההתנסויות האינטראקטיביות, כל החושים מופעלים, ויש גם אינטימיות בגלל הקבוצות קטנות.

ספירת מלאי 

שירותים: יש ונקיים מאוד.

מזנון: יש. מחירים סבירים, אבל רק שתייה, ארטיקים וחטיפים. 

מחיר: 55 שקל לכרטיס, 45 שקל לתושבי חולון, בלי הבדל בין ילד למבוגר (כרטיס שני בחינם תמורת 290 כוכבים של ישראכרט).  

הפרטים היבשים: מוזיאון הילדים הישראלי, פארק פרס, רחוב מפרץ שלמה, חולון. טלפון:  6503000 - 03. מועדי הסיורים: שבת 09:30, 12:00, 14:30. ימי ד' בשעה 17:00. כרטיסים ניתן לרכוש בהזמנה מראש בלבד, באמצעות משרד 'קסטל': 6042888 - 03.