מרתה סטיוארט: "לבית-הסוהר - וזהו"

מרתה סטיוארט שוקלת, אולי לרַצות את תקופת-המאסר ובכך לגמור את נתיב-הייסורים שנמשך כבר שנתיים-וחצי.

אך היא הבהירה, כי יש שיקולים לכאן ולכאן וכי היא טרם החליטה. זו תמצית המרכיבים החדשים מתוך הריאיון אשר סטיוארט העניקה אמש (ב') בתוכניתו של לארי קינג.

ביום שישי, סטיוארט נדונה לתקופת-מאסר בת 10 חודשים - מתוכם 5 בבית-סוהר והשאר במאסר-בית, שאותו תבצע בחוותה אשר בקרבת העיר בדפורד במדינת ניו-יורק. כל זאת, על כי שיקרה לחוקרים מטעם הרשויות הפדראליות אשר ניסו לברר האם ביצעה סחר במניות (של אים.קלון) על בסיס מידע-פנים האסור על-פי החוק. החוק קובע כי היא יכולה להימנע מריצוי עונש-המאסר עד לסיום תהליך הערעור - שיכול להימשך אפילו שנתיים נוספות.

"זו שאלה קשה" - אמרה סטיוארט, והסבירה: "החברה שלי (ליווינג אומנימדיה) זקוקה לי. הייתי רוצה לחזור לעבודה. הייתי רוצה שכל זה ייגמר כבר".

חלק מההופעה בתוכניתו של קינג הוקדש לשאלות הציבור. סטיוארט נשאלה, האם הייתה נוהגת בדרך שונה למכירת המניות? במקום תשובה ישירה, אמרה: "מתעוררים באמצע-הלילה, וחושבים 'וואו, מה היה קורה אילו? מה היה קורה אילו?'"

כמו-כן אישרה את דיווחי העיתונות על כוונתה לכתוב ספר, למען אנשים המוצאים את עצמם מול מערכת-החוק. "לכל מי שמצא עצמו עובר את התהליך הזה, נחוצה הדרכה". היא פירטה את הנושאים שהספר כנראה יעסוק בהם: שיקולים בבחירת עורך-דין, איך להתנהג, איך להשתתף בריאיון.

סטיוארט התיחסה להאשמות בדבר גאווה יתרה, שהוטחו בה: "כנראה לפעמים שכחתי לטפוח על שכמו של מישהו או לומר 'תודה רבה' מספיק פעמים ואפילו פעם אחת. הייתי רוצה להיות האדם הכי הכי נחמד בעולם. אך אני בעולם-העסקים... לו הייתי גבר, אף-אחד לא היה מעולם אומר שיש בי התנשאות".